אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליקויי בנייה בפרויקט היוקרתי: הדיירים יקבלו כ-400 אלף שקל צילום: אימג'בנק/thinkstock

ליקויי בנייה בפרויקט היוקרתי: הדיירים יקבלו כ-400 אלף שקל

דיירי פרויקט "רסיטל על הפארק" גילו ליקויי בנייה רבים בדירותיהם כבר בשלב האכלוס, אך חמש שנים חלפו מאז והחברה היזמית טרם תיקנה אותם. בית המשפט קבע כעת כי הם יפוצו על הבנייה ועוגמת הנפש

29.09.2015, 15:11 | עו"ד ישי מדלסי

ליקויי הבנייה שגילו בעלי הדירות בפרויקט "רסיטל על הפארק" בהוד השרון לא תוקנו גם בחלוף חמש שנים ממועד האכלוס. העניין הגיע לבית המשפט, שחייב את היזמית והקבלנים לשלם על תיקון הליקויים ועוגמת הנפש שנגרמה לבעלי הדירות.

קראו עוד בכלכליסט

חברת "רסיטל השרון" שיווקה את המיזם שכלל שני בניינים בני שש קומות ברחוב הציונות בהוד-השרון כפרויקט מגורים יוקרתי.

בשנת 2007 קיבלו הרוכשים הנרגשים את הדירות, אך כבר בעת מסירתן גילו ליקויי בנייה רבים ברכוש המשותף כמו רטיבות וגימור גרוע.

הרוכשים פנו ל"רסיטל", שפנתה בתגובה לחברת הקבלן "ראבי" שבנתה את הבניינים בפועל. החברות סיכמו כיהליקויים יתוקנו על פי חוות דעתו של מומחה. אלא שהליקויים לא תוקנו כראוי, ובשנת 2012 פקעה סבלנותם של הרוכשים, והם פנו לבית משפט השלום בתל אביב כדי שיחייב את "רסיטל" בעלות התיקונים שהוערכו על ידם בסכום של כ-860 אלף שקל, ובתשלום פיצוי של 250 אלף שקל על עוגמת הנפש שנגרמה להם.

התובעים טענו שהפרויקט נבנה בניגוד לתקנים והחברה היזמית התרשלה בכך שלא פיקחה על ביצוע העבודות.

 , צילום: זהר שחר צילום: זהר שחר  , צילום: זהר שחר

רסיטל טענה מנגד כי סכום התביעה נגדה מופרז ובכל מקרה לא היא זו שבנתה את הבניינים בפועל. לדבריה, היא ניסתה לגרום ל"ראבי" לתקן את הליקויים, ואף ערכה תיקונים על חשבונה, ומכאן שאין מקום לחייב אותה בפגיעה באיכות חיי התובעים.

במקביל, הגישה הודעת צד שלישי נגד חברת ראבי ונגד קבלן המשנה "א. דיגמי". ראבי, שפורקה כבר בשנת 2010 עקב קשיים כלכליים, לא הגיבה להודעה.

מנגד, קבלן המשנה טען כי יש לדחות את ההודעה נגדו על הסף, שכן הוא חתם על הסכם עבודה עם "ראבי" בלבד ולא התחייב כלפי רסיטל בדבר.

בפתח דבריה, ציינה השופטת כרמלה האפט כי נגד חברת "ראבי", שלא התגוננה בהליך, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. המשמעות היא כי בבוא העת תוכל "רסיטל" לדרוש ממנה פיצוי על החיובים במסגרת פסק הדין הנוכחי.

השופטת הבהירה כי גם הדיירים וגם רסיטל מסכימים שיש צורך לתקן את הליקויים אך מאחר שלא הסכימו על היקף הליקויים, טיבם ועלותם, החליטה השופטת למנות מומחה בית המשפט.

בהתאם לחוות הדעת של המומחה, שהייתה מקובלת על השופטת, היא קבעה כי רסיטל תשלם עבור תיקון הליקויים כ-350 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל. בנוסף, גם נפסקו לרוכשים פיצויים על עגמת נפש בסכום נמוך יחסית של 64.5 אלף שקל, וזאת בהתחשב כך שמרב העיכוב נבע מפירוקה של ראבי.

השופטת הוסיפה וקיבלה את הודעת הצד השלישי נגד דיגמי, שהודתה באחריות למספר ליקויים בבניין. משכך היא חויבה להחזיר לרסיטל כ-160 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 8,000 שקל.

