רשות ני"ע לביהמ"ש: לאסור על אמיר ברמלי לנהל השקעות

רשות ני"ע פנתה בערב יום הכיפורים לבית המשפט בבקשה לאסור על בעל השליטה בקבוצת רוביקון וקרן קלע, אמיר ברמלי, לנהל ההשקעות. זאת לטענת הרשות לאור החשש כי ברמלי ישתמש בכספי משקיעים עתידיים שהוא מגייס בימים אלה, בין היתר באמצעות קמפיין פרסומי, לצורך מימון עסקיו והשבת חובותיו למשקיעים הקיימים.

במקביל לטענה שברמלי פועל בעצם בשיטת פירמידה, דורשת הרשות להגדיל פי שניים, ל-3.5 מיליון שקל, את סכום הערבות שיפקיד במסגרת שורת התנאים המגבילים שהוטלו עליו. תנאים שנקבעו לאחר שנחקר לפני כחצי שנה ברשות ני"ע בחשד לעבירות מרמה, הפרת אמונים וגיוס הון ללא תשקיף.

ברמלי נחקר לראשונה בחודש מרץ. לטענת הרשות במהלך התקופה שבין 2012-2014 גייסה קלע ממאות משקיעים מאות מיליוני שקלים באמצעות הנפקת אג"ח, ותוך הבטחה לתשואות גבוהות של 6%-9% – כל זאת ללא פרסום תשקיף כמתחייב על פי חוק. על פי החשד, החברה מסרה פרטים מטעים לרשות בדבר זהות המשקיעים, מספרם המדויק והיקף השקעתם בה.

קלע, כך החשד החמור יותר בחקירה, יצרה מצגי שווא בפני המשקיעים לפיהם תשקיע את הכספים שתגייס לטובת הלוואות לזמן קצר לחברות ישראליות. עם זאת בפועל, ובניגוד להסכמים עם המשקיעים, שימשו מרבית הכספים שגויסו לטובת השקעות פרטיות של ברמלי או לחברות הקשורות אליו. ברמלי הוא כאמור בעל השליטה ברוביקון המשקיעה במלון בגיאורגיה, בהלוואות, בקרן TVFF העוסקת בקידום פורמטים טלוויזיוניים, באתר WOBI להשוואות מחירים ומכירות בתחום הביטוח, במסעדת אחד העם אחד של מיכל אנסקי, בשוק האוכל ברמת החייל ועוד.

לטענת הרשות, בחודשים שחלפו מאז נפתחה החקירה נאספו ראיות חדשות, מהן עולה שברמלי לא עמד בהתחייבויותיו כלפי מספר לא מבוטל של משקיעים. חרף דרישתם ממנו, כך הרשות, הוא לא השיב לידיהם את כספים בהיקף של מיליוני שקלים.

"לאחרונה ולאור קיומן של נסיבות חדשות", כתב המשנה ליועצת המשפטית של הרשות, עו"ד ערן שחם-שביט, לבית המשפט "עולה חשש כי ברמלי עתיד להשתמש בכספי משקיעים עתידיים שמגייס בימים אלה, לצורך מימון עסקיו והשבת חובותיו למשקיעים הקיימים. לפיכך מתבקש בית המשפט להורות הן על החמרת התנאים המגבילים הקיימים, והן על איסור המשך עיסוק בעבירה כיוון שעלול להקל על ביצוע עבירה דומה".

הרשות טוענת שעל פי חוק לבית המשפט סמכות מלאה לאסור על ברמלי להמשיך להיות מעורב בניהול השקעות. היא מפנה לסעיף 48 (א) (10) לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע שתנאי שחרור בערבות יכול לכלול "איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה, כאשר מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לביטחון הציבור, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה".

הסנגוריות של ברמלי, עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מתנגדות לבקשה. לטענתן "הבקשה חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי בנסיבות העניין". הן מוסיפות כי: "ברמלי סבור שמדובר באי הבנה. קלע שבבעלותו עמדה, עומדת ותמשיך לעמוד בכל התחייבויותיה כלפי המשקיעים. מעבר לכך חברת האם, רוביקון, ערבה להתחייבויות למשקיעים, והיקף נכסיה עולה משמעותית על היקף ההתחייבויות למשקיעים".