"יש חוסר של 10,000 מתכנתים בארץ, חלק מפעילותנו תעבור לאוקראינה"

"בישראל יש חוסר של לפחות 10,000 מתכנתים וכבר פתחנו משרדים באוקראינה וחלק מהמחקר ופיתוח שלנו עובר לשם, שזה מאד עצוב". כך תיאר אור עופר, מייסד SimilarWeb את המצוקה במתכנתים בישראל. הנושא נידון במסגרת פאנל הצלחות והזדמנויות בייצוא מובייל, בוועידת המובייל 2016 של "כלכליסט".

"אני לא יכול להביא טאלנטים לישראל מחו"ל כי הם לא יהודים", הוסיף עופר. "גייסנו 150 עובדים רק השנה בעולם ואנו נתקלים בחסמים שמאד מצערים אותנו. יש לנו קושי בלגייס טאלנט בישראל. אנחנו מנסים להשיג כמה שיותר עובדים בישראל, המכירות שלנו נעשות מישראל והמזל שלנו שבישראל יש הרבה אנשים שעשו עלייה, והיום באים לעשות הכשרה בהייטק ולא בקיבוצים. אבל הדבר העצוב הוא שברגע שאני מנסה להשאיר אותם בישראל, מייד צה"ל קופץ עליהם ומנסה לגייס אותם לשלוש שנים, ואני לא מצליח להחזיר אותם לחברה".

גם ד"ר מיכל צור מייסדת משותפת בחברת קלטורה (Kaltura) התייחסה לנושא של המחסור במתכנתים ואמרה כי "היום להעסיק עובדים טובים זו עלות גבוהה מאד. על כל אחד מהם יש תחרות והמחירים גועשים. בסופו של דבר להביא מפתחים פה לארץ זה יגזול משרות של עובדים זולים יותר. לנו יש את אחת המפתחות הכי טובות בארץ שהיא אשה חרדית ולדעתי זה פתרון שאפשר לפתח בארץ - השקעה במגזרים ושילוב חרדים בשוק העבודה".

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה הגיב לבעיה ואמר: "כידוע, על הפתרון לבעיה צריכים לעבוד כמה משרדי ממשלה ביחד, ושזה מגיע לכמה משרדים זה לא פשוט. יחד עם זאת, אנחנו מנסים למצוא פתרונות וזה מתחיל כבר בלימודים בבתי ספר יסודיים. נפתלי בנט, שר החינוך, עושה מאמצים לנסות לשנות את המצב בתחום המתמטיקה ביסודי ובתיכון. אנחנו מנסים גם להתגבר על המחסור במתכנתים ומהנדסים, ואני חושב שאנחנו על סף הסכמה של נוהל חדש שיאפשר להביא מומחים מבחוץ ביתר קלות. מדובר על אנשים עם רמות שכר גבוהות שיבואו לתקופות ארוכות".

עמית לנג בפאנל בוועידה. "הפתרון מתחיל כבר בבתי ספר היסודיים" | צילום: ענר גרין

בנושא של יצוא חברות ישראליות, לנג אמר כי משרד הכלכלה אמון על אחת הפעילויות הכי מורכבות, של הקמת ביתן ישראלי כמעט בכל תערוכה בינלאומית. לנג עוד אומר כי החרמות של חברות ישראליות הן בעיקר בכותרות בתקשורת. "זה בעיקר באז תקשורתי שאנחנו לא מרגישים אותו בהיקף התעשיה והביקורים בחו"ל. זה באז שקיים כבר כמה שנים ומדי פעם עולה לכותרות. שמסתכלים על היקף החברות שהגיעו לארץ ואלפי הפגישות שחברות ישראליות עשו בחו"ל, ובהתחשב באיכות הפגישות שעולה משנה לשנה, נניתן להבין שבתחום של הטכנולוגיה, בסופו של דבר החברות הגדולות ואנשי עסקים מחפשים את הפתרון הטוב ביותר, ואם הוא קיים בישראל הם יקחו אותו לבסוף. אפשר להפגין מול הסופרמרקט או לא לקנות מוצרים מסוימים, אבל בתוכנה וטכנולוגיה זה פחות בא לידי ביטוי".

מייסד גט טקסי: "נעביר את ההצלחה מעסקי המוניות לתחום הריטייל"

בפאנל השתתף גם שחר ויייסר מייסד Gett, החברה שהפכה לשם גנרי לעסקי מוניות. וייסר הצהיר כי בכווונת גט להעביר את הההצלחה מתחום התחבורה לתחום הרייטייל. גט פועלת בישראל, ברוסיה, באנגליה ולאחרונה החלה לפעול גם בניו יורק. "שינינו את הצרכנות בתחום התחבורה", אמר וייסר. "אנחנו בונים יכולות ריטייל ובתוך שנה עד שנתיים אנחנו רוצים להביא את השינוי שעשינו בתחבורה גם לתחום הריטייל. אנחנו עושים נסיונות של גט פוד, ושנה מהיום תוכלו למצוא בפלטפורמה של גט מספר דומיינים שבהם תוכלו לקבל שירות תוך 10 דקות".

וייסר דיבר על התחרות של גט בעולם ואמר "בכל מדינה שאנו נמצאים כולם רואים אותנו כחברה מקומית. יש משמעות לחלק הרב שאנו לוקחים בחיי אנשים והצלחנו ליצור דינמיקה שגט מאד מצליחה. אם מסתכלים על שווקים שונים, יש שחקנים מובילים ושחקנים יותר קטנים, כמו השוק בישראל".

בניגוד לגט שפועלת במדינות מערביות, ironSource - חברת הורדות תוכנה ישראלית, מסתכלת על שווקים במזרח. עומר קפלן משנה למנכל ironSource אמר כי החברה מתמקדת בשווקים כמו סין, הודו ודרום מזרח אסיה. לדבריו, זה אתגר גדול מאד לקחת חברה ישראלית ולמצב אותה כמותג בינלאומי. "בתחום ההיי טק, חברות מישראל - גם אם הן גדולות, הן נתפסות בעולם כחברות קטנות. כשאתה מדבר עם חברות אמריקאיות אתה יכול להיחשב חדשני ובעל טכנולוגיה מעולה, אבל יהיה להן קשה להבין שאתה גם חברה גדולה ושאתה מוביל שוק. אנחנו עובדים על מיתוג החברה שלנו כמותג עולמי".