אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אנחנו מגלים מראש מהו גובה העמלות, לא כמו הבנקים"

ראיון כלכליסט

"אנחנו מגלים מראש מהו גובה העמלות, לא כמו הבנקים"

טוני רמי, ממייסדי חברת קנטוקס, מחבר בין חברות שרוצות להחליף כסף זר וטוען שכך הוא חוסך להן עמלות גבוהות לבנקים על המרת מט"ח. אחרי שכבר טיפלה בעסקאות בשווי 2 מיליארד דולר, החברה מגיעה לישראל

21.09.2015, 08:10 | תומר ורון

"זה לא משנה אם אתה יצואן או יבואן, בעסקת מט"ח מול בנק אתה תשלם הרבה מאוד כסף". כך אומר טוני רמי (Toni Rami), ממייסדי חברת קנטוקס (KANTOX), בראיון ל"כלכליסט". החברה, שנוסדה ב־2011 בלונדון, מחברת בין חברות שרוצות להחליף כסף זר מבלי הצורך לשלם דמי תיווך לבנקים ונכנסת עתה לפעילות בישראל.

קנטוקס פעילה ב־50 מדינות, מעסיקה כ־60 עובדים ומאפשרת המרה של 35 סוגי מטבע שונים. מאז הקמתה עבדה החברה עם כ־2,000 בתי עסק. מ־2011 עד ינואר 2015 עברו דרך הפלטפורמה של קנטוקס כמיליארד דולר, ומאז הסכום הוכפל. הצמיחה באה לידי ביטוי גם בהיקף הגיוסים: ב־2012 גייסה קנטוקס כמיליון יורו, ב־2013 עוד 6.5 מיליון יורו ומאז תחילת 2015 היא גייסה כבר 10 מיליון יורו.

חיבור ישיר בין יבואן ליצואן

הרעיון שבבסיס הקמת החברה נולד כשרמי עבד במחלקת אשראי לתאגידים של חברת הייעוץ דלויט, וליווה חברות עסקיות בתהליכים פיננסיים. אחד העסקים שליווה ביצע עסקה בנקאית גדולה להמרת יורו לדולרים, שהדליקה אצלו נורה אדומה. "היה מדובר בסכום לא קטן ועדיין שילמנו הרבה כסף", הוא נזכר. "הנחתי שהחברה משלמת הרבה כי היא יצואנית ובדיוק השער עבד לרעתה". במקביל הבחין רמי שגם חברה יבואנית שעשתה עם אותו בנק עסקת המרה הפוכה שילמה הרבה כסף, ואז הוא הבין שבעסקת מט"ח מול בנק, גם יבואנים וגם יצואנים ישלמו הרבה מאוד כסף.

טוני רמי טוני רמי טוני רמי

זמן מה אחר כך רמי נתקל שוב בחברה שרצתה לבצע עסקת המרה עם הבנק. הפעם הוא בירר בתוך דלויט ומצא שיש חברה אחרת שרוצה לעשות עסקת המרה הפוכה. "חיברתי בין החברות. בהתחלה היתה הרבה הססנות, אבל כשזה קרה והחברות החליפו ביניהן כסף ללא תיווך הבנק, הבנתי שיש פה משהו רחב יותר".

רמי ועמיתו לדלויט פיליפ גיילס החליטו להקים את קנטוקס. אם בתחום הפיננסי שיטת P2P (Peer to Peer, או עמית לעמית) מוכרת בעיקר בהקשר של הלוואות, השניים הביאו אותו לעולם המט"ח של בתי עסק. כך, למשל, חברה בברצלונה יכולה למכור דולרים לחברה בניו יורק מבלי לעבור דרך הבנק.

פוטנציאל בזירה המקומית

עם כניסתה של קנטוקס לישראל ביוני האחרון מונתה קרן ליכט למנהלת הפעילות המקומית של החברה. "הרבה מהחברות לא יודעות את שערי החליפין בזמן אמת ואין להן גישה אליהם. כאן בעלי עסקים מכניסים סכום ורואים בדיוק כמה הם ישלמו, ועל מה", אומרת ליכט.

"בישראל חלק גדול מהכלכלה נשען על יצוא, ולכן הפוטנציאל הוא עצום. אנחנו מסתכלים על תעשיית ההייטק, על היהלומים ועל הרבה חברות אחרות", מסבירה ליכט. "בהתחלה היו חברות שאמרו לנו שהן בכלל לא מייצאות, ואז הראיתי להן שברגע שהן מייצאות מוצר אחד לחו"ל אבל משלמות לעובדים שלהן בשקלים, זה רלבנטי עבורן".

"אתה תמיד חשדן לגבי כל התהליך של המרת מטבע", מוסיף רמי. "אתה יודע שאיפשהו עושים עליך קופה, אבל לא בדיוק ברור לך איפה. אולי השער לא טוב? אולי אני משלם עמלות גבוהות? הבנקים יצירתיים והרבה מהם אומרים ללקוח 'אצלנו אין עמלה בעסקת חליפין', אבל אז הם נותנים לו שער המרה גבוה יותר".

ואיך זה עובד אצלכם?

"כל הסיפור הוא שקיפות, אבל שקיפות אמיתית. אנחנו אומרים שאנחנו גובים עמלה עבור הפעולה. אין טריקים, אנחנו מסבירים באופן הכי ברור שיש – זה השער וזו העמלה".

העמלות של קנטוקס נעות בין 0.09% ל־0.29% לכל עסקה. סכום העסקה הממוצע בקנטוקס עומד על כ־100 אלף יורו, והעמלה שגובה החברה עליה היא 0.29%, שהם 290 יורו.

הפלטפורמה של קנטוקס היא עוד שלב במהפכת הפינטק בעולם הפיננסי. כבר היום יש אתרים שמציעים להפקיד אצלם כסף או לקחת הלוואה במקום בבנקים, וקנטוקס - שתוקפת את הפעילות הבנקאית המסורתית בתחום המט"ח — היא כנראה עוד סיפור של עולם הפינטק.

בישראל הציבור לא אוהב את הבנקים, זה בטח פועל לטובתכם.

"זה ככה כמעט בכל העולם. המערכת הבנקאית היא המונופול האחרון ליפול, וגם בישראל זה יקרה. כאן יש לכם דואופול, ולכן אני מניח שהמחירים גבוהים יותר".

עד כמה אתם מאיימים על הבנקים?

"הבנקים לא מאושרים מזה שאנשים יודעים כמה הם משלמים. חלק מהבנקים מבינים שזה העתיד ושאין דרך חזרה, אבל חלק עדיין מנסים לבלבל את הלקוח ולגבות ממנו סכומים גבוהים יותר".

תגיות