אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אין לאן לברוח צילום: Google Earth

אין לאן לברוח

טכנולוגיה מהפכנית שפותחה בשדות הקטל של עיראק מאפשרת לצלם שטחים עצומים מהאוויר 24 שעות ביממה ולספק מידע מדויק על הבית שממנו יצאה משאית תופת או המחבוא שאליו נמלטו מחבלים. האמריקאים מיהרו לאמץ את מצלמות־העל המרחפות ולרשת באמצעותן ערים שלמות, עד שהבינו שלא בטוח שמשתלם לאפשר לרשויות לצלם את כל מה שהם עושים בכל רגע רק כדי לתפוס שודד בנק

17.10.2015, 08:00 | קרן צוריאל הררי
ה־26 באוגוסט 2009 היה עוד יום סוער בעיר חוארז בצפון מקסיקו, שנהפכה לזירת קרב עקובה מדם בין שני קרטלי סמים עוצמתיים. קרטל סינלואה, אחד ממפיצי הסמים הגדולים בעולם, רצה להשתלט על נתיבי העברת הסמים ממקסיקו לארצות הברית שעברו בעיר והיו בשליטת קרטל חוארז המקומי. הקרטל לא בחל בשום אמצעי כדי להגן על הנתיבים שהניבו לו רווחים של 200 מיליון דולר בשבוע: הכנופיות שלו רצחו אנשים, ערפו את ראשיהם, לעתים השחיתו גופות והשליכו אותן במקומות ציבוריים למען יראו וייראו.

כבר במהלך 2007 נרצחו בחוארז 320 איש, אולם כעבור שנה זינק מספר הנרצחים בה ליותר מ־1,600 והיא הוכתרה כעיר הקטלנית ביותר בעולם. ב־2010 נרצחו בה כעשרה איש ביום, 3,622 קורבנות בסך הכל.ממשלת מקסיקו חיפשה כלים חדשים כדי לסיים את הקטל ברחובות. אחד מהם היה פתרון חדש ויוצא דופן של חברה אמריקאית ששמה Persistent Surveillance Systems ("מערכות מעקב עקשניות" בתרגום חופשי; PSS בקיצור): היא פיתחה מערכת מצלמות שהותקנה על גחון מטוס, שבעודו משייט בשמים מעל העיר תיעדה בבת אחת שטח של 64 קמ"ר, תמונה אחת מדי שנייה בכל פינה בעיר במשך שעות ארוכות.

התמונות הועברו בזמן אמת לאנליסטים על הקרקע, ובכל פעם שהגיע מידע משטרתי על מקרה רצח חדש עשו האנליסטים זום־אין על מקום האירוע כדי לזהות את הרוצחים. הם הניעו את תמונות העיר ועקבו אחרי מנוסתו של הרוצח, ברגל או במכונית, עד שהגיעו ליעד הסופי שלו. אחר כך חזרו האנליסטים לתמונות ממקום הרצח והחלו לנוע לאחור בזמן, בודקים מה עשה הרוצח בשעות שלפני הרצח: איפה היה, עם מי נפגש, מתי עצר ולכמה זמן, וכיו"ב. אם נפגש עם אחרים או החליף מכוניות, גם אחריהם התנהל מעקב — מין קומבינציה של שידור חי ב־Google Earth עם פונקציות הרצה קדימה ואחורה של סרט ב־VOD. בסופה של התרוצצות קדימה ואחורה בזמן על גבי מפה עירונית מצולמת מגבוה קיבלו השוטרים מהאנליסטים של PSS ברוב המקרים כתובת שבה נמצאים הרוצחים. נותר להם רק לגשת ולעצור אותם.

