צילום: איי אף פי
זאב אמריקאי בלונדון
המנג'ר ארסן ונגר לא הולך להשתנות, ולכן הבעיות של ארסנל לא ישתנו אף פעם. אבל לא הוא אשם בזה שלבעלים של המועדון סטן קרונקי האמריקאי פשוט לא אכפת מזכייה באליפות, כי בינתיים הוא יכול לחיות על המיליונים שהוא לוקח מהקבוצה
סטן קרונקי שווה 6.3 מיליארד דולר. הוא בן זוגה של אן וולטון, יורשת אימפריית וול־מארט, ששווה כ־5 מיליארד דולר. חלק נרחב מהאימפריה הכלכלית של סטן בנוי על חברת Kroenke Sports Enterprises, שמחזיקה ברוב מניות ארסנל מהפרמיירליג (שווי של 1.3 מיליארד דולר) ומאגדת תחתיה גם את קבוצת דנבר נאגטס מה־NBA, שווי של 855 מיליון דולר, קולרדו אוולנצ' מה־NHL, שווי של 198 מיליון דולר, קולרדו ראפידס מליגת ה־MLS, שווי של 76 מיליון דולר והיהלום שבכתר — סנט לואיס ראמס, מליגת ה־NFL, שהשווי שלה עומד כיום על 1.45 מיליארד דולר. השווי הזה צפוי לקפוץ ל־2.5 מילארד — 3 מיליארד דולר אם וכאשר הקבוצה תעבור ללוס אנג'לס. ארסנל היא הקבוצה הכי פופולרית ובעלת מספר האוהדים הגדול ביותר מהאימפריה של קרונקי.
3 אליפויות ב־60 שנה
השווי של הקבוצות הללו עולה באופן די עקבי וצפוי לעלות עוד בזכות הסכמי זכויות שידור חדשים של ה־NBA, NFL והפרמיירליג. אבל מה הן עשו על המגרש? קרונקי זכה בסך הכל בשלוש אליפויות. 15 שנה ב־NBA וב־NHL, בעשר שנים כבעלים ב־MLS, כ־20 שנה בעלים של קבוצת NFL ועוד כמעט 5 שנים כבעלים של קבוצה באנגליה, ורק 3 אליפויות ביותר מ־60 עונות מצטברות. כשאתה מיליארדר ובעלים של אימפריית ספורט, גביעים הם כנראה לא המטרה שלך.
הקבוצות של קרונקי לא ווינריות, אבל הדו"חות הפיננסיים שלהן רווחיים תמיד. קרונקי, שמוכר גם כ"סטן השקט", כי הוא ממעט לתת ראיונות וכמעט אינו מתערב בניהול הקבוצה מבחינה מקצועית, מגדיר מטרות פיננסיות בלבד למועדונים שלו.
איך זה משפיע על ארסנל? ובכן, הקבוצה לא זכתה באליפות מאז 2003/04 למרות ההרגשה שתמיד, אבל תמיד, חסרים לה "שניים–שלושה" שחקנים בתפקידים חשובים. האוהדים משתגעים משחקנים בינוניים שמקבלים דקות משחק רבות — נגיד אוליבייה ז'ירו, החלוץ המחמיצן — ומכך שאין עומק מספיק בקישור, רק קשר דפנסיבי טבעי אחד מתפקד. הקיץ, ארסנל היתה הקבוצה היחידה בחמש הליגות הגדולות באירופה שלא הביאה שחקן שדה. כן, הובא שוער על — פטר צ'ך, אבל הסגל של ארסן ונגר עדיין לא נראה שלם, והעובדה שהאוהדים יודעים כמעט בוודאות איך העונה תיגמר — מקום רביעי או שלישי, שהושגו אחרי שנעלם הסיכוי לזכייה באליפות — לא גרמה להיררכיה במועדון, שזה בעיקר ארסן ונגר — להוציא סכום נכבד על הבאת חלוץ וקשר דפנסיבי. "אני פשוט לא מבין למה ונגר לא מביא את שחקנים חזקים, גדולים, שיעזרו לשחקנים המוכשרים שלו לקחת אליפות", אמר גארי נוויל, פרשן סקיי. "זו הנקודה השחורה אצל ונגר שאני פשוט לא מבין. זו נאיביות או יהירות".
