אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצעת חוק: הממשלה תבחן את יעילותן של הטבות המס הניתנות לחברות צילום: דוברות הכנסת

הצעת חוק: הממשלה תבחן את יעילותן של הטבות המס הניתנות לחברות

הצעה שהגיש ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני מבוססת על דו"ח מבקר המדינה מ-2013 בו נמצאו עדויות לכך שהחוק לעידוד השקעות הון מאפשר מתן הטבות לחברות למרות שתרומתן למשק כלל לא נבדקה

30.09.2015, 15:00 | עמרי מילמן

הצעת חוק של ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) שתעלה להצבעה בתחילת מושב הכנסת הקרוב תדרוש מהממשלה לבחון את היעילות של מנגנון הטבות המס והמענקים הניתנים מתוקף החוק לעידוד השקעות הון.

על פי הצעת החוק יידרשו השרים לקבוע יעדים מדידים ליישום מטרות החוק ולקבוע מנגנון בקרה לבחינה שוטפת של הקצאת ההטבות והמענקים עוד מוצע כי אחת לשנה (ב-1 באפריל) יגישו השרים לוועדת הכספים דו"ח בנוגע לבחינת היעילות והתרומה של ההטבות. הצעת החוק מציעה גם כי השרים יוכלו להגביל את היקף הטבות המס הניתנות לחברות, בהתאם לעמידה ביעדים.

הצעת החוק מבוססת על המלצות דו"ח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר 2013 בו פורטו עדויות לחוסר היעילות ביישום חוק עידוד השקעות הון. נוסף על כך, קבע מבקר המדינה בהמלצותיו כי על מנת להבטיח את השגת מטרות החוק, על הגופים האחראים לביצועו להציב יעדים ברורים ומדידים, לאסוף נתונים עדכניים לצורך מעקב ולכונן מנגנון בקרה אשר יאפשר מעקב ובדיקה באופן שוטף כדי להימנע מפעילות ארוכת שנים שאינה יעילה.

אנדורן. דווקא ההמלצות הנוגעת לבחינת יעילות ההטבות אינן מיושמות, צילום: עומר מסינגר אנדורן. דווקא ההמלצות הנוגעת לבחינת יעילות ההטבות אינן מיושמות | צילום: עומר מסינגר אנדורן. דווקא ההמלצות הנוגעת לבחינת יעילות ההטבות אינן מיושמות, צילום: עומר מסינגר

חלק מהמלצות הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון, שבראשה עמדה יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר, עוסקות בדיוק בנושא זה. בין היתר קובעות ההמלצות כי יש ליצור מנגוני בקרה על יעילות החוק ולהגדיל את השקיפות סביב מתן ההטבות ויעילותן. נכון לעכשיו רק חלק מהמלצות הוועדה מקודם על ידי משרד האוצר ומדובר דווקא בחלק שאינו עוסק בנושאים אלו.

אולם ההמלצה השנויה במחלוקת של ועדת אנדורן אינה הדרישה להתאים את היקף הטבות המס של חברות גדולות במיוחד לתרומה למשק. ההמלצה השנוייה במחלוקת הייתה לקבוע כי מעל להיקף מסוים של הטבות- מעל 400 מיליון שקל או מעל לסכום הוצאות השכר או ההשקעות של החברה- החברה תדרש לעמוד ביעדים תוספתיים כמו גידול במצב העובדים, השכר או היקף ההשקעות. בעוד שהתומכים בצעד טוענים כי דווקא הוא יכול לעודד את הצמיחה שכן הוא יביא לכך שחברות באמת יגדילו את הפעילות שלהן בארץ בהתאם להטבות הניתנות, המתנגדים חוששים שהדרישות ירחיקו מכאן חברות חדשות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות