ביהמ"ש: מסעדת 206 בת"א תוכל להמשיך לפעול לאחר תיקוני המפגעים הסביבתיים

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי 3 המסעדות הפועלות ברחוב משה סנה בשכונת צהלה בתל אביב: 206 בשרים, 206 דגים, ופקין ימשיכו לפעול אך ידרשו לבצע שורה של תיקונים אשר יהו תנאי להמשך פעילותן. סגן נשיא בית המשפט הד"ר עודד מודריק הכריע בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי תושבים מרחוב עיר שמש בשכונת צהלה וביקשו לעצור את פעילותן של 3 המסעדות . ברקע לעתירה, טענו דיירי הרחוב אשר יוצגו על ידי עו"ד אילן בומבך כי ביתם ברחוב עיר שמש הפך לחצר האחורית של המסעדות ובעקבות זאת הם סופגים את כל המטרדים הנובעים מפעילותן ובהם: משאיות נכנסות ויוצאות, כתמי שמן על הכביש, לכלוך, רעש וריחות לא נעימים שעולים מהן.

כל המפגעים המתוארים על ידי התושבים מתרחשים בעת שלטענתם עיריית תל אביב מתעלמת לחלוטין במשך כ-13 שנה מהחלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה משנת 2001 ולפיה הבנייה של המסעדות חורגת באופן מובהק ובוטה מהמותר הן בתוכנית החלה והן בהיתר הבניה שניתן ליחידה המסחרית. בין עבירות הבניה שנעשו, שינוי מיקום החזית המסחרית, בניית קומה מסחרית שלמה בחריגה מהמותר ושימושים עיקריים בשטחים המסומנים בהיתר הבניה כמחסנים.

בפסק הדין כותב השופט מודריק כי סייר במתחם בתחילת 2014 "בסיור ניתן היה להתוודע מציאות קשה למדיי של מפגעי איכות הסביבה הנובעים מאופי הבינוי של המבנה ומתפעול המסעדות". השופט סיפר כי קרא את תיאור סיור שערכה ועדת הערר בשנת 2001 ולמעלה מעשור לאחר מכן נתקל בדיוק באותם הדברים בסיור שערך בעצמו. עוד כתב השופט, "הסיור שלי היה יזום ומתוכנן ומועדו היה ידוע מראש. ניכר היה שמאן שהוא הכין את המקום ל"מסדר הרס"ר". אף על פי כן לא קשה להעריך את מה שמתרחש במקום בימים רגילים". עוד נכתב כי המפגעים או המטרדים שיש להתייחס אליהם הם אלה: רעש, אשפה לרבות שפכים, חסמי תנועה וסיכוני תנועה. כמו כן לדבריו רק בעקבות הסיור החלו להסדיר בניית חדר אשפה.

בדיון בעתירה כתב השופט כי העירייה סירבה לבטל את היתרי הבניה שניתנו לעסקים, וציין כי אין סיבה להסכים למציאות פוגענית כזו למרות שבמשך השנים השכנים לא פצו פה סבלו את המפגעים והגישו את העתירה בשיהוי. ואילו בעלי המסעדות טענו כי בעלי הדירות רכשו אותן במציאות שבה העסקים כבר היו קיימים ופעלו. אך טענות אלה נדחו על ידי השופט על הסף. בנוגע לחוקיות המבנה כתב השופט, כי "במשך עשור שלם לקה בחריגה מאד קשה מהוראות התוכנית והיתרי הבנייה ש"הרשו" את הדבר ניתנו באורח תמוה ושלא כדין".

עוד ציין השופט בדיון בעתירה, כי בעירייה התכוונו שהמתחם המסחרי יהיה חלק משכונת המגורים אבל לא הייתה כוונה שעורפו של המתחם המסחרי הכולל את חלק האשפה יופנה לעבר הדירות. עוד כתב, כי למסעדות היה אינטרס כלכלי ברור להפנות את החזיתות שלהן לרחוב משה סנה הראשי "גורמי העירייה סייעו להם בכך תוך פגיעה חמורה בהגיון התכנוני שעליו עמדה ועדת הערר ופגיעה לא פחות חמורה ברווחת דיירי השכונה שמאחוריהם לא ניצב כנראה אינטרס כלכלי כה חזק. הם "סתם" רוצים לחיות כבני אדם".

השופט לא חסך בביקורת גם על העיריה, "יותר מ-10 שנים לאחר שניתנו הערות הועדה לא טרחה העיריה לטפל במפגעים.....ההתנהלות בעניין ביתן האשפה חמורה עוד יותר. חרף ההערות הנוקבות של ועדת הערר, לא נעשה בעניין זה דבר עד שכעבור 13 שנים החלה הקרקע לבעור מתחת רגלי הגורמים האחראים בעירייה ונוכח הערות שבאו מפי חלה לכאורה התקדמות".

בהתייחסו לקביעת ועדת הערר בשנת 2001 כי המבנה נבנה בחריגות בנייה ציין את החלטת העירייה לאשר את החריגה ולא לשנות את המציאות בשטח וכן לאפשר את המשך פעילות המסעדות במקום. בהתייחסו לכך כתב כי ניהול עסקי מסעדה במבנה אינו אסור ולעיריה מותר להעניק רישיון עסק ולכן אינו מורה על ביטול רשיונות העסק בכפוף להערותיו.

לסיכום הורה השופט על מספר פעולות: לודא בתוך 14 יום שמפלס הרעש אינו עולה על המותר מ-3 המסעדות באחריות העירייה לפעול לביטול רשיון העסק במידה וכן. להקים ביתן אשפה בתוך 60 ימי עסקים ובמידה ולא לפעול לביטול רשיון העסק. לאסור על המסעדות לגרוף שאריות מזון ולכלוך אל הרחוב, על העירייה לשלוח פקחים פעמיים בשבוע כדי לוודא זאת, תיעול את מי השטיפה למקום ייעודי ובמדיה ולא ייעשו זאת תהיה זו עילה לביטול רשיון העסק, וכן להסדיר את נושא הפריקה והטעינה. בנוסף חויבו המסעדות לשלם לתושבים הוצאות משפט.