אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת לאומי: ההסדר שמסתדר לכולם צילום: אוראל כהן

פרשת לאומי: ההסדר שמסתדר לכולם

הבכירים שהסכימו להחזיר כסף עבור יח"צ, התובעים שיקבלו סכומי עתק, השופט שהיה מעורב בהרכבת הוועדה והבנק שטיעוניו אומצו: נראה שכולם מרוצים מהדו"ח שהתפרסם. כעת מחכים לראות אם היועמ"ש ינקה את הדו"ח מכל היבט פלילי

13.10.2015, 07:46 | משה גורלי

בפרשת לאומי והלקוחות האמריקאים נרשמה סדרת תקדימים מרשימה.

ראשית, בגובה הסכומים. אפילו למבטחים, קונסורציום של כשלושים חתמי לוידס, לא זכור מתי שולמו 92 מיליון דולר לביטוח נושאי משרה.

תקדים נוסף הוא בהסכמת שלושת הבכירים, המנכ"לית לשעבר גליה מאור, היו"ר לשעבר איתן רף ומנהל חטיבת הבנקאות הפרטית לשעבר צבי איצקוביץ', להשיב מכיסם 5.1 מיליון שקל, למרות שהביטוח כבר כיסה את אחריותם. ייתכן שמדובר לא רק בהתנדבות נלהבת של השלושה אלא מהלך שנועד להשיב לבנק לא רק כסף אלא גם את אמון הציבור בתוספת כמה מחמאות מהשופט חאלד כבוב בעת אישור ההסדר בתביעה הנגזרת.

תקדים נוסף הוא עצם עבודת "הוועדה הבלתי תלויה לבחינת פרשת הלקוחות האמריקאים" שהמנדט לפעילותה נשען על "טובת הבנק" שבשמו נדרש הבנק לתבוע את בכיריו. בא כוח הבנק עו"ד רלי לשם תיאר אותה כמי ש"פילסה את דרכה בשדה לא חרוש".

חאלד כבוב, צילום: אוראל כהן חאלד כבוב | צילום: אוראל כהן חאלד כבוב, צילום: אוראל כהן

הבנק מתמודד עם שתי בקשות לאישור תביעה נגזרת בתל אביב ובניו יורק. בישראל הועדפה התביעה של ברי לנואל באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש.

התובעים וכבוב יאשרו, נותר רק היועץ המשפטי

כמה מכשולים ניצבים עדיין בדרך להסדר. שניים קלים, השלישי עלול להתגלות כבעייתי.

הראשון הוא הסכמת התובעים ובאי כוחם. שם לא צפויה בעיה: הסכום המצפה להם, כ־10% מתוך 92 מיליון דולר, מבטיח גמול פנטסטי שלבטח לא יסרבו לו או יסכנו אותו בהליך משפטי מפרך שיקח שנים. זאת גם בהתחשב בהערכה שבמקרה זה האחוז יקטן.

השלב הבא הוא אישורו של השופט כבוב להסדר שיגיע אליו תוך 45 יום לאחר שיגובש הסדר עם התובעים (אלא אם תתבקש ארכה נוספת). גם שם לא צפויה בעיה: כבוב יאשר את ההסדר גם משום שמדובר בהמלצות וועדה שהוא אישית היה מעורב בהרכבתה, וכוללת בין היתר שני שופטים מחוזיים, גם משום שמדובר בסכום מכובד, וגם משום שאישור יחסוך משפט שהיה אורך כמה שנים.

המכשול השלישי, והבעייתי יותר, עלול לצוץ מצוות הרגולטורים שהקים היועץ המשפטי לממשלה בראשות פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) ליאת בן ארי. על הצוות הוטל לבחון את כלל היבטי הפרשה ובכללם גם הפלילי והציבורי ובבנק לא פוסלים את החשש שהיועץ יורה על חקירה פלילית. המבטחים בהחלט עלולים לסרב לחתום על הצ'ק הנדיב ללא קלירנס מצד היועץ.

אמנם אין ראיות לכוונה מודעת של בכירי ועובדי הבנק לסייע בהעלמת מס, אבל העדר מודעות עלול שלא להספיק כשניתן להצביע על הפרת חוק. ניצול פרצות תמיד היה תחום אפור עליו ניתן לתפור עבירות מס והלבנת הון. אגב, הדו"ח מרמז על האפשרות הפלילית כשהוא מתייחס ל"פעולות שהאמינו כי נעשות לטובת הבנק ושלא הובנו על ידם או על ידי הממונים עליהם כפליליות בעת שעשו אותן".

אך בבנק משוכנעים שהיועץ לא יתקע מקל בגלגלי ההסדר. נכון שהוועדה של הבנק ממוקדת בטובת הבנק, אבל בכל זאת מדובר בשני שופטים מחוזיים ועוד שלושה משפטנים שמתגייסים לחלץ את הבנק והבנקאים מהסיכון הפלילי.

הוועדה מנקה את נושאי המשרה מהפרת אמונים פלילית ומייחסת להם הפרת חובת זהירות ו"אפשרות מסתברת לקיומה של רשלנות". הקביעות האלה טובות גם לביטוח וגם לאי הפללה.

ולגבי הבנק: "הוועדה התרשמה כי הבנק לא למד באופן מספק את ההסדר המוסכם שגיבשו הרשויות האמריקאיות עם בנק UBS בפברואר 2009. בשל כך, הטיפול של הבנק בחלק מהמוצרים שהשימוש בהם התברר בסופו של יום כאסור היה מהוסס וחסר". אלא שגם ה"מהוסס וחסר" הזה נשחק כשהוועדה מאמצת חלק גדול מטיעוני הבנק. בשלושה מישורים עיקריים: המוצרים, היוזמות שנקט הבנק והתנהלות הבנק, שעולה בקנה אחד עם הנהוג בישראל.

הוועדה מציינת שלאומי נהג בפרקטיקה שנפוצה בעולם

בעניין המוצרים, הבנק הודה בפני הרשויות האמריקאיות בשימוש אסור במוצרים שהיו מוכרים היטב לרשויות הישראליות כמו חשבונות אופשור, עסקאות גב אל גב מהסוג האסור ושימוש בחשבונות מקודדים.

בעניין התנהלות הבנק, הוא הרי הוביל מהלך לסיום הפעילות מול הלקוחות האמריקאים הרבה לפני שבנק ישראל הבין שיש בעיה. הוועדה כותבת כי "פנייה יזומה של הבנק אל הפיקוח על הבנקים בניסיון לעמוד על המותר והאסור במסגרת ההיפרדות מהלקוחות האמריקאים, אף היא לא הניעה את הפיקוח לייצר הנחיה ברורה עבור בנק לאומי ועבור בנקים ישראלים אחרים".

והכי חשוב, "התנהלותו של הבנק כמו גם של בנקים אחרים עולה בקנה אחד עם מדיניות הרשויות בישראל".

לא מדובר כאן רק בהתעקשות הישראלית המסורתית שלא להגדיר את עבירות המס כעבירת מקור, אלא במדיניות הידועה שישראל משמשת כמקלט מס ליהודים מרחבי העולם, ששרי ובכירי האוצר היו מגיעים לכאן עם מזוודות של דולרים ושהמדינה והכלכלה צמחו כאן על הכסף השחור הזה. לצד הנראטיב הציוני, מציינת הוועדה שהבנק נקט בפרקטיקות שהיו נפוצות במערכת הבנקאות העולמית.

הוועדה התרשמה "כי בשום שלב בזמן אמת לא התקבלו פרשנות או התרעה מצד הרשויות הישראליות בקשר לסיכונים משפטיים הכרוכים בהמשך ההתקשרות עם הלקוחות האמריקאים ובהמשך השימוש במוצרים שפירטנו לגביהם ושהיו מוכרים לרשויות הישראליות לאורך השנים".

טענות דומות מעולם "ההגנה מן הצדק", לא סייעו לבנקים ולבנקאים לחמוק מהדין הפלילי בפרשת ויסות הבנקים ב־1983. מסיבה זו אפשר להבין את המאמץ הרב שהשקיעה הוועדה בהוצאת הערמונים מן האש עבור כולם - עבור כבוב, עבור וינשטיין ואפילו עבור דעת הקהל - על ידי הסכום הנדיב והתוספת של הכנסת היד לכיסיהם של בכירי הבנק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות