אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה הסברס קוצני? צילום: שאטרסטוק

למה הסברס קוצני?

בלדד היקר, למה פרי הסברס מכוסה קוצים? אם מטרת הפרי להפיץ את זרעי הצבר, למה לכסות אותו בקוצים ולהרחיק את החיות האמורות לעשות את עבודת ההפצה? יניב

01.10.2015, 09:33 | בלדד השוחי

יניב היקר,

אכן קושיה. בארצנו שלנו הצבר אינו מתרבה בעזרת פירות וזרעים. כמו קקטוסים רבים לפניו, הוא מסוגל להתרבות בצורה אל־מינית: הגבעולים שלו, הנקראים לעתים בטעות "עלים", פשוט צונחים לקרקע ומצמיחים שורשים. גם הזרעים מגיעים לאדמה, כמובן, אך הם לא מסוגלים לנבוט באקלים המקומי, אליו הגיע הצבר רק במאות האחרונות.

אף על פי שהצבר מזוהה עם ארץ שראל ותושביה, מהפלסטינים שמשווים את עמידותם ואחיזתם בקרקע לשלו ועד לישראלים המבטיחים שאם תחפור מספיק עמוק תמצא מתיקות מתחת לקוצים, מוצאו בכלל ביבשת אמריקה, ככל הנראה במקסיקו (בה הוא אפילו מככב בסמל המדינה).

קוצי הסברס הם לא בדיוק קוצים אלא גלוכידיות, שערות זעירות שניתקות בקלות מהצמח ועושות שמות בבשר שבו הן ננעצות, שינון מיקרוסקופי אכזרי, איור: ערן מנדל קוצי הסברס הם לא בדיוק קוצים אלא גלוכידיות, שערות זעירות שניתקות בקלות מהצמח ועושות שמות בבשר שבו הן ננעצות, שינון מיקרוסקופי אכזרי | איור: ערן מנדל קוצי הסברס הם לא בדיוק קוצים אלא גלוכידיות, שערות זעירות שניתקות בקלות מהצמח ועושות שמות בבשר שבו הן ננעצות, שינון מיקרוסקופי אכזרי, איור: ערן מנדל

ובאקלים של מקסיקו הרחוקה זרעי הצבר נובטים ועוד איך, ואסטרטגיית הפיזור שלהם, כפי שחשדת, חולפת דרך מערכת העיכול של חיות שניזונות מהפירות. אז למה להפריע עם קוצים?

על פי רוב, פירות שמצוידים במנגנוני הרתעה אמורים להרתיע רק חלק מהטורפים: את אלה שלא מפיצים זרעים ביעילות. פלפל הצ'ילי החריף, לדוגמה, מייצר חומר בשם "קאפסיצין" שגורם לתחושת צריבה אצל יונקים, המצוידים בשיניים טוחנות שעלולות להרוס את זרעיו הרכים. בעלי כנף, לעומת זאת, המצוידים במערכת חישה שונה משל היונקים, אינם חשים בחריפות וממשיכים להפיץ את הזרעים בדואר אוויר.

אלא שבמקרה שלפנינו, ושה רושם שהקוצים – ומבחינה בוטאנית אלה אינם סתם קוצים, אלא "גלוֹכִידיוֹת": שערות זעירות שניתקות בקלות מהצמח ועושות שמות בבשר שבו הן ננעצות תודות לשינון מיקרוסקופי אכזרי – לא באמת מרתיעים אף אחד. ציפורים, יונקים, זוחלים וחרקים, כולם אוכלים את פירות הצבר לתיאבון, ורובם גם מפיצים את הזרעים בדרך המקובלת. יכול להיות שהקוצים הופכים את הפירות לקצת פחות נגישים, וכך מפקידים את הזרעים בקיבותיהם של היצורים המוצלחים יותר, בעלי הסיכוי הטוב יותר להגיע רחוק; אבל בינינו, זו לא נשמעת כמו סיבה מספיק טובה לפיתוח גלוכידיות.

סביר יותר שהגלוכידיות הן רק שאריות מהקוצים שמכסים את כל שאר הצמח. קקטוסים חיים במדבר, שם המים הם משאב נדיר ומבוקש, והם צוברים בתוכם כמויות גדולות של המשאב הזה (יש אפילו הסוברים ששמו של הצבר, המגיע מערבית, ניתן לו בזכות יכולת הצבירה שלו). אלמלא היו להם כאלה קוצים אימתניים, מישהו כבר היה שותה אותם מזמן. וביחס לשאר הצמח, הפירות דווקא די נקיים מקוצים. למעשה, הם בדיוק חלקים מספיק כדי לעמוד בסטנדרטים הנמוכים של חיות המדבר. יותר מזה לא צריך.

