ניצחון מוחץ למדינה על קק"ל

הממשלה אישרה אתמול את ההסכם בין המדינה לבין קק"ל, שיפתח את הפתח לניסוח אמנה חדשה בין הצדדים שתחליף את זו מ־1961.

אבי גבאי | צילום: אוראל כהן

אני לא יודע מה בדיוק היה המרכיב הסודי במתכון שאפשר לממשלה להגיע להסכם הזה, שהשורה התחתונה בו היא ניצחון מוחץ על קק"ל. אולי היו אלה הבחירות המתקרבות בארגון שעודדו את ראשיו לצמצם את המלחמות שלהם, או אולי החלפת הממשלה והיעדר התמיכה של אביגדור ליברמן נגד משרד האוצר, ואולי היה זה השר להגנת הסביבה אבי גבאי, שעליו הוטל להגיע להסכם, ושהביא עמו יחס מסביר פנים שמנע קונפליקטים מיותרים.

בכל מקרה, ניצחון המדינה מתבטא הן במישור הפרקטי המיידי והן במישור העקרוני וארוך הטווח. במישור המיידי תיקח המדינה מיליארד שקל מקק"ל בשנה הבאה, ו־650 מיליון שקל בכל שנה עד 2021 לטובת בניית כיתות לימוד, סלילת כבישים ופרויקטי פיתוח תשתיות נוספים.

ב־2016 יופנו 400 מיליון שקל מסכום זה לבניית כיתות לימוד חדשות כשלשם השוואה, תקציב בניית הכיתות הממשלתי לשנה הבאה עומד על 900 מיליון שקל בסך הכל. בנוסף, קק"ל תשים על השולחן עוד כ־200 מיליון שקל בשנה לטובת פרויקטים ירוקים בתחום שמירת ערכי הטבע.

משום שהכנסותיה של קק"ל נובעות ממכירת קרקעות, ככל שמשבר הדיור נמשך ומחירי הדיור עולים, כך עולות גם הכנסותיה של קק"ל, ולכן, בקיצור, המדינה שמה את ידה על מקור כספי כמעט אינסופי. בנוסף, מעתה הכסף ילך לאן שהממשלה תגיד וקק"ל לא תוכל לחלק תקציבים לארגונים ולרשויות מקומיות בחוסר שקיפות.

במישור העקרוני וארוך הטווח הוכיחה המדינה שהיא יודעת לנצח ארגונים גדולים ועוצמתיים שנהנים מתמיכה פוליטית רחבה. הלכה למעשה, המדינה קיבלה מקק"ל את כל מה שרצתה להשיג באמצעות הצעת החוק שאגף התקציבים יזם והכניס לחוק ההסדרים עוד בקדנציה הקודמת.

הדבר העיקרי שקק"ל השיגה, לפ חות בינתיים, הוא ההכרה מצד המדינה שיש לבדוק אם יש לה חובות לקק"ל, והסכמה מצד המדינה שלא לחייב את קק"ל לשלם לה כסף באמצעות חוק, אלא באמצעות הסכם בלבד. אמנם אין דין הפרת הסכם כדין הפרת חוק אך התוצאה זהה וקק"ל עדיין תיאלץ להיפרד מהכסף, ואיתו גם מהכוח הפוליטי שלה: היכולת להיטיב עם פוליטיקאים וארגונים מסוימים בתמורה לתמיכה במינויים תישחק בהדרגה.

עם זאת, יהיה זה נאיבי לשער שכוונת המדינה, ליטול מקק"ל את שליטתה הנרחבת על הפוליטיקאים, הושגה במלואה. ככל הנראה, גם בתוך ההסכם החדש ייהנה הארגון מכוח השפעה לא מבוטל על מימוש ההחלטות השונות, כמו, למשל, מהם היעדים המדויקים שאליהם יופנו כספים.

אך הניצחון הזה, שלפרקים נראה אבוד ובלתי אפשרי, צריך לסמן לכל הגופים, מכיל שנלחמת על חוק ששינסקי 2 ועד השלטון המקומי שנלחם לבטל את שינויי שיטת התקצוב שמקדם משרד האוצר, את כוחו הפוטנציאלי של הממשלה. לתשומת לב הבנקים, שהם הבאים בתור על הכוונת