תנו להם פטפונים

אם מאז שנות התשעים אלוהים הוא די ג'יי, כשם הלהיט של להקת פיית'לס, למה שהילדים לא יהיו? "כמה מגיבורי התרבות הגדולים היום הם די ג'ייז", אומרת המוזיקאית אליוט. "ילדים לא תמיד בטוחים מה די ג'ייז עושים, אבל הם יודעים שהם עומדים מאחורי עמדה ומרימים ידיים. זה נראה להם נורא קוּל, כמו שפעם באו ללמוד גיטרה חשמלית".

אליוט, שבתעודת הזהות נקראת שרון בן־עזר ובתודעה הישראלית מוכרת בראש ובראשונה כמנהיגת להקת הניינטיז פוליאנה פרנק וכקול הרוקרי האדיש מאחורי הלהיט "זיוה", היא כיום תקליטנית, שדרנית ומלחינה. בשנים האחרונות היא מעבירה שיעורי תקלוט פרטיים לילדים, ולדבריה העניין בהם רק הולך וגובר.

בשיעורי התקלוט שלה, שאותם היא מעבירה לילדים בני תשע ומעלה, היא מלמדת בעיקר שימוש בתוכנות תקלוט ייעודיות במשך שלוש שעות, אך משם אפשר להתפתח גם הלאה (כ־150 שקל לשיעור, "אליוט מלמדת" בפייסבוק).

"תקלוט הוא עוד כלי מוזיקלי", היא אומרת. "אני רוצה שכל אחד יוכל להתאמן עליו בבית, גם אם להורים אין כסף לפטפון מקצועי. ילדים מתחת לגיל תשע אני לא מלמדת, כי גיליתי שהם נורא מתוקים אבל רוצים בעיקר להתחרע על הציוד".

אליוט. "יש ילדים שזה אצלם בדם" | צילום: גיא נחום לוי

עם הציוד המשוכלל של היום קל יותר להיות די ג'יי?

"קל כן, אבל זה לא יעשה אותך די ג'יי יותר טוב. יש ילדים שבאים לשיעור אחד כדי שיוכלו לתקלט על תוכנה במסיבת הכיתה הבאה וזה מספיק להם, ויש כאלה שאת רואה שזה אצלם בדם. היה אצלי ילד בן תשע שברגע שהוא הבין מה עושים יצר מאש־אפ מטורף בין נקמת הטרקטור והפרודיג'י. מצד שני, עם כל הציוד המשוכלל יש כאלה שגם היום טוענים שתקלוט אמיתי הוא רק בפטפונים".

חוזרים כבר 20 שנה

טהרן כזה הוא עופר טל, חבר בהרכב התפוחים. בפסטיבל אינדינגב שיתקיים בסוף השבוע הבא (17-15 באוקטובר, 300 שקל למבוגר, 50 שקל לילד, http://2015.indnegev.co.il) יקיים טל לראשונה סדנה לילדים באמנות ה"סקרצ'ינג", טכניקה של הזזת תקליט ויניל בידיים כדי ליצור רעשי חריקה שמשתלבים במוזיקה. הפסטיבל, שבו תופיע גם אליוט, מתקיים זו השנה השמינית, ובשנים האחרונות אפשר לראות בו יותר ויותר הורים שמגיעים עם הזאטוטים שלהם - שגם אותם צריך להעסיק.

"טכניקת הסקרצ'ינג פותחה בשנות השבעים, יחד עם התפתחות תרבות הדי ג'ייז בניו יורק ובג'מייקה", מסביר טל.

יש טרנד של חזרה לתקליטי ויניל?

"התקליטים חוזרים כל הזמן, כבר 20 שנה. אנשים כל הזמן קונים תקליטים ופטפונים, חברות תקליטים מוציאות קלאסיקות מחדש וגם אמנים מוציאים אלבומים על תקליטים. עידן רייכל, פורטיס ודודו טסה עשו את זה לאחרונה".

עופר טל מלמד את בתו מילי לתקלט. "זה אינטואיטיבי וקל כמו להפיק צליל מגיטרה" | צילום: עמית שעל

יוני רכטר בקרחנה

"סדנאות תקלוט לבני נוער עשיתי כבר לפני 15 שנה", מספר טל. "החידוש הוא שהפעם הסדנה היא בגובה הדשא, לבני שלוש עד שמונה. זה התחיל כשהוזמנתי לדבר על המקצוע שלי בגן של מילי, הבת שלי: אחת האמהות, שהיא שוטרת, הביאה ניידת. אני הגעתי עם שני פטפונים ומיקסר".

ילדים קטנים כל כך מצליחים להבין את הרעיון?

"פעם הגישה היתה לומר לילדים 'לא לגעת', אבל אני אומר להם 'בואו תיגעו'. הם מבינים שכשהם נוגעים המוזיקה מפסיקה. זה אינטואיטיבי מאוד, וקל כמו להפיק צליל מגיטרה. המוזיקה עצמה היא מקלאסיקות כמו הכבש השישה עשר ואריק איינשטיין".

ומה בנוגע לציוד? הוא לא נהרס?

"פטפון מקצועי קשה להרוס. אם להורים יש פטיפון בבית והם מספיק מגניבים, הם יתנו לילדים שלהם להתאמן על תקליטים שהם יכולים להרוס. הבת שלי למשל מתאמנת על תקליט של דירה להשכיר שקניתי בחמישה שקלים. כשהוא ייהרס אני אקנה חדש. היא עוד מעט בת ארבע, ועושה סקרצ'ינג מגיל שנתיים וחצי. אולי עוד שנה־שנתיים היא כבר תוכל להעביר סדנאות בעצמה".