אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המיתון בדרך? המשק יתקשה להתמודד עם עוד אינתיפאדה צילום: אי פי איי

ניתוח כלכליסט

המיתון בדרך? המשק יתקשה להתמודד עם עוד אינתיפאדה

כשהמצב הביטחוני מסלים הכלכלה עלולה להיקלע למיתון. בהתקוממויות הקודמות הצמיחה צנחה, האבטלה נסקה והתיירות ספגה מכה אנושה. כלכליסט פורט את הסכנות הכלכליות שאורבות לישראל אם גל הטרור יהפוך לאינתיפאדה שלישית

11.10.2015, 07:03 | שאול אמסטרדמסקי, אמנון אטד, מאיר אורבך ושי סלינס

עד כמה גל הטרור הנוכחי עלול לפגוע בכלכלה הישראלית? ככל שהוא נשמר על אש קטנה יחסית, סביר להניח שהפגיעה תהיה שולית. הישראלים עלולים להקטין את הצריכה שלהם באופן זמני והתיירות גם ככה עוד לא התאוששה מהמלחמה בעזה; אבל הייצור והיצוא ממשיכים כרגיל, ולכן מבחינה כלכלית לא מדובר באירוע משמעותי.

קראו עוד בכלכליסט

השאלה היא מה תהיה ההשפעה אם גל הטרור יתפתח לכדי אינתיפאדה שלישית. בניסיון לענות על השאלה הזו "כלכליסט" בדק מה קרה לנתוני המאקרו־כלכלה הישראלית באינתיפאדה הראשונה (1987–1992) והשנייה (2000–2005). שתי האינתיפאדות אופיינו במיתון. באינתיפאדה הראשונה שנת המיתון המשמעותית היתה 1989, שהסתיימה בצמיחה של 1.4% ובשיעור אבטלה של 8.9%, בעוד שנת המיתון המשמעותית של האינתיפאדה השנייה — 2002 — הסתיימה בצמיחה שלילית של 0.1% ובשיעור אבטלה של 10.3%.

ואולם בשני המקרים קשה להצביע על קשר סיבתי ישיר בין האינתיפאדה לבין המיתון, אולם לדעת כלכלנים שונים האירועים הביטחוניים תרמו תרומה שלילית לפעילות הכלכלית. קשה לנקות את ההשפעה של האינתיפאדות על הכלכלה, שכן בשתי התקופות חלה האטה גם בפעילות הכלכלית העולמית. האטה כזו מביאה למיתון גם בישראל בגלל פעילות היצוא של המשק.

המיתון של 1989 הסתיים בתחילת גל העלייה מברית המועצות בשנה שלאחר מכן. המיתון של תחילת שנות ה־2000 הסתיים ב־2003. לפי מחקר שנערך בבנק ישראל, היציאה מהמיתון ההוא מוסברת בעיקר על ידי ההתאוששות בפעילות העולמית, ובחלקה (שליש) על ידי המדיניות הכלכלית של שר האוצר דאז בנימין נתניהו.

ייתכן כי היווצרות אינתיפאדה בתקופה שבה המשק גם כך נמצא בסכנה למיתון בגלל ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית מחריפה את המיתון המקומי, וזה מה שמביא אותנו ל־2015.

 

ישראל 2015: מעגל פוטנציאלי מסוכן

 

מצבה של הכלכלה הישראלית כיום טוב, אם כי קיים חשש שהפעילות הכלכלית נמצאת במגמת ירידה. מצד אחד, שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי (5% ביוני). מצד שני, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, באותה תקופה הצמיחה של המשק היתה אפסית — 0.1%. בהתאם, תחזית הצמיחה העדכנית של משרד האוצר לשנה הנוכחית עומדת על 2.6% בלבד.

גם קצב הגידול של הצריכה הפרטית של הישראלים נמצא במגמת צמצום, וכך גם היצוא וההשקעות במשק. במקביל, גם הכלכלה העולמית מתקשה להתאושש. בתנאים כאלה, אם תיווצר כאן אינתיפאדה שלישית, ייתכן שהיא עלולה להיות הזרז שיעביר את המשק מצמיחה נמוכה למיתון. במצב כזה, היתרון המשמעותי של המשק הוא שיעור האבטלה הנמוך, שמספק מרחב נשימה גדול יחסית לקברניטים בירושלים להוציא לפועל צעדים שאמורים להאיץ את המשק.

אך עם זאת, מעל למשק מרחפת סכנה בדמות הר החובות של הציבור הישראלי, שמגיע להיקף של יותר מ־450 מיליארד שקל. כל עוד האבטלה נמוכה, הישראלים יכולים להחזיר את החובות האלה. אם האבטלה תעלה כתוצאה ממיתון, יכולת החזר החובות תישחק והיא עלולה להחריף את המיתון עוד יותר.

תקציב הביטחון: הזדמנות לדרוש עוד

 

בעיקרון, לגל טרור מהסוג ששוטף את ישראל בימים האחרונים לא אמורה להיות השפעה משמעותית על תקציב הביטחון. לשם השוואה, מבצע עמוד ענן בעזה, שנמשך שמונה ימים, עלה מעט כסף יחסית — כמות לא ידועה של מאות מיליוני שקלים עד מיליארד בודד. מערכת הביטחון אפילו לא ביקשה תוספת תקציב מהאוצר בשל כך. אם כבר יש גוף שאמור להציג דרישות נוכח גל הטרור הרי שזו המשטרה, והיא קיבלה תוספות תקציב משמעותיות בשנים האחרונות.

עם זאת, ההיסטוריה מעידה כי מערכת הביטחון השכילה לנצל כמעט כל שינוי באקלים הביטחוני בשביל לדרוש תוספות תקציב, וממילא הקרב הנוכחי על תקציב הביטחון טרם הוכרע (משרד הביטחון דורש תוספת של 7 מיליארד שקל לתקציבו, ומשרד האוצר מסכים לתוספת של 3 מיליארד שקל), כך שיש פה פוטנציאל גדול לדרישות תקציבית. בדיוני התקציב של 1994 דרש משרד הביטחון תוספת גדולה במיוחד בגלל הסכמי השלום והעלויות הכרוכות בהם.

פיגוע דקירה בעיר העתיקה, צילום: זק"א פיגוע דקירה בעיר העתיקה | צילום: זק"א פיגוע דקירה בעיר העתיקה, צילום: זק"א

 

בהייטק הכל בסדר, לפחות בינתיים

 

נראה שתעשיית ההייטק הישראלית לא מתרשמת מהמצב הביטחוני המתוח בישראל. במהלך השבועות האחרונים שבהם נדקרו ונרצחו ישראלים רשמו חברות ההייטק הישראליות גיוסים של עשרות מיליוני דולרים, אקס ליבריס נמכרה בחצי מיליארד דולר ומשקיעים זרים זרמו לישראל.

יוסי ויניצקי, הממונה על ההייטק בבנק הפועלים, אמר ל"כלכליסט" כי "במצב כיום אני לא רואה השפעה על התעשייה. החשש הוא מהחמרה של המצב, ואז אני מעריך שתהיה השפעה גם על תעשיית ההייטק. אני מעריך שהפגיעה בשלב הראשון תהיה במשקיעים החדשים בישראל שלא חשו את המצב הביטחוני בעבר. לגבי משקיעים וחברות רב־לאומיות שנמצאים זמן רב בישראל, איני רואה השפעה מיידית מאחר שהם עברו כאן מלחמות". ויניציקי מסייג את דבריו, וסבור כי אם המצב ישתנה לרעה נראה השפעה גם על אלו.

החמרה של המצב הביטחוני תביא לפי ההערכות בשלב הראשוני להתמעטות של ביקורי משלחות זרות בישראל, ובשלבים מאוחרים אף לצמצום נוכחות בארץ. במהלך צוק איתן לא ניכרה בריחה של משקיעים זרים, אבל משלחות מיעטו להגיע בימי המבצע. חשש נוסף הוא שבמקרה של הסלמה יוקפצו עובדי הייטק למילואים, מה שיביא לפגיעה בתפוקת החברות באופן מיידי.

תיירות: הענף שנחבט שוב ושוב

 

בדו"ח השנתי האחרון של בנק ישראל הוקדש פרק מיוחד לנושא השפעתם של עימותים צבאיים על הפעילות המשקית, ולפיו הענף שסופג במהלכם את המכה הכואבת ביותר הוא ענף התיירות. כל ארבעת העימותים האחרונים פגעו בענף בשלל מדדים: מספרם של התיירים, מספר הלינות במלונות, הפדיון בענף שירותי האירוח והאוכל והכנסותיהן של חברות התעופה הישראליות. במבצע עופרת יצוקה חלק מהפגיעה נבע מהמשבר הכלכלי העולמי, ובמבצע צוק איתן הענף ספג פגיעה קשה שהסתכמה בנזק של כ־2 מיליארד שקל — 0.2% מהתוצר השנתי.

תיירים מגיבים במהירות להרעה במצב הביטחוני. נוסף לכך, הנזק שנגרם ליצוא שירותי התיירות אינו מתרחש רק במהלך ימי הלחימה עצמם, אלא נמשך גם ובעיקר מעבר להם. הפעילות בענף התיירות לא מתאוששת מיד, והיא שבה לרמתה בתקופה שקדמה ללחימה רק לאחר כשנה. ניסיון העבר הקרוב מלמד עוד כי בתקופות לחימה נרשמת ירידה גם בתיירות היוצאת. אולם הענף מתאושש מהר וחוזר לרמתו בתקופה שקדמה ללחימה כבר ברבעון העוקב.