 האח הגדול עולה למעלה. כך עובדת המערכת של PSS (אירועי הדמיה), צילום: Google Earth האח הגדול עולה למעלה. כך עובדת המערכת של PSS (אירועי הדמיה) | צילום: Google Earth  האח הגדול עולה למעלה. כך עובדת המערכת של PSS (אירועי הדמיה), צילום: Google Earth

 , צילום: Google Earth צילום: Google Earth  , צילום: Google Earth

בצהרי אותו 26 באוגוסט קיבלו האנליסטים של PSS דיווח מהמשטרה, שלפיו בשעה 13:10 שוטרת הוצאה להורג כשנהגה במכוניתה. רצח השוטרת פוענח מהר יחסית: האנליסטים זיהו אותה בצילומים יוצאת מביתה ונכנסת למכונית כדי לנסוע לעבודה. על המסך הם ראו כמה מכוניות שהמתינו שתצא לדרך ואז עקבו אחריה. השוטרת נסעה במורד הרחוב, מכוניות הרוצחים אחריה, והמצלמות של PSS אחרי כולם. הן תיעדו איך מכונית שחנתה בצד הצטרפה לתנועה לפני השוטרת, ואילצה אותה להאט, ואז המכונית שאחרי השוטרת האיצה, עקפה וירתה בראשה כדורים רבים. כשעקבו אחרי ארבע המכוניות שהיו קשורות ברצח, הצליחו האנליסטים להצביע על בית מסוים שפעל כמטה שממנו יצאו הרוצחים לרצח ואליו חזרו אחריו.

PSS העבירה את המידע למשטרה, והתפנתה לעבוד על הרצח השני: 35 דקות אחרי שהשוטרת נרצחה, התרחש רצח נוסף. "בדיווח שקיבלנו מהמשטרה נאמר 'אדם נמצא מת בסמטה, ירוי, אין עדים', והכתובת והתזמון שנתנו לנו לא היו נכונים", משחזר רוס מק'נאט (McNutt), מנכ"ל PSS, בשיחה עם "מוסף כלכליסט". "אבל הצלחנו לאתר את השוטרים שהגיבו לקריאה לרצח, לחזור לאחור בזמן, לראות את הרצח קורה, ולעקוב אחרי ארבע המכוניות שהיו קשורות אליו במשך 45 הדקות שלפני הרצח ושלוש וחצי שעות אחריו".

צוות אנליסטים של PSS בעבודה. "אנחנו מתעדים מי מהאנליסטים הסתכל על מה כדי לוודא שזה קשור לחקירה פעילה. אני יודע בדיוק מה הם חיפשו וראו" צוות אנליסטים של PSS בעבודה. "אנחנו מתעדים מי מהאנליסטים הסתכל על מה כדי לוודא שזה קשור לחקירה פעילה. אני יודע בדיוק מה הם חיפשו וראו" צוות אנליסטים של PSS בעבודה. "אנחנו מתעדים מי מהאנליסטים הסתכל על מה כדי לוודא שזה קשור לחקירה פעילה. אני יודע בדיוק מה הם חיפשו וראו"

האנליסטים של PSS הצליחו ליצור ציר זמן שבו הראו, ברמת דיוק של עשיריות השנייה, מאיפה יצאו ולאן חזרו הרוצח והאנשים שסייעו לו. "לקח לנו זמן אבל הצלחנו לאתר 12 מיקומים שהרוצח והאנשים שסייעו לו היו קשורים אליהם, שני מטות של הקרטל, מסירת סמים גדולה שהרוצח דפק, ותיאור מלא של כל מה שקרה — וכל זה מפיסת אינפורמציה אחת שאמרה 'אדם נמצא בסמטה, ירוי, אין עדים'", מסכם בסיפוק מק'נאט. "זה הרבה מידע שלמשטרה לא היה קודם, ואחרי שהצליחו בעזרת המידע שלנו להרחיק אנשים כאלה מהרחובות, ראינו ירידה משמעותית במספר מקרי הרצח בחוארז".

הנתונים מדהימים: אחרי שבשנים 2008—2010 היא נחשבה לעיר האלימה ביותר בעולם, ב־2013 דורגה חוארז במקום 37 וב־2014 במקום 27. לא מספיק טוב, אבל כבר לא מזעזע, עם שיעורי רצח שדומים לאלה של ערים אמריקאיות גדולות. ולמק'נאט והטכנולוגיה שפיתח יש חלק גדול בשינוי.

