אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חנות סגורה צילום: דוד הכהן

חנות סגורה

המערכת של שוק העברות השחקנים בנויה כדי לייצר פערים בין אלו שיש להם לאלו שאין להם

24.09.2015, 13:09 | אוריאל דסקל

לפי גוף מחקר הכדורגל CIES Football Observatory כ-72% מהכספים שהשקיעו קבוצות חמש הליגות הגדולות באירופה הלכו לקבוצות מחמש הליגות הגדולות באירופה. זו עלייה מ-68% בעונה שעברה.

קראו עוד בכלכליסט

דה ברוינה חותם במנצ דה ברוינה חותם במנצ'סטר סיטי. 80 מיליון יורו הועברו לוולפסבורג, שהעבירה חלקם לשאלקה דה ברוינה חותם במנצ

קבוצות חמשת הליגות הגדולות הוציאו 3.29 מיליארד יורו על רכש הקיץ. 1.145 מיליארד מאלו שולמו לקבוצות מאותן הליגות - כלומר קבוצה ספרדית שילמה לקבוצה ספרדית אחרת עבור שחקנה, אנגלית לאנגלית וכו'. 1.25 מיליארד יורו הלכו לקבוצות מליגות אחרות בחמש הליגות הגדולות. 591 מיליון יורו הועברו לקבוצות מחוץ לחמשת הליגות הגדולות, 161 מיליון יורו הלכו לקבוצות מליגות נמוכות מאותה מדינה ו-70 מיליון יורו בלבד הלכו לליגות נמוכות ממדינות אחרות. 110 מיליון יורו הועברו לקבוצות מחוץ לאירופה.

מה שאנחנו רואים זו "חנות סגורה".

קבוצות מחמשת הליגות הגדולות מחפשות שחקנים עם ניסיון בחמשת הליגות הגדולות ועליהם הם מוכנים לשלם כסף גדול. מספר מועט של שחקנים מחוץ לחמש הליגות הגדולות יכולים למצוא את עצמם במעבר של כסף גדול לאחת מהקבוצות הגדולות.

נגיד, באיירן מינכן לא תקנה את ערן זהבי הבא.

פאלרמו כזו תקנה אותו, בכסף קטן יחסית, ואם הוא יצליח בפאלרמו, הוא יעבור לבאיירן מינכן או לקבוצה טיפה יותר גדולה בכסף גדול שלא יגיע לקבוצתו הישראלית. ככה קורה שהכסף הגדול נשאר אצל הקבוצות העשירות. הכסף הגדול של שוק העברות - שנבנה מתוך מטרה לייצר "סולידריות" ולהעביר כספי העברות לקבוצות שמגדלות שחקנים - לא מחלחל למטה לבסיס הפירמידה. ההפך, הוא נתקע שם למעלה ומייצר פערים אדירים בין הקבוצות הקטנות והבינוניות לגדולות.

כל המערכת מעוצבת כך שהעשירים יהיו יותר עשירים. וכיום גם הפערים בין העשירים למגה עשירים נהפכים לגדולים הרבה יותר.

זו לא תופעה של הכדורגל בלבד. הפערים בין העשירים לעניים "בעולם האמיתי" ממשיכים לגדול מדי שנה. לפי מחקר של ה-OECD שפורסם במאי השנה, 10% העשירים בכל מדינה בארגון מרוויחים כמעט פי 10 יותר מ-10% הכי עניים (פי 9.6).

המדדים של OECD מראים שמהצמיחה נהנים מספר קטן של אזרחים. כמו כן, בארגון טוענים כי חוסר השיוויון הוא איום על הצמיחה עצמה. אפילו קרן המטבע הבינלאומית הצביעה על הסיכון שבאי שיוויון. נבדקו רמות אי־השוויון ואת מדיניות המסים של מ־150 מדינות לאורך 50 שנה והגיעו המסקנה חד־משמעית: מדינות שוויוניות יותר צומחות יותר. במילים אחרות, ובניגוד לטענותיהם של תומכי הקפיטליזם הקשוח, יש מתאם בין שוויון לצמיחה.

בכל מקרה, ישנם קווים מגבילים לסיבות שיצרו את הפערים הגדולים ב-OECD ובכדורגל האירופי. לפי ה-OECD הפערים הכלכליים מתרחבים בגלל סיבות כגון פערים בהשקעה בחינוך, שמובילים לכוח עבודה פחות יעיל. כלומר, העשירים זוכים לחינוך טוב יותר ובכך מגדילים את הפער מאלו שלא נהנו מחינוך טוב - וכך גם מקבלים הזדמנויות טובות יותר בשוק העבודה, מה שמסייע להם להגדיל את הפערים עוד יותר.

אפשר לראות את זה גם בכדורגל. לקבוצות העשירות ביותר יש את האקדמיות הטובות ביותר, שמייצרות את השחקנים הטובים ביותר. אותם שחקנים נמכרים במיליונים שהולכים לקבוצות הגדולות. בינתיים, בשאר אירופה, קבוצות רבות מקצצות בחינוך הנוער שלהן בשביל להצליח להעמיד תקציב לקבוצה הבוגרת. גם בישראל זה ככה.

ה-OECD טוען גם שהפערים ימשיכו לגדול בגלל איכות העובדים והדרך שבה הם עובדים. לפי הבדיקה של הארגון, הפערים נפערים גם בגלל ריבוי בעובדי קבלן ועובדים "עצמאיים", שלא נהנים מיציבות תעסוקתית וחוזית. זה מאוד דומה לסיטואציה הבעייתית שנתקלים בה שחקנים רבים מחוץ לחמשת הליגות הגדולות.

"קווין דה ברוינה נמכר ב-80 מיליון יורו וכריסטיאנו רונלדו ימכר רק במיליארד יורו לפי נשיא ריאל מדריד", הסביר פיליפ קיאט, נשיא ארגון השחקנים FIFPro, "ובינתיים יש ליגות במזרח אירופה ואמריקה הלטינית שלא משלמות לשחקנים שלהן". לפי מחקר של FIFPro כ-41.4% מהשחקנים לא מקבלים את שכרם בזמן. לרבים פשוט מקצצים בשכר על בסיס קבוע ומעט מאוד נהנים מיציבות חוזית.

המצב כיום הוא שמעט מדי כדורגלנים "שווים" כסף. רק 13% מהעברות הבינלאומיות היו של שחקנים שעלו כסף. ורוב הכסף הזה הלך לקבוצות הגדולות גם ככה. ולמה שקבוצות גדולות יקנו כדורגלנים ללא החינוך הנכון? ואיך קבוצות עם שחקנים ללא חינוך נכון ובלי ביטחון כלכלי יצליחו לסגור את הפער מהקבוצות הגדולות? איך הפערים הללו, שבסופו של דבר פוגעים בצמיחה, יסגרו כשכל המערכת בנויה כמו חנות סגורה?
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות