אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לכו תבנו חיים עם 96 שקל בחודש צילום: אוראל כהן

לכו תבנו חיים עם 96 שקל בחודש

נתוני הלמ"ס מסתדרים ונראים מצוין בעולמות הסטטיסטיים. המציאות כהרגלה סבוכה הרבה יותר

14.10.2015, 08:21 | גולן פרידנפלד

לפי סקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהעשירון הרביעי המשפחות בישראל נמצאות בפלוס. אבל אם בוחנים את התזרים שלהם שוב, מגלים עודף זעום של 96 שקל בחודש למשפחה.

"מהעשירון הרביעי ומעלה ההכנסות של משקי הבית עולות על ההוצאות שלהן", טוענת הלמ"ס. בעולם שלה, עולם אמפירי בעל הגדרות קשיחות, המשפט הזה כנראה נכון. ההכנסה הכספית נטו למשק בית עומדת על 15,149 שקל, וההוצאה הכספית נטו עומדת על 12,023 שקל. אך בעולם האמיתי, העסקי, המשפחתי, הכלכלי־היום־יומי, אין למספרים האלה משמעות רבה. סוד גלוי הוא שחברות ועסקים נופלים בשל ניהול כושל של תזרים המזומנים שלהם. המאזנים שלהם יכולים להיראות מצוין, אבל אם התזרים שלהם אינו עובד, יום פשיטת הרגל קרב. "התזרים הוא המלך" יודע לדקלם כל סטונדט שנה א' במינהל עסקים. הוא הדין גם במקרה זה.

משימה כמעט בלתי אפשרית

 

אז איך נראה תזרים המזומנים של משק הבית הממוצע? את זה אפשר לראות בחיבור שבין ההכנסה הכספית נטו לחודש למשק בית ובין ההוצאה הכוללת על תצרוכת – שכוללת גם את ההוצאה הכי מכבידה על התזרים החודשי – ההוצאה על דיור. כשעושים את המתמטיקה רואים שהפער הממוצע בין ההכנסות להוצאות עדיין חיובי, אך שולי ועומד על 96 שקל בחודש. זהו. הסטטיסטיקה מסתכלת על ההוצאה על דיור כעל השקעה. זה נכון סטטיסטית וכלכלית אבל מה זה עוזר אם המשפחה לא מצליחה להגיע למצב שבו היא קוצרת את פירות ההשקעה מכיוון שנכשלה בניהול התזרים שלה בדרך, ונכנסה לחובות?

תמונת המיקרו הזאת מטרידה. אם משקי הבית נשארים בעודף תזרימי של 96 שקלים בכל חודש, אין פלא שרבים מהם שמים רגל על הברקס ומחפשים איך למנוע מהתא המשפחתי הכלכלי להסתבך. זה לא אומר שהם אינם מצליחים במשימה הכמעט־בלתי־אפשרית הזאת; זה לא אומר שמדי פעם הם אינם מרגישים צורך גם ליהנות ולחרוג מהתקציב שמאפשר להם עודף של 96 שקלים בלבד, ולהתכווץ מיד בחודש שלאחר מכן. זה רק אומר שמשק שבממוצע אינו מצליח ליצר תזרים חיובי משמעותי ממיליוני משקי בית, הוא משק שמידת בריאותו צריכה להיבדק. אולי הוא מפצה את עצמו מהסקטור העסקי, אולי מענף בועתי כלשהו שמספק הכנסות נהדרות ממסים, אבל כשמיליוני יחידות יצרניות אינן מצליחות לייצר ערך כלכלי של ממש, זו עשויה להיות בעיה.

 

עד שמשהו יסתבך

 

זו בעיה, מכיוון ש־96 השקלים הללו צריכים לאפשר למשפחה ממוצעת בת 3.3 נפשות שמכניסה כ־15 אלף שקלים נטו, לעבור טלטלות חד־פעמיות. אבחון לילד, תמיכה באח שהסתבך, השקעה כושלת. כל מה שלא קשור במהלך חיים כלכלי רגיל יזרוק את המשפחה הזו אל שוק ההלוואות שאורב לה בכל פינה – מחשבון הבנק שנפתח בהצעה לקחת הלוואה, חברות כרטיסי אשראי שמציעות אשראי בדקה, פרסומות בשלטי חוצות ובקולנוע ואיפה לא.

חוק נתוני האשראי שמקודם כעת יגדיל עוד את ההיצע הזה. מצד אחד, תהיה תחרות גדולה מהקיימת על משקי הבית, והריביות שיוצעו להם יהיו אטרקטיביות. מצד אחר, אם לא יהיה מי שיפקח על השוק הזה ביד רמה, וכרגע אין, ישלמו משקי הבית מחיר כבד. פערי הידע בין נותני השירותים הפיננסיים למקבליהם (משקי הבית) אדירים. כשמוסיפים לזה את התלות הגדולה של משפחות רבות באשראי בגלל מצב 96 השקלים שהם נקלעו אליו, נחיצותו של מפקח בשוק שעלול להיכנס מהר מאד לסחרור היא הכרחית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
13 - שאלה טובה. מדובר במצב זמני.
כמה זמני? יכול להגרר מספר שנים אבל אז הבועה מתפוצצת וכבר לא ניתן להמשיך למנף הלוואות מהלוואות וההחזרים גבוהים במיוחד. ואז משפחה צונחת ברמת החיים 3-4 עשירונים במקרה הטוב ומסוגלת לחזור אחרי מספר שנות צנע. במקרה הרע נכנסים לסחרור גביה וריביות ומשם כבר לא חוזרים. וכל זאת לפני שהתחלנו לדבר על השוק האפור.
קלקלן  |  15.10.15
13.
מהיום שעברתי לעבוד בארה"ב , אשתי לא במינוס , אני לא במינוס. אני מסיים את החודש רק
בפלוס. הפרדוקס הוא שבשביל לחיות בישראל לא במינוס. להיות מסוגל לשלם משכנתא עבור דירה של 4 חדרים. לשלם חשמל , מים, גז , אוכל , חיתולים , וועד בית , משכנתא , תחליפי חלב , משחקים לילדים (זה אני מביא רק מארה"ב כשאני מגיע לישראל) , בגדים לילדים ( זה אני מביא רק מארה"ב כשאני מגיע לישראל) , נעליים ( זה אני מביא רק מארה"ב כשאני מגיע לישראל) ולסיים את החודש לא במינוס. ולא להיאבק חודש בחודשו. אז אתה צריך לעבוד בחו"ל. זה הפרדוקס. בשביל לחיות בישראל לא במינוס אתה צריך ללכת לעבוד בחו"ל. מדינת ישראל פשטה רגל ממזמן. תעודת עניות למדינה. היום ראיתי סרטון ויראלי על ביבי שהוא מבטיח ומבטיח שיהיה ביטחון. אבל ברקע החיות מתפוצצות מצחוק כל רגע. הגעתי למסקנה. ביום שלביבי ימאס להיות ראש ממשלה , יש לו עתיד מובטח בתור סטאנדפיסט. ביבי אתה חזק בבדיחות. תלך על זה. אתה בטח תמלא אולמות. אתה כישרון מבוזבז ביבי. תלך להיות סטנדאפיסט ביבי.
שלומי דוידי NJ USA , NJ USA  |  14.10.15
לכל התגובות