"שלומי קלסי רק רוצה לשמור על השכר של חצי מיליון שקל"

המאבק באלביט הדמיה בין בעלות השליטה DK פרטנרס (14.3%) ונציג המוסדיים שלומי קלסי מול קרן יורק (19.76%) ונציגה יו"ר הדירקטוריון רון הדסי נמשך. היום אמורים אלביט הדמיה, הדסי ושישה דירקטורים נוספים להגיש לבית המשפט את תגובתם לבקשת שלומי קלסי, דירקטור מטעם המוסדיים, לדחות את קיום אסיפת בעלי המניות לבחירת דירקטוריון חדש לאלביט הדמיה, עד לסיום בדיקה של גורם חיצוני לגבי התנהלותו של הדסי והממשל התאגידי בחברה.

ל"כלכליסט" נודע כי אלביט הדמיה תטען כי קבלת בקשתו של קלסי היא למעשה עבירה על החוק, שכן הדין הישראלי והדין האמריקאי מחייבים קיום ההצבעה במועדה. עוד תטען כי גם אם היה בסיס בהגשת הבקשה של קלסי, הוא המתין לרגע האחרון בהגשתה. אלביט והדסי טוענים כי כל מטרתו של קלסי, שפועל בחוסר תום לב, היא לשמר את כיסאו כדירקטור באלביט והחברה־הבת פלאזה סנטרס, המקנה לו הכנסה שנתית של 500 אלף שקל.

מעגל קסמים

הליקוי החמור הראשון שמעיד עליו קלסי במכתב ששלח לדירקטוריון אלביט הדמיה באוגוסט הוא אישור התגמול להדסי על ידי הדירקטוריון. ליקוי נוסף הוא כשלים בפיקוח ובבקרה על הוצאות החברה, כולל נסיעות במחלקת עסקים על חשבון החברה. הליקוי השלישי הוא ליקוי בניהול הפרוטוקולים של החברה והוועדות שלה. קלסי טען כי פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון חסרו וישנם פרוטוקולים אחרים חתומים, שאיש לא יודע מתי נחתמו.

הליקוי האחרון הוא ניהול לא יעיל של ועדות הדירקטוריון והדירקטוריון עצמו. קלסי טען כי הדירקטורים התבקשו לא פעם לקבל החלטות על בסיס חומר חלקי בלבד בלוח זמנים קצר. כמו כן, לטענת קלסי, דירקטוריון אלביט הדמיה החליט שלא לקבל את המלצת ועדת המינויים של החברה לבחירת הדירקטוריון כפי שמחייב החוק. אולם אלביט טוענת כי כלל לא התקיימה ועדת מינויים בחברה ב־11 השנים האחרונות, וכי היא ויתרה על המלצת הוועדה, כפי שמקובל ברבות מהחברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק.

הטענה המרכזית של אלביט הדמיה היא כי קלסי עצמו נבחר לדירקטוריון החברה ללא כינוסה של ועדת המינויים ובלי המלצתה, וכי הוא לא ראה פסול בכך שהחברה בוחרת להתעלם מוועדת המינויים כל עוד סיכוייו להיבחר לדירקטוריון היו מובטחים; ואילו רק עתה, כשהוא חושש למעמדו, הוא נזכר שיש צורך בוועדה, ומבקש ב"חוצפה" צו מניעה נגד אותו ההליך שהביא לבחירתו.

אלביט טוענת כי אין חובה שמועמדים לדירקטוריון יאושרו על ידי ועדת המינויים, וגם אם היה נופל פגם בהחלטת הדירקטוריון — הרי שאישור האסיפה הכללית מחפה על פגם זה. עוד טוענת אלביט כי דירקטוריון החברה כולו מוגדר כבלתי תלוי, ולכן החלטתו שקולה לחלוטין להחלטת ועדת המינויים. בנוסף, אין טעם בטענת קלסי כי יש לפסול את ההצבעה של הדסי בנוגע לאי־קבלת המלצת ועדת המינויים, וזאת משום שגם קלסי פסול בהצבעה מאותו ניגוד עניינים של הארכת כהונה.

בנוסף טוענת אלביט כי הדירקטוריון קיבל החלטה למנות צוות שיכלול את מבקר הפנים של החברה ויועץ משפטי חיצוני, שיבדוק את טענותיו של קלסי להפרות בממשל תאגידי, ובתגובה לבקשתו ימנה בודק חיצוני. עם זאת הוועדה שתקום לא תספיק לפעול לפני האסיפה הכללית השנתית. אך בכל מקרה, טוענת אלביט, אין לקלסי זכות לקבוע מתי יינתנו המלצות הוועדה, וכי לא ייגרם שום נזק מקיום האסיפה הכללית במועד. אם יימצאו ליקויים, החברה תוכל לטפל בהם מאוחר יותר.

רון הדסי

חזית פלאזה

חזית נוספת נגד הדסי מתנהלת בחברה־הבת (44%) פלאזה סנטרס, שם גם כיהן הדסי כיו"ר עד שאולץ לפני כשבועיים להתפטר מתפקידו. זאת לאחר ששני דח"צים מהולנד טענו כי איננו מתאים להוביל את החברה וכי הוא פועל בדרך של איומים וריכוזיות. לטענת קלסי, כתגובה למהלך הדחתו הוביל הדסי בשם אלביט כינוס אסיפת בעלי מניות של פלאזה, במטרה להרחיק ארבעה דירקטורים שאותם זיהה כפועלים נגדו ומינוי אחרים במקומם. קלסי דורש לעכב אסיפה זו בטענה כי מדובר בצעד שיגרום נזק בלתי הפיך לפלאזה.

בתגובתם לבית המשפט טוענים אלביט הדמיה והדסי כי ממילא אם יתקבלו טענות קלסי לא ניתן יהיה לכנס אסיפה כללית נוספת בפלאזה, וכי הדסי עצמו כלל לא השתתף בהצבעה בנושא ולכן לא ניתן לטעון לניגוד עניינים. כמו כן נטען כי אלביט מחויבת לשמור על הנכס העיקרי שלה, פלאזה.

אלביט טוענת כי קלסי לא צירף את בעלי המניות בחברה לתביעה וגם לא את בעלי המניות בפלאזה, וכי מעמדו להגיש את הבקשה מוטל בספק מאחר שהוא דירקטור שייתכן שכהונתו תסתיים באסיפה הקרובה. "המטרה האמיתית של קלסי היא שימור מעמדו כדירקטור וקבלת השכר הנלווה לכך. אם לא ייבחר באסיפה, לא יהיה לו בכלל מעמד חוקי להגיש את תביעתו".

אלביט מבהירה כי בעוד לחברה עלול להיגרם נזק קשה ביותר — מעצם מניעת יכולת החברה לנהל את ענייניה, אם תתקבל הבקשה של קלסי, ועד להפסדים לבעלי המניות עקב ירידה צפויה בשער המניה — הרי שקלסי לא מסכן דבר ולא מצביע על נזק שייגרם לו עצמו או נזק מוחשי ומדיד שייגרם לחברה.