רווח: 25 מיליון ליש"ט
התחושות הללו התחזקו מתחילת העונה המגומגמת של הקבוצה והתעצמו כאשר פורסם הדו"ח השנתי של ארסנל לעונת 2014/15. הקבוצה רשמה רווח של 24.7 מיליון ליש"ט בעונת 2014/15 ויש לה עתודת מזומנים שעומדת על 193 מיליון ליש"ט, סכום שהיה מספיק כדי להביא כל שחקן בעולם מלבד ליאו מסי וכריסטיאנו רונלדו. על פי הדו"ח הכניסה ארסנל סכום של 344.5 מיליון ליש"ט בעונה שעברה (עלייה מ־301.9 מיליון) כשהרווחים עלו מ־4.7 מיליון ליש"ט.
אם כך, למה המועדון הזה, שמנוהל כעסק מצליח, אינו מתנפל על השוק ומביא את השניים–שלושה שחקנים שכולם רואים שחסרים? ייתכן שזה ארסן ונגר, שמתעקש לנצח בדרך שלו — בפחות כסף מהיריבות. וייתכן שזה קשור בכלל לבעלים.
קרונקי לא בעסק הספורט כדי לזכות בתארים, כאמור, הוא שם כי זה טוב לתיק ההשקעות שלו וגם אפשר להרוויח לא מעט. בשנתיים האחרונות, למשל, לקח קרונקי 6 מיליון ליש"ט מהמועדון. הסיבה? תשלום ל־KSE על ייעוץ אסטרטגי. הכסף עבר לבנו, ג'וש. במה בדיוק ייעץ ג'וש לארסנל? למה החברה־האם משלמת לעצמה על ייעוץ שלה לחברת־הבת? האם הוא ייעץ לארסנל שלא לרכוש חלוץ חדש? והאם העובדה שאוהדי ארסנל משלמים את מחיר הכרטיסים/מנויים הגבוה באירופה, מחיר שבאופן שיטתי עולה מדי שנה בשנה, קשורה לכך שהקבוצה מספקת את דמי הכיס של משפחת קרונקי?
יותר זול לטוס למדריד
המנוי היקר ביותר של ארסנל עומד על מחיר בלתי נתפס של 2,013 ליש"ט. מחיר ממוצע של כרטיס כניסה למשחק באצטדיון האמירייטס עומד על 97 ליש"ט — כפול ממחיר הכרטיס היקר ביותר ברוב מועדוני הפרמיירליג. מחיר המנוי גבוה פי 2 ממחיר המנוי הכי גבוה של מנצ'סטר יונייטד. לפי חישוב שעשו ב"סאן", זול יותר לנסוע לכל משחק של ריאל מדריד בכל שבוע מלרכוש מנוי לארסנל.
אבסורד שאוהדי ארסנל צריכים לשלם את המחירים הגבוהים הללו כדי לראות קבוצה שאינה מבושלת עד הסוף זה יותר מעשור.
משהו שכולם רואים מלבד ונגר. עם זאת, מעט מדי מקשרים בין העלייה במחירי הכרטיסים בעונה שעברה (3%) לכסף שלקח קרונקי מארסנל — 3 מיליון ליש"ט, השווים לעלייה בהכנסות מכרטיסים ב־2014. על פי הדיווחים בפורטוגל, 3 מיליון הליש"ט הללו היו יכולים לסייע ברכישת קשר דפנסיבי. וויליאם קארבליו, כוכב ספורטינג ליסבון, רצה לעבור לארסנל שהציע בעבורו 24 מיליון ליש"ט ולא היתה מוכנה לשלם את 27 מיליון הליש"ט שרצתה ספורטינג.
