מנועי הצמיחה כיבו את המבערים

בין שלל הנתונים על מצב המשק שפרסמה הלמ"ס בסוף השבוע שעבר בולטים לרעה שניים מדאיגים במיוחד: הירידה הגדולה ביצוא והירידה המתמשכת בהשקעות. יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי של 10.6%, בהמשך לירידה בשיעור זהה ברבעון הראשון. בכל המחצית הראשונה של השנה ירד היצוא בשיעור שנתי של 7.7%, לאחר ירידה של 2.8% במחצית השנייה של 2014. הירידה ברבעון השני גדולה אף יותר כשמסתכלים על יצוא ללא יהלומים וחברות סטארט־אפ — 11.9%.

הירידה הגדולה ביצוא היתה בין הגורמים העיקריים לכך שברבעון השני צמח המשק בשיעור שנתי של 0.1% בלבד. בפועל הצמיחה ברבעון השני היתה אף נמוכה יותר והסתכמה רק ב־0.025% — נתון שמשמעותו קיפאון ברמת התוצר. ההבדל בין שני הנתונים נובע משיטת הדיווח של הלמ"ס: המונח "בשיעור שנתי" אינו משקף את השינוי בפועל, אלא מנסה להעריך מה היה קורה לנתון שפורסם במשך שנה שלמה על פי מה שקרה לו ברבעון אחד.

ליצוא יש חשיבות כפולה בסיפור הצמיחה. הראשונה נובעת מגודלו הרב (32%) בעוגת התוצר, והשנייה נובעת מהעובדה שצמיחה מוטת יצוא נחשבת לצמיחה בת־קיימא, בניגוד לצמיחה מוטת צריכה פרטית. הסיבה לכך היא שצריכה שגדלה בקצב מהיר מקצב הצמיחה מממנת את עצמה בחסכונות, שכידוע אינם אינסופיים.

יצוא. בשל היקפו ושיעורי הצמיחה שלו, הוא נחשב לקטר של המשק. אבל בשנים האחרונות הוא החל להאט, והשנה הוא כבר נוסע לאחור | צילום|: SHUTEERSTOCK

המספרים העצובים מדברים בעד עצמם

בשל היקפו ושיעורי הצמיחה שלו, נחשב היצוא במשך שנים לקטר הצמיחה של המשק. אבל בשנים האחרונות החל הקטר להאט, ובשנה האחרונה הוא כבר נוסע לאחור. המספרים העצובים פשוט מדברים בעד עצמם. בשלוש השנים האחרונות רשם היצוא הישראלי שיעורי גידול סמליים בלבד של 0.9%–1.5%, וזאת לאחר שבשנת 2011 גדל היצוא ב־6.5% ובשנת 2010 ב־15.1%.

מנוע צמיחה נוסף שמתנייע כבר זמן רב ללא מבערים אחוריים הוא ההשקעות במשק, שמהוות כ־19% מהתוצר. כשני שלישים מההשקעות מתרכזות בבנייה שלא למגורים, במכונות, בציוד, בכלי רכב ובתוכנה, ואלה הם תחומי הפעילות שבאמצעותם אמור המשק לצמוח בשנים הבאות. כמו ביצוא, גם כאן מדובר בסיפור עצוב. ב־2012 גדלו ההשקעות במשק ב־3.2%, וב־2013 ב־1.1%. בשנה שעברה הגלגל התהפך וההשקעות קטנו ב־2.5%. השנה התעצמה המגמה השלילית: ברבעון הראשון של השנה קטנו ההשקעות בשיעור שנתי של 8.5%, וברבעון השני הן הצטמצמו ב־3.4% נוספים.

החצי המלא של הכוס

בנק ישראל ממעט להגיב על נתוני הלמ"ס, אבל את מה שחושבים שם אפשר לקרוא בפרוטוקול דיון הריבית האחרון. הבנק העריך אז שהצמיחה האפסית ברבעון השני נובעת בעיקר משני גורמים בעלי אופי חד־פעמי: שיבושי העבודה בכיל שפגעו ביצוא, ושינויי מיסוי שגרמו להקדמת רכישות כלי רכב לסוף 2014 ופגעו בצריכה הפרטית השנה.

לכך יש להוסיף גם את העובדה שנתוני הלמ"ס הם במידה רבה כבר נחלת העבר. נתונים מעודכנים שפורסמו לאחרונה מצביעים על עלייה ביצוא בחודשים יולי ואוגוסט. המדד המשולב של בנק ישראל עלה ביולי ב־0.3% וגם במדד מלניק למצב המשק נרשמה ביולי עלייה של 0.2%. נתונים אלה תומכים בהשערה שברבעון השלישי של השנה מתחיל אולי להסתמן שיפור במצב המשק.