לפסק הדין

* ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד ישי מדלסי עוסק בתחום הבנייה כולל ליקויי בנייה

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
איך לפעול מול החברה היזמית והקבלן והקבלן משנה בעת מו"מ ורכישת דירה.
לבעלי הדירות בבניין וליזמים: בין אם זה פרויקט רגיל ובין אם זה תמ"א או פינוי בינוי 1. לשני הצדדים כדאי להעלות את שווי אחריות תקופת שנת הבדק. בדר"כ שווי אחריות תקופת שנת הבדק(תקופת האחריות לתיקוני ליקויים ומפגעים ע"י היזם ו\או הקבלן) הינה 5% משווי הוצאות הפרויקט בדו"ח אפס של היזם. עזבו אתכם מ"המשחקים" של האחוזים במקרה כזה, היזם יכול לשחק עם האחוזים ואי אפשר לדעת מה שווי הוצאות הפרויקט, לכל הפחות לכל המעורבים בעסקה כדאי לדעת מהו שוויו המדויק יותר לפי סכום כסף שמתחלק לשני חלקים: א. אחריות לשנת הבדק ליחידי הבעלים בדירותיהם בפרויקטים של תמ"א ושל פינוי בינוי ו\או הבעלים החדשים שרכשו דירה מפרויקט של קבלן בדירות עצמם-פנים הדירות. ב. אחריות שנת בדק לשטחים משותפים,קרי- מדרגות, חצר בניין,מרתף משותף,גג,לובי קומה,מחסן משותף,לובי בניין,חניון תת קרקעי מערכת חימום משותפת. חשוב מאוד שיהי נגישות מלאה בכל בניין חדש לתשתית, שיהיה אפשר לתקן בעת הצורך. 2.מה יש לעשות כדי להגן הן על היזם והן על בעלי הדירות? בהסכם החוזה מול היזם לדרוש לחלק את התקציב של אחריות "שנת הבדק" לשני תקציבים שונים. סעיף תקציבי 1, לאחריות תקופת שנת בדק בפנים הדירות בשווי 40,000-70,000 ש"ח לדירה (מדובר על דרישת בעלי דירות בעסקאות תמ"א ופינוי פינוי בעיקר) סעיף תקציבי 2,לאחריות תקופת שנת בדק בשטחים ואזורים משותפים: 200,000-400,000 ש"ח לתיקון ליקויים ומפגעים בבניין בדרך גודל של 5-9 קומות. חייבת להיות דיכוטומיה מלאה בין שני הסעיפים היות והן משמשות לתכלית שונה לחלוטין הראשון משמש לפנים הדירות והשני לכל מה שמחוץ לדירות אך בשטח הבניין. יזם שלא מסדר את הסכם החוזה שלו בצורה כזו מול בעלי דירות שהוא נכנס איתם לעסקה, חוטא בפן המשפטי וחוטא בפן הכלכלי ועלול להיות חשוף לתביעות כמו התביעה לנ"ל! על בעלי הדירות לוודא שיש כתובת אחת ויחידה אליה באים במענות,טענות,הערות, ובעיות. , זה חייב להיות מעוגן בחוזה שאם יוצאת תביעה לדרך יש כתובת אחת להאשים. יזם צריך לערוך הסכם מול קבלן בעל רשיונות מתאימים לגודל הפרויקט. יזם חייב להבין שכללי המשחק השתנו, ראו ערך,גינדי ועוד עשרות קבלנים שפשטו רגל כתוצאה מליקויים בבניינים שבנו. יש אינטרס משותף הן ליזם והן לבעלי הדירות, לחזק את החוליה החלשה(הפיקוח) בפרויקט בנייה- תפקיד המפקח הינו קריטי לניהול פרויקט איכותי. בבואכם לכתיבת ליקויים ובעיות עוד בתקופת שנת הבדק, הצטיידו במפקח בניה או מהנדס בניה שהזמנתם על מנת שיכתוב דו"ח מקצועי(לא להסתמך על הנציג של היזם בחיים), אם היזם\קבלן לא יתקנו את הליקויים יש לכם מסמך ראייתי מוכן לתביעה שלא אתם כתבתם לבד. זה חשוב מאוד! זו כבר לא מילה שלכם נגד מילה של היזם או הקבלן, אלא איש מקצוע שמקצועיותו אינה מוטלת בספק. היזם יבן מראש שעליו להשתמש בכספי ערבות שנת הבדק על מנת לתקן את הליקויים. הבעיה בכתבות מהסוג שמפרסמים עורכי דין כאלה, שהם לא מסבירים איך לתקן את הטעויות שדנים בהם הצדדים בבואם לתובענה בבית משפט. לכן נכתב הטוקבק הזה לפשט ל"עמך" שקורא איך לצמצם סיכונים ולהגיע מוכנים לתקופת שנת הבדק.
מסקנות מפסק הדין!  |  30.09.15