קרונקי אינו מסתיר את העובדה שקבוצות הספורט שלו מספקות לו משכורת ודיבידנדים. "יש לנו פילוסופיה שונה לחלוטין בארה"ב", אמר קרונקי בראיון נדיר בנובמבר 2011. "הבעלים של מנצ'סטר יונייטד לוקחים כסף מהמועדון. אז מה? ג'רי באס, הבעלים של לוס אנג'לס לייקרס, לוקח כסף מהמועדון, אז מה? אף אחד לא אומר דבר בקשר לזה". זה כל כך שונה מהתפיסה של דיוויד דין, סגן נשיא הקבוצה, שלצערו הביא את קרונקי לאנגליה וטען תמיד "כל בוקר אני מתעורר, והדבר הראשון שאני חושב עליו זה איך לשפר את הקבוצה".
העובדה שקרונקי לא השקיע פני במועדון מאז רכש אותו דווקא מעודדת אותו. החוק הראשון בעסקי הקמעונאות הוא שאם אפשר למכור את אותו מוצר ביותר כסף, זה מה שעושים. כן, זה ציני, אבל ככה עושים כסף. אליפויות? זה פחות חשוב. העיקר שיש מנג'ר שמצליח לעשות את המינימום הנדרש ולהביא את הקבוצה לליגת האלופות בכל שנה.
דמיינו לעצמכם
השאיפה לבינוניות פוגעת בארסנל כקבוצה. באיירן מינכן הצליחה להתמודד עם חוב ענק אחרי בניית האצטדיון שלה וגם לעלות לצמרת של טבלת המועדונים השווים בעולם, ואילו ארסנל נפלה מהמקום השלישי ברשימת המועדונים השווים למקום השביעי — וצ'לסי ומנצ'סטר סיטי עקפו אותה. וכן, מועדון כמו באיירן מינכן, בבעלות חברי מועדון וחברות מסחריות גרמניות, מסבסד כרטיסים למשחקי חוץ יקרים במיוחד (כמו באמירייטס), ונציגיו טוענים "אנחנו יכולים לעלות את מחיר הכרטיס ב־2%, אבל בשבילנו זה עוד 2 מיליון יורו וזה כלום, זה 2 דקות במשא ומתן על רכישת שחקן. זה המון עבור האוהדים שלנו, שאולי אחדים מהם מובטלים וצריכים את הכסף הזה יותר מאיתנו". ארסנל מספקת לאוהדיה הנאמנים תירוצים והסברים לכך שהמחיר של הכרטיס הוא 97 ליש"ט ולקבוצה יש רק קשר דפנסיבי אחד. קרל היינץ רומינגה, מנכ"ל באיירן הסביר: "יש לנו אחריות חברתית. יש לנו כרטיסים יקרים עבור מי שרוצה לשבת בלאונז', ואנחנו גם יכולים למכור כרטיס ב־7.5 יורו, זול יותר מללכת לקולנוע במינכן. זה חשוב מאוד לבחור מובטל שאוהד אותנו ורוצה ללכת לכדורגל. זו המחויבות שלנו".
לארסנל יש את אותו מספר אוהדים כמו לבאיירן מינכן, אם לא יותר. באיירן קבוצה בבעלות 225 אלף חברי מועדון וחברות מקומיות כגון אדידס, BMW ואליאנץ. היא רווחית כבר יותר מעשרים עונות ברצף. דמיינו לעצמכם שארסנל היתה בבעלות 225 אלף חברי מועדון וחברות בריטיות כגון דייסון, וירג'ין וג'ון לואיס. האם גם אז היו לוקחים דיבידנדים של מיליונים מקופת המועדון? האם גם אז למועדון לא היו די שחקנים ברמה גבוהה? האם גם אז היו למועדון מחירי הכרטיסים הגבוהים בעולם הספורט, והמנג'ר היה נשאר בתפקיד אף שנכשל פעם אחר פעם?
3 תגובות לכתיבת תגובה