לשים מהר יד על מחבל בעיראק

ולטוס עם המצלמות לאפגניסטן

 

כמו הרבה טכנולוגיות פורצות דרך, גם זו של PSS התחילה בצבא. במקרה הזה, בחיל האוויר האמריקאי, ב־2004. מק'נאט היה אז קצין בחיל ודוקטור מ־MIT, שניהל את המרכז לפיתוח מוצר מהיר במוסד הטכנולוגיה של חיל האוויר (AFIT) בדייטון, אוהיו. ברקע, במרחק 11 אלף קילומטר משם, התנהלה מלחמת בעלות הברית בעיראק, שגבתה קורבנות רבים בפיגועי התאבדות ובגלל פצצות שהוטמנו בצדי הדרכים. מפקד AFIT עודד את הסגל והסטודנטים לחשוב על דרך להתמודד עם הפיגועים.

"הבעיה היתה איך לחזור אחורה מפצצה שמתפוצצת לאיש ששתל אותה", מסביר מק'נאט. הוא ישב עם הסטודנטים שלו עד שצץ הרעיון המנצח. "שינינו את הפילוסופיה. עד אז הקדישו מאמצים להגיע לתמונות ברזולוציה גבוהה כדי להשיג פרטים על האויב והשתמשו לשם כך בכלי טיס לא מאוישים. אבל בכלים לא מאוישים אפשר לראות רק ארבעה־חמישה בתים, מקסימום בלוק עירוני שלם, ואין לך מידע על מה שקורה מחוץ לתמונה הזאת. אולי תצביע על המקום שבו הפצצה התפוצצה, אבל האנשים ששתלו אותה כבר אינם, ואם במקרה תצפה בהם, כולם ירוצו לכיוונים שונים ותהיה בר מזל אם האחד שתבחר לעקוב אחריו יהיה האדם הנכון. לכן לקחנו צעד לאחור ואימצנו גישה אחרת, לראות אזור גדול יותר על חשבון הרזולוציה, כדי שנוכל לחזור לאחור בזמן ובמקום ולעקוב אחרי המפגעים. היכולת לחזור בזמן ולראות מה קרה במקומות שלא ידענו שאנחנו רוצים להסתכל עליהם היא שינוי בקונספט ובאופן שבו אנחנו חושבים על מעקב".

מצלמות המותקנות על מטוס של PSS. "הצילום ברזולציה נמוכה. הסיבה היחידה שאני יודע שאת לא שיח היא שאת מתקדמת על המדרכה; אני יודע שאת לא כלב רק כי את נכנסת למכונית ונוסעת" מצלמות המותקנות על מטוס של PSS. "הצילום ברזולציה נמוכה. הסיבה היחידה שאני יודע שאת לא שיח היא שאת מתקדמת על המדרכה; אני יודע שאת לא כלב רק כי את נכנסת למכונית ונוסעת" מצלמות המותקנות על מטוס של PSS. "הצילום ברזולציה נמוכה. הסיבה היחידה שאני יודע שאת לא שיח היא שאת מתקדמת על המדרכה; אני יודע שאת לא כלב רק כי את נכנסת למכונית ונוסעת"

מק'נאט ו־39 סטודנטים עבדו על הפרויקט הזה, שקיבל את השם Angel Fire, בקצב מהיר יחסית. "הפכנו את זה מרעיון למציאות בשטח בתוך 28 חודשים, שזה די מהר בשביל פרויקט ממשלתי. זה הצליח כי עשינו הכל בעצמנו, כולל ימים של 18 שעות עבודה כדי לגרום לזה לקרות".

מערכת "איינג'ל פייר" הותקנה על מטוסים ונשלחה לעוף מעל פלוג'ה, עיראק. המטוס טס ממש מתחת לעננים, כדי שאיש לא יראה או ישמע אותו, ובמשך שש שעות תיעד כל פינה בעיר. ברגע שהתפוצצה בה פצצה, האנליסטים על הקרקע התרוצצו על ציר הזמן וגילו מי שתל אותה, מאיפה הגיע ולאן המשיך. הכתובות המדויקות נמסרו לצבא, שסיים את המשימה.

"איינג'ל פייר" הצילה חיים בפלוג'ה?

"הרבה מזה מסווג ואני לא יכול לומר, אבל קיבלנו פידבק מחיל הנחתים ומהכוחות המיוחדים, שהמערכת הגבירה דרמטית את היכולת שלהם להגיע לבית הנכון בזמן הנכון כדי לשים את היד על האנשים שהם חיפשו. נאמר לנו שהיא עזרה מאוד לנקות את פלוג'ה באותה עת. זה לא היה הדבר היחיד, אבל עזר מאוד".

השתמשו בה במלחמות נוספות או במקומות אחרים?

"אחרי שארצות הברית יצאה מעיראק המערכת שונתה, קראו לה Blue Devil (שד כחול), התווספה לה יכולת של אינפרא־אדום, והשתמשו בה באפגניסטן במשך שלוש שנים נוספות. אבל אני לא בטוח מה מותר לי לומר, ואני לא רוצה להסתבך", הוא מתנצל.

רוס מק רוס מק'נאט. "היכולת שלנו להגיב במהירות לפשיעה ולהתקפות טרור היא אפקטיבית ובעלת ערך עצום" רוס מק

 

לתפוס גנב רהיטים באוהיו

כי מה שעבד בפלוג'ה יעבוד בכל מקום

 

ב־2007, אחרי 20 שנה בחיל האוויר, תלה מק'נאט את המדים והחליט לבנות גרסה אזרחית של איינג'ל פייר, עם הטכנולוגיות החדשות שהשוק הציע. התוצאה היא מערכת מודולרית וקלה יותר, שניתן להתקין על מטוס קל, שזול לקנות ולתדלק ויש פחות סיכוי שייקלט על ידי אנשים ברחוב. המערכת מסוגלת לצלם שטח עצום של 64 קמ"ר בבת אחת, וברזולוציה "שבה בקושי נוכל לראות בן אדם, אבל נוכל לעקוב אחריו מזירת הפשע למכונית שלו". בשביל הפרופורציות, 64 קמ"ר זה שטחן של תל אביב ורמת גן יחד.

ניתן להטיס את המערכת בגובה 3,000—15,000 רגל, לפי אילוצי מזג האוויר והעננים, והיא יכולה להישאר באוויר עד שמונה שעות וחצי ברציפות. צי המצלמות מסוגל לצלם בצבע מלא ביום, לעקוב בלילה אחרי אורות קדמיים ואחוריים של רכב, או לזהות אנשים לפי האותות התרמיים של גופם באמצעות טכנולוגיית אינפרא־אדום. כל הצילומים עוברים למסכים של האנליסטים על הקרקע בזמן אמת.

התוצאה היא הפנטזיה של גופי אכיפת החוק. הנה מקרה שממחיש זאת: ביוני 2012 אישה מהעיר דייטון באוהיו חזרה הביתה להפסקת צהריים, וראתה בחור זר מוציא רהיטים מבית השכנים ומעמיס אותם על מסחרית לבנה. היא התקשרה למשטרה, שהגיעה לאחר שהפורץ כבר נסע. בדרך כלל במצב כזה אין למשטרה הרבה מה לעשות. אבל PSS בדיוק עבדה עם משטרת דייטון, כך שבתוך פחות מ־20 דקות הגיעה המשטרה אל המכונית המסחרית, שעמדה במגרש חניה במרחק כמה רחובות. השכנה זיהתה את הפורץ והרהיטים עדיין היו ברכב. "בלי המידע שלנו זו היתה עוד פריצה שאין שום סיכוי לפענח", אומר מק'נאט. "86% מפשעי הרכוש בארצות הברית אינם נפתרים כי אין מידע לגביהם".

בדייטון, עיר הבית של PSS, יש הרבה פושעים לתפוס. לפי הנתונים שמק'נאט מציג, בעיר שבה כ־140 אלף תושבים מתרחשים בשנה יותר מ־28 אלף פשעים, ש־10,000 מהם נחשבים לחמורים ביותר וכוללים פריצה, שוד מזוין, רצח וירי. ובארצות הברית יש עוד כ־200 ערים בסדר הגודל של דייטון מבחינת גודל האוכלוסייה והיקף הפשיעה. "רק לעיר הקטנה שלנו הפשעים האלה עולים 480 מיליון דולר לשנה. אם נצפה בבת אחת בחצי מהעיר, בעלות של 2 מיליון דולר לשנה, נוריד את הפשיעה ב־10%—30% ונחסוך 50 עד 150 מיליון דולר בשנה", אומר מק'נאט.

חיילים בזירת פיגוע בעיר בצרה בעיראק. "קיבלנו פידבק מהכוחות שהמערכת הגבירה דרמטית את היכולת שלהם להגיע לבית הנכון בזמן הנכון", צילום: רויטרס חיילים בזירת פיגוע בעיר בצרה בעיראק. "קיבלנו פידבק מהכוחות שהמערכת הגבירה דרמטית את היכולת שלהם להגיע לבית הנכון בזמן הנכון" | צילום: רויטרס חיילים בזירת פיגוע בעיר בצרה בעיראק. "קיבלנו פידבק מהכוחות שהמערכת הגבירה דרמטית את היכולת שלהם להגיע לבית הנכון בזמן הנכון", צילום: רויטרס

 

להיזהר מהאח הגדול

כי מי רוצה שיצלמו אותו 24/7

 

אחרי הדגמה של חמישה ימים בלבד, מפקד המשטרה המקומית בדייטון רצה חוזה עם PSS. כוח המשטרה של העיר הידלדל בשנים האחרונות משיקולי תקציב, והטכנולוגיה שמק'נאט הציע, בהנחה נדיבה לעיר הבית, יכלה להיות מכפיל כוח משמעותי. מספיק שאנשים יידעו שהמטוס של מק'נאט בשמים כדי שיחשבו פעמיים אם כדאי לקחת סיכון.

אבל לא כולם היו שותפים להתלהבות שלו. מבחינת המצדדים בפרטיות, הטכנולוגיה של PSS היא צעד גדול נוסף בפלישה החודרנית והלא־מוסרית של מצלמות לחייהם של אזרחים תמימים. נכון: אנחנו מצולמים כל הזמן במקומות ציבוריים — בכספומטים, בצמתים מרומזרים, בתחנות דלק. הרבה עמודי תאורה נושאים גם מצלמות. אבל טכנולוגיות כמו של PSS מאפשרות לתעד כל הזמן מסות של אנשים בלי ידיעתם, וליצור מאגר מידע עצום שמאפשר לדעת מה כל אחד ואחד — לא רק רוצחים וגנבים — עשה בכל רגע. כמו הציתות מעורר המחלוקת של ה־NSA, הסוכנות לביטחון לאומי, לקווי הטלפון ולפעילות האינטרנט של מיליוני אמריקאים תמימים, רק שהפעם בגרסה מצולמת.

לפני כשנתיים, פנה מק'נאט לג'יי סטנלי, אנליסט מדיניות בכיר באיגוד האמריקאי לחירויות הפרט (ACLU), וביקש להיפגש עמו. כמה חודשים מאוחר יותר הוא ישב במשרדו של סטנלי, השיב בכנות ובפירוט לשאלותיו וקיבל פידבק לדרכים שבהן PSS מנסה למזער פגיעה בפרטיות. "אני נותן קרדיט למק'נאט על כך שהושיט אלינו יד, השיב לשאלותיי בכנות ובישירות וחשב על ממדים של פרטיות בעבודת החברה שלו", כתב לאחר מכן סטנלי באתר האיגוד. "אבל בסופו של דבר העניין הוא לא מק'נאט או החברה שלו, אלא סוגיה גדולה בהרבה... השאלה היא אם אנחנו רוצים להיות חברה שבה הכל נאסף, שבה כל מה שאנחנו עושים מאוחסן כך שהרשויות תמיד יוכלו ללחוץ על כפתור ה־Rewind של חיינו, אם נעורר את תשומת לבן".

נשים בוכות על רקע גופות ארבעה גברים שנרצחו בידי חברי כנופייה בחוארז, מקסיקו. "המידע שלנו סייע להרחיק אנשים כאלה מהרחובות" , צילום: אי פי איי נשים בוכות על רקע גופות ארבעה גברים שנרצחו בידי חברי כנופייה בחוארז, מקסיקו. "המידע שלנו סייע להרחיק אנשים כאלה מהרחובות" | צילום: אי פי איי נשים בוכות על רקע גופות ארבעה גברים שנרצחו בידי חברי כנופייה בחוארז, מקסיקו. "המידע שלנו סייע להרחיק אנשים כאלה מהרחובות" , צילום: אי פי איי

בכתבה נרחבת על PSS שפורסמה ב"וושינגטון פוסט" הציג סטנלי עמדה נחרצת נגד PSS. "אם תהפוך את המדינה שלך למדינת מעקב טוטליטרית, יהיו תמיד כמה עוולות שתוכל למנוע", הסביר, "אבל במסורת שלנו הממשלה לא מסתכלת מעבר לכתף שלך, מילולית או מטפורית, אלא אם כן יש לה עדות שקושרת אותך לפשע. המאזן בחוקה שלנו נוטה לכיוון חירויות הפרט ואני חושב שאנחנו צריכים לשמור על זה".