אז נראה שהצברים לא מעצבנים כדי להשיג איזו מטרה מסוימת. הם פשוט מעצבנים במידה המקסימאלית שהנסיבות מאפשרות. כי ככה הם רגילים. אולי הכינוי "צברים" הולם יותר ממה שנדמה.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
האקולוגיה של הקוצניות של פירות הצבר
תוספות והבהרות: השערות המדוברות הן לא "קוצים" וקיומן על פירות הצבר מצביע על תפקיד התאמתי. איך אפשר לדעת דבר כזה? במהלך האבולוציה, תכונות וצורות בהן אין שימוש בדרך כלל מתנוונות ונעלמות תוך מספר דורות קטן שכן קיומן מצריך השקעת משאבים יקרים ומוגבלים ומוטנטים שחסרים את התכונה לא משלמים מחיר התאמתי על חסרונה. מכאן, סביר מאוד שלשערות אלה תפקיד חשוב בהגנה על הפירות מפני "מזיקים" שונים. לכן, השאלה שנשאלה מצויינת! מדוע הצמח מקיים תכונות שלכאורה מפריעה להפצת הפרי על ידי בעלי חיים? פרי הצבר בנוי כצבר של גרעים שעטופים בציפה עסיסית וצבעונית. הסוכר הרב שנמצא בעסיס הפרי מהווה גמול וגורם משיכה לבעלי החיים שמפיצים את הזרעים. אם כך, כל שנשאר לנו לעשות זה לצפות בטבע ולמצוא בסביבה הטבעית בה חיים צמחי הצבר (לא בישראל...), אלו בעלי חיים מפיצים את זרעי הצבר ביעילות גבוהה והאם ההגנה הזו (שמאוד מציקה לנו וליונקים גדולים אחרים!) אכן משפיעה גם עליהם. עיון זריז מעלה אפשרות פשוטה- בעוד שיונקים גדולים לא יכולים לטפל בפירות האלה בלי נזק מהשערות המציקות האלה, עופות קטנים, במיוחד כאלה עם מקור ארוך המותאם לליקוט חתיכות קטנות מציפת הפרי וזרעיו, לא יהיו מושפעים בההגנה המציקה הזו. מכאן ניתן להסיק שההגנה האמורה נותנת יתרון לציפורים קטנות שמסוגלות לסעוד על הפירות ולהציץ זרעים בודדים בכל פעם, מה שמביא להפצתם לאתרים רבים ומגוונים, בצברים קטנים יחסית, לאחר שקיבלו טיפול קצר במערכת העיכול של הציפור המפיצה. אם כך- מה החסרון של הפצה ע"י יונקים גדולים שהצמח מגן מפניהם?! יונק גדול, כמונו,... בולע בבת אחת "ביסים" גדולים מאוד ואפילו פירות שלמים רבים, מה שמביא להפצת זרעים אחים (צאצאים של אותו צמח אם) לאותו אתר נביטה בצברים גדולים מאוד. מכיוון שלזרעים עצמם אין יכולת תנועה ומכיוון שלאחר יציאת הזרעים ממערכת העיכול הם נחים במקום אחד יחדיו, מצב כזה צפוי להביא לתחרות חזקה בין זרעים אחים שהיא בעייתית ויקרה מבחינת ההצלחה הרבייתית שלהם ושל אמם. זהו על קצה המזלג...
אריאל נובופלנסקי , דרום  |  03.10.15
9.
כתבה רדודה ביותר לא הבנו כלום תיתבייש לך ועוד להביא חברים שיפרגנו לך בתגובות אשכרה ביזיון
אין סוף לציניות ...כמה רדודה הכתבה והכי מעצבן ....זה כביכול החברים של שמגיבים מהללים ומשבחים ..את מה ? מה הבנו מהכתבה ?< כלום לא הוספתה לנו .... חבל נכנסו ויותר לא ניכנס לכתבות שלך .....תעשה שיעורי בית ....פרוטקציה וחברים זה סבבה ....אבל ראבאק תן קצת טיפה ידע בכתבות שלך .....לכלל הקוראים ....אחרת נישאר רק חברים שלך ..חחחחחחחחחחח מי צריך חבר שלא יודע כלום ועוד רוצה ללמד ? אני בדילמה ץץץץ אם הייתה חבר שלי בפייסבוק הייתי נאלץ לשחרר אותך מהתפקיד ץץץ של לחפור ללא כיוון ....
אורי , ת"א  |  03.10.15
לכל התגובות