אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע הכתר של שדרות רוטשילד נמכר ב-50 מיליון דולר בלבד? צילום: עמית שעל

פרשנות

מדוע הכתר של שדרות רוטשילד נמכר ב-50 מיליון דולר בלבד?

האפליקציה של בילגארד זכתה לביקורות מעולות בחנויות, אך עם ביקורות לא הולכים למכולת ולמשקיעים זה לא הספיק

24.09.2015, 23:50 | אסף גלעד

בילגארד שנמכרה מוקדם יותר היום בכ-50 מיליון דולר לחברת פרוספר האמריקאית, מתוכם כ-30 מיליון דולר במזומן והשאר במניות ובתכנית תמריצים לעובדים, היתה עד לאחרונה לאחת מספינות הדגל של אומת הסטארט-אפ הישראלית. הכתר של שדרות רוטשילד, אם תרצו.

קראו עוד בכלכליסט

מייסדיה, ירון סמיד ורפאל אוזן הם "נסיכי" שדרות רוטשילד, ומשמשים כדוברי קהילת הסטארט-אפים תחת כל עץ רענן. אוזן נהג להתראיין כתחביב בתכניות טלוויזיה ובסרטים תיעודיים על קסם החדשנות הישראלית, והוא משמש כחבר הנהלת המיזם "סטארט-אפ ניישן סנטרל" של הלוביסטים וונדי סינגר ודן סינור שמביאים לישראל משקיעי הייטק. סמיד גם הוא דובר פעיל של קהילת המשקיעים ועד הקמת החברה ניהל את קהילת האנג'לים טק-אביב שמעודדת משקיעים פרטיים מחו"ל בסטארטאפים ישראליים.

מימין: אוזן וסמיד, צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL מימין: אוזן וסמיד | צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL מימין: אוזן וסמיד, צילום: cc by Charles Eshelman/Getty Images for AOL

גם ההשקה של בילגארד היתה נוצצת: היא נערכה בכנס היוקרתי של תחרות הסטארטאפים Disrupt בו זכו השניים במקום השני, מה שהבטיח להם עתיד ורוד ושורה של משקיעים פרטיים מארה"ב שעמדו בתור כדי להשקיע בהם, בהם אריק שמידט וג'ו לונסדייל.

מתוך המשרד המעוצב שרכשו בבניין האוריינטלי הפינתי ברוטשילד פינת אלנבי, חיו אנשי בילגארד את חלום האקזיט. הם עסקו בכל התחומים הכי חמים: אבטחת מידע, ממשק משתמש, מוצר שמשווק למשתמש הפרטי, הגרסה הישראלית של Mint. אלא שכגודל הציפיות, כך גודל האכזבה.

האקזיט מהווה סכום של לא יותר מפי 4 על השקעה של 13.5 מיליון דולר, ועוד הלוואה של 3 מיליון דולר, אלא שמתוך הסכום הזה רק כ-60% יגיע למשקיעים, כלומר לא יותר מ-30 מיליון דולר, והשאר למייסדים ולעובדים. ספק אם לאקזיט הזה פיללו שתיים מהמשקיעות המרכזיות בבילגארד, הקרנות בסמר וקושלה, שרגילות לאקזיטים של מאות מיליונים ומיליארדים.

ככל הנראה, מה שקרה הוא שהקרנות התעייפו מלבצע השקעות נוספות בחברה. בילגארד הוקמה כשירות מבוסס אינטרנט לאיתור רמאויות אשראי, נדרשה להשקיע הון תועפות במעבר לעידן המובייל, ולהשקיע עוד מיליונים רבים בהשקת אפליקצייה לניהול חשבונות ועוד מיליונים במערכת חדשה לניהול זהויות ואבטחת מידע. האפליקציה שלה נוחה מאוד למשתמש וקיבלה ביקורות מעולות בחנויות, אך עם ביקורות לא הולכים למכולת. בשורה התחתונה, לאחר חמש שנים היא הצליחה לצבור כמיליון משתמשים, זה נתון יפה יחסית לצמיחה האחרונה והמרשימה שלה בתוך שנה אחת, אבל למשקיעים זה כנראה לא הספיק.

את האשמה לא צריכים לתלות דווקא בבילגארד. התחרות עם הבנקים, הסביבה הרגולטורית המשתנה והקושי להגיע לליבם של הצרכנים הם בעוכרי כל מי שנמצא בתעשייה הזו. ומישראל לא קל לפתח אפליקציה שתקסום אל הכיס של כל אמריקאי. אוזן וסמיד, כמו גם 24 העובדים בחברה עבדו קשה מאוד חמש שנים ונתנו הכל, אבל כשאיש לא יודע מה מחכה בענף הצרכנות הפיננסית מעבר לפינה זה מפחיד, והחברה - יש לזכור- לא ממש צעירה.

לכן היה ברור שהולכים לאקזיט. היזמים חיפשו חברה צומחת שגם תשקיע סכום נכבד במרכז הישראלי. גם אם המשקיעים לא ראו מזה החזר גדול, חלק נכבד מסכום האקזיט כולל גם תכנית תמריצים לעובדים במטרה שיישארו לעבוד במרכז החדש עוד שנים. הם חיפשו חברה שתדע מה לעשות עם בילגארד, כיוון שראו רכישות רבות בישראל שלא מצליחות. הם ידעו שפרוספר לא מונעת מתוך קנאה למרכז הישראלי, כפי שקורה רבות עם רכישות ישראליות, ולא מתוך תחרות.

הם ידעו שלפעמים, החברות הפחות מובנות מאליהן, אלה שלא מגיעות מתוך מותג מוכר, יכולות לקדם יותר את החברות שהן רוכשות כי הן תלויות בהן. את הדוגמא ההפוכה כולם מכירים: הסתכלו על אפל שרכשה כבר לפני שנתיים את פריימסנס וטרם השיקה מוצר מתוכה. דוגמה למה שחיפשו אוזן וסמיד ניתן למצוא אצל זוכה אחרת של תחרות ה- Disrupt, סולוטו השכנה, שנמכרה לפני כשנתיים לאשוריאן, חברת תמיכה סלולרית אפרורית תמורת כ-100 מיליון דולר, והיום משמשת כזרוע הטכנולוגית המרכזית שלה.

"האם זה החזון הגדול לאקזיט? התשובה היא לא", אומר ל"כלכליסט" רפאל אוזן, תוך שהוא מסרב להתייחס להיקף העסקה. "זה מעניין שחברה כמו פרוספר רואה בישראל כזרוע שתסייע להם לבנות מוצר שישנה את הצרכנות הבנקאית. אבל אנחנו כאנשים מאוד פרגמטיים, וזה סך הכל הסטארט-אפ הראשון שלי. לעסוק בתחום הפיננסי זה מאוד קשה וצורך מזומנים רבים, וזה באמת אחד התחומים שדורש מהפיכה, והסיבה בגללה הבנקים שולטים היא הקושי הרגולטורי לפעול בתוכו. לנו זה היה הכי נכון לעשות את זה עם פרטנר רלוונטי. האם בחברה הבאה שלי אנסה לעשות אקזיט? ממש לא, ואני מקווה שעם הידע שרכשתי אוכל לבנות את הגוגל והפייסבוק הבאים בישראל".

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

16.
על מה 30 מיליון?
אני ממש מתקשה להאמין שהמספרים אפילו מתקרבים ל30 מיליון . יש מילון משתמשים רשומים - בטח באזור 100-50 אלף פעילים בחודש. טכנולוגיה? פסדררר, בטח לא מצדיקה את השווי. מה גם שאף אחד מהיזמים/משקיעים לא מאשר את הסכום. אז בקיצור: 10 מיליון גג, שהרב הולך למשקיעים. ליזמים יש תוכנית בונוסים על השארות ועמידה ביעדים. כשנגמר הכסף עדיף ככה מאשר לסגור. ו... שלא יעבודו עליכם.
רם  |  25.09.15
14.
כל הכבוד לגמרי, אבל דיי ברור מה הלך שם
גם יזמים מהשורה הראשונה לא תמיד מצליחים להביא חברה לשווי של מאות מליונים. אלה החיים. נראה שבילגארד לא הראתה צמיחה "מי יודע מה" בשנתיים האחרונות והמכירה הזו היא בערך הדיל הכי טוב שהם הצליחו לקבל. וכן, היכולת שלהם להגיע ליח"צ משוגע לכל אורך הפעילות היה אחד הדברים שעזרו להם, וזה בסדר גמור. לא כל יזם היה מצליח למכור חברה במצב של בילגארד ולצאת ברווח, ועל כך ריספקט לירון. (אחלה חברה ורעיון אדיר, אבל מאוד לא "הכתר של שדירות רוטשילד" - נראה שהכתב לא באמת קשור לעולם הזה מבפנים)
הרוזן ממונטה קריסטו , מונטה קריסטו  |  25.09.15
13.
האמת שמאחורי החשבון
בואו נתחיל עם עובדות, החברה נמכרה ב30 מליון דולר (כך דווח בעיתונות האמריקאית שלא חשה צורך עז להגדיל את המספרים). המשקיעים השקיעו 17 מליון, אז מחזירים להם את הכסף שלהם ועוד 8% ריבית על פני 3 שנים בממוצע, שזה כ21 מליון דולר. ו9 מליון דולר מתחלקים בין בעלי המניות. נניח שלמשקיעים יש 50% מהחברה, ליזמים 30% ו20% לעובדים (אני מקווה שהחברה הייתה נדיבה), אז מתוך 9 מליון דולר לחלוקה, המשקיעים יקבלו עוד 4.5, היזמים 3, והעובדים 1.8 מליון דולר לכ20 עובדים, קרי הנהלה בערך 250-500 אלף ועובדים רגילים כ50 אלף... מה כן, יש כנראה תוכנית שימור עובדים ועמידה ביעדים שיכולה להיות עוד 10 מליון דולר על פני 3 שנים, שמזה המשקיעים לא יראו כלום, היזמים יראו עוד 1-2 מליון דולר כל אחד, והעובדים (גם החדשים) יראו עוד. לא להיט, אבל לא רע... תוסיפו עוד עובדים, ועוד יזמים מנוסים יותר שלא ימכרו בפעם הבאה, ועוד מיסים למדינה (המשקיעים לא משלמים מיסים בארץ, אבל היזמים והעובדים משלמים 25% מס רווחי הון) עוד תרגיל בחשבון, סבב ההשקעות הקודם היה בשווי גבוה מ30, כך שיכול להיות שלמשקיעים בסבב האחרון, יש הגנה בפני ירידת ערך, מה שאומר שחלקם של המשקיעים בעוגה (של ה9 מליון) יהיה גדול יותר ולעובדים נשאר עוד פחות.
תרגיל בחשבון , שדרות רוטשילד  |  25.09.15
לכל התגובות