הביקורת הזאת מעוררת במק'נאט תסכול. הוא יזם את הפנייה לאיגוד והוא כופה על החברה שלו כללים נוקשים שנועדו להגן על פרטיותם של אזרחים תמימים: ניתן לגשת לצילומים ולעקוב אחרי אנשים רק לאחר שתועד פשע ויש פנייה רשמית של גורמי אכיפת החוק; למקרה שאנליסט רוצה להשתעשע במערכת, היא עוקבת אחרי כל פעולותיו כך שמק'נאט יידע על כך; הצילומים נשמרים למשך 90 יום לכל היותר ואז מושמדים; ומק'נאט קבע לעצמו כלל לעבוד רק עם רשויות החוק ולא עם גורמים פרטיים.

גם לטכנולוגיה עצמה יש מגבלות פנימיות שמונעות, לעת עתה, פגיעה אמיתית בפרטיות: היא מתמקדת בתפיסת שטח גדול וזה בא על חשבון הרזולוציה, שהיא מאוד נמוכה, כך שאדם הוא בסך הכל פיקסל. אי אפשר לראות את פניו או אפילו את צבע בגדיו. ניתן לזהות את מיקומו אך לא לראות מה הוא עושה. אי אפשר להציץ לאנשים הביתה, למכונית, לזהות מספר לוחית רישוי. גם בעתיד, כשהטכנולוגיה ללא ספק תשתפר, מק'נאט מתחייב להשתמש בה כדי להרחיב את שטח הכיסוי ולא את הרזולוציה, כך שאדם — פושע או תמים — יישאר פיקסל. אבל מק'נאט לא יהיה היחיד שהטכנולוגיה תהיה בידיו.

"אנחנו מעט מתוסכלים מכך שאנשים מוטרדים שנראה אותם בחצר האחורית שלהם. אנחנו לא יכולים לראות מה הם עושים שם", מתעקש מק'נאט. "למעשה, הסיבה היחידה שאני יודע שאת לא שיח היא שאת מתקדמת על המדרכה; והסיבה היחידה שאני יודע שאת לא כלב היא שאת נכנסת למכונית ונוסעת".

בסופו של דבר, האנשים הטובים של דייטון לא תמכו בחוזה שלכם.

"אלה היו 12 מפגינים קולניים, ולמרבה הצער המנהיגות הפוליטית לא רוצה להוביל אלא להימנע ממחלוקת. אנחנו פועלים בכל מקום. לפעמים זה גלוי וידוע, וברוב המקרים לא. אנחנו מאמינים שככל שאנשים יידעו יותר על מה שאנחנו עושים כך הם ירגישו עם זה טוב יותר, יבינו יותר את ההשפעה ויחששו פחות. אנחנו מגיבים רק לפשעים מדווחים של רשויות אכיפת החוק, כאשר הן מבקשות, ואני יודע בדיוק מה האנליסטים שלי חיפשו וראו. צריכה להיות סיבה שבגללה נסתכל על מקום מסוים, ואנחנו מתעדים מי מהאנליסטים הסתכל על מה כדי לוודא שזה קשור לחקירה פעילה. כשאנחנו מראים לאנשים מה אנחנו יכולים לראות — וחשוב יותר מה אנחנו לא יכולים לראות — הם שואלים 'אז למה אנחנו לא משתמשים בזה?'".

למכור שש מערכות במקביל

כי יש תוצאות בשטח

 

סוגיית הפרטיות אמנם נהפכה לסוגיה רועשת סביב PSS, אבל נדמה שניתן לקטלג את הרעש הזה תחת הכותרת "אין יחסי ציבור רעים", כי בסופו של דבר החברה מאוד עסוקה. היא מעסיקה כ־40 אנליסטים ובבעלותה צי של כ־30 מטוסים. היא עובדת עם רשויות אכיפת החוק בערים כמו פילדלפיה, בולטימור וקומפטון בקליפורניה, רשויות ההגירה של אריזונה, המינהל האמריקאי לאכיפת סמים (DEA) בגבול עם מקסיקו, סייעה באיתור ניצולים בהוריקן סנדי ובשיטפונות באוהיו, והיא עושה עוד דברים רבים בשקט, בלי שכולם יידעו.