בורסה: את עיניך שא לאג"ח של הממשלה

 

אף אחד לא באמת יודע מהי הסיבה האמיתית שפורצת האינתיפאדה, קשה לזהות אותה כשאנחנו בעיצומה, ובלתי אפשרי לדעת מה צריך לעשות כדי להביא לסיומה. בדיוק בשל כך היא מסוכנת לשוק ההון.

לפני חודש שוקי העולם הזדעזעו מירידות השערים בסין — סביר שיצא לכם לשמוע מאיזה חבר איך הוא מכר את תיק ההשקעות שלו ויצא מהבורסה כי "עכשיו הזמן להחזיק מזומן". אלה שבאינתיפאדה זה לא כך. אף אחד לא יממש את כל אחזקותיו בגלל פיגוע דקירה.

אבל זה לא אומר שלא נוצר מיתון ולכך יש השפעות. באינתיפאדה השנייה, לקראת סוף 2000, המשקיעים הבינו כי העימות יהיה ארוך וגררו את מדד ת"א־25 לארבע שנים שבהן הוא ירד ב־40%. בגל הטרור הנוכחי, האירוע המשמעותי הראשון שגבה קורבן חיים היה בראש השנה עם הרוג מזריקת אבנים בירושלים. מאז הבורסה בתל אביב ירדה ב־5.4%, לעומת S&P 500 שעלה ב־3.1%. ככה, כמעט בלי לשים לב, אנחנו בתשואת חסר של יותר מ־8% מול העולם בשלושה שבועות.

לעומת זאת, גל הטרור לא השפיע כלל על שער החליפין של השקל. הדולר, מפלטם של פעילי המט"ח בעתות לחימה, לא רק שלא התחזק מול השקל, אלא אף נרשמו בו ירידות חדות: 0.6% ביום רביעי, בהמשך לירידה בשיעור כפול יום קודם לכן. אולם מי שבחן את התנהלות שער החליפין שקל־דולר בארבעת העימותים הצבאיים האחרונים לא צריך להיות מופתע ממה שקורה עכשיו בשוק המט"ח. למעשה, רק מבצע עופרת יצוקה לווה בפיחות השקל. חודשים ספורים אחרי סיום המבצע התהפכה המגמה והשקל התחזק.

כל זה מוביל למסקנה ששוק המט"ח התבגר בעשור האחרון, ועבר להתנהל על פי כללי משחק אחרים. במקום להתבצר בדולר בעת מתיחות ביטחונית, הפעילים בשוק מעדיפים לפעול בהתאם להתפתחויות הכלכליות, שתומכות עכשיו בהתחזקות השקל.

מבחן חסינות מהותי יותר של השפעת האירועים הביטחוניים על שוק ההון יהיה בתשואות על האג"ח הממשלתיות של ישראל. מה שאפיין את שוק ההון המקומי בתקופת האינתיפאדה השנייה היה תשואות דו־ספרתיות על האג"ח הארוכות — שהיו גבוהות משמעותית ממקבילותיהן בארה"ב ובאירופה, ושיקפו את פרמיית הסיכון הגבוהה של ישראל. כיום תשואות האג"ח בישראל דומות מאוד לאלו האמריקאיות ומשייטות סביב רמה של 2% — קרוב מאוד לשפל היסטורי. בצוק איתן לא היתה פתיחת פערי תשואות מהותית מול חו"ל, בעיקר משום שהמבצע נתפס כמוגבל בהיקף ובזמן; ואולם במקרה של הידרדרות ביטחונית ממושכת שהולכת ומסלימה, המצב עלול להשתנות. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

55 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

51.
צמיחה בישראל ?התנועה לאיכות השלטון פרסם סרטון בו נראה כחלון אחרי הבחירות מגמגם...!!
האם חברותו של שר האוצר עם קובי מימון היא חדשה? למה לפני הבחירות כחלון הבטיח לציבור בפה מלא שיעסוק בנושא הגז ויפרק את המונופול - והתייחס בביטול לאפשרות שלא יוכל לעסוק בזה בגלל קשריו?. בתנועה לאיכות השלטון פרסמו סרטון בו נראה כחלון נשאל על כך אחרי הבחירות..........ולדבריהם "פתאום נעלמה כל הנחישות, ובמקומה קיבלנו גמגומים..!!!!!!!!!!! לציבור מגיעות עכשיו תשובות מהנבחרים שלו. איך תטפל הממשלה בנושא הגז כששר האוצר לא עוסק בו? ומה עם כל ההבטחות שפוזרו פה לפני הבחירות? הדרך של יצחק תשובה ונובל אנרג'י להקים מונופול מפלצתי שכמוהו עוד לא ראינו פה - נראית סלולה מאי-פעם. אז על צמיחה מדברים ???
11.10.15
לכל התגובות