"היינו בכל מיני מקומות, גם מחוץ לארצות הברית, אבל אני לא יכול לדבר על זה. בהרבה מקומות בוחנים את השירות שלנו, יש כאלה שרוצים שש מערכות במקביל אז אנחנו מגבירים את הייצור שלנו כדי לעמוד בביקוש. הרבה מהלקוחות שלנו לא רוצים שיצטטו אותם אומרים 'און רקורד' מה הטכנולוגיה שלנו עשתה עבורם כי זה מסכן אותם. היכולת שלנו להגיב במהירות לפשיעה ולהתקפות טרור היא אפקטיבית ובעלת ערך עצום לעומת המצב הקיים, שבו המשרד לביטחון פנים משקיע 25 מיליארד דולר בשנה בכלי טיס לא מאוישים כדי להיאבק בפשיעה".

מספיק שיחשבו שאתם בשמים כדי להרתיע פושעים.

"אנחנו כמו עד דומם. כשמסוק משטרתי מרחף מעל מקום מסוים הוא גלוי ומאיים. אותנו לא רואים, לא שומעים ואף אחד לא חושב עלינו, אבל כן, אנחנו מעדיפים שאנשים יידעו שאנחנו עשויים להיות שם. מבחינתי שיהיה שלט חוצות שעליו כתוב שהמקום הזה תחת מעקב מצלמות ולא כדאי לבצע בו פשע כי נתפוס אתכם. אם אנשים יחשבו שיש סיכוי של 40% שהם ייתפסו הם יחשבו פעמיים. עבורנו זה קצת כמו משחק, כמו לפתוח ספר מתח ברצח עצמו, כשהתפקיד שלך הוא להבין מה קרה קודם ומה קרה אחר כך. ואז אתה קורא לבלשים, שלא היה להם שום סיכוי לפתור את הרצח, ונותן להם מידע שבעזרתו הם תופסים את הפושע. או שאנחנו רואים באינפרא־אדום אנשים שמנסים לחצות את הגבול ושולחים את סוכני השטח לחכות להם בכביש הקרוב. ככה זה עובד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



34 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

34.
מגיב 1 - זה הומצא ב-2004! תהיה בטוח שיש את זה בעזה, תל אביב, חדרה... בכל הארץ!
והמטרה העיקרית היא כדי לתפוס אנשים שיעשו מחאות נגד השלטון הפשיסטי המתהווה בישראל ובעולם כולו, וכן הגנה על בעלי הון בכל היבט: שלא יפגעו בעסקיהם, בגופם, ועוד ועל פוליטיקאים שדואגים לאינטרסים של אותם בעלי הון ששולטים בעולם.
17.12.15
33.
זאת פגיעה בפרטיות? אז גם עיתונות היא פגיעה בפרטיות
וכל דיווח חדשותי/רכילותי וכו מכל סוג שהוא גם ייחשב לפגיעה בפרטיות הייתי הולך יותר רחוק, כל דיווח למשטרה הוא פגיעה בפרטיות וכל תלונה למשטרה היא פגיעה בפרטיות...בכל שיחה בין אנשים יש פגיעה בפרטיות צד שלישי וכמובן שכל התוכנות האוספות מידע על גולשי האינטרנט פוגעות בפרטיות ובכלל 95% מהחיים מתנהלים תוך כדי פגיעה בפרטיות לפי הגישה הזאת! לכן יש עניין של מידתיות של גבולות הפרטיות ולא איזה סטנלי יחליט בשביל כולם מה הם אותם גבולות אלא זה צריך להתקבל בפורום רחב או בהצבעה ייצוגית (הכי טוב ביחד) אני למשל בעד שבב שיוזרק לכל אדם (לדעתי באף הכי מתאים אבל כל אחד יחליט איפה) וכך יהיה ניתן לבצע מעקב מסיבות שונות כולל רפואיות/תאונות/איתור וכו
סטנלי לא יחליט לבד  |  18.10.15
לכל התגובות