אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"איך אני מרשה לעצמי ליצור עבודות בצבעים זוהרים כשהאדמה פה בוערת?" צילום: אוראל כהן

"איך אני מרשה לעצמי ליצור עבודות בצבעים זוהרים כשהאדמה פה בוערת?"

אוהד מרומי, מבכירי האמנים הישראלים בחו"ל, פותח תערוכה חדשה בארץ

15.10.2015, 08:38 | רעות ברנע

"זה פרויקט סופר– אופטימי שנוצר מתהליך מאני־דיפרסיבי", אומר האמן אוהד מרומי על תערוכתו החדשה, "נופשון", שעליה הוא עובד כשנתיים. "אני בא ממקום שמבין שמשהו פה חסר, ויש בי רצון ליצור איזו תשתית ערכית שתסדר את מה שקורה בינינו - שתסדר את המצב הזה של 'אדם לאדם זאב' או 'שהאחרון יכבה את האור'. זו האווירה פה כרגע, ולא רק פה. אין לי מודל או פתרון להציע, אבל אני מנסה לייצר מקום שבו אפשר לשאול שאלות".

מרומי (48) הוא אחד האמנים הישראלים המובילים בעשורים האחרונים. הוא בוגר בצלאל ובית הספר לאמנות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שבה הוא חי עם אשתו ובתו מאז 2003. בשנים האחרונות הוצגו עבודותיו בגלריות ובמוזיאונים ברחבי העולם, בין השאר בארצות הברית, איטליה, שבדיה וגרמניה, ובהן גם תערוכת יחיד במוזיאון ה־PS1 הניו־יורקי ששייך ל־MoMa (המוזיאון לאמנות מודרנית). הוא זכה במגוון רחב של פרסים, ובהם פרס גוטסדינר ופרס המשרד לחינוך תרבות וספורט. אחת מעבודותיו המוכרות ביותר היא "הנער מדרום תל אביב" (2001), פסל של נער שחור בגובה שישה מטרים, שנמצאת היום באוסף מוזיאון ישראל.

עבודה של אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן עבודה של אוהד מרומי | צילום: אוראל כהן עבודה של אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן

למרות המרחק מרומי מקפיד להמשיך לפעול ולהציג בארץ על בסיס די קבוע. "חשוב לי מאוד להציג בישראל", הוא אומר, "פה התחלתי לעבוד ופה הזהות שלי התבססה. ככל שאני נמצא יותר זמן מחוץ לישראל, ההתעסקות שלי עם הזהות הזאת הולכת וגדלה".

אתה מאמין שכאמן אתה יכול להשפיע על דעת הקהל?

"הייתי רוצה, אבל אני לא יודע אם זה אפשרי. האימפקט הפוליטי שלי קרוב לאפס, ואני לא באמת יודע אם לאינדיבידואל כלשהו יש באמת אימפקט פוליטי. כן, יש שאלות פוליטיות שמעורבות בעשייה שלי, וכן, יש בי תקווה - וזה הכל בא מפה, מישראל, גם כשאני בניו יורק. לפעמים אני חושב על זה עד לרמה שאני תוהה איך אני מרשה לעצמי ליצור עבודות בצבעים זוהרים כשהאדמה פה בוערת".

ליצור דינמיקה חברתית

הקונספט של התערוכה החדשה, שתיפתח הערב במרכז לאמנות עכשווית (ה־CCA) בתל אביב (20:00, צדוק הכהן 2, כניסה חופשית), מורכב ושונה. היא נחלקת לשני חללים: בחלל העליון מוצגים אובייקטים שפיסל מרומי, וכל אחד מהם הוא חלל אדריכלי מסוג מסוים - מטוס, טרמינל במעבר גבול, חדר במלון, חוף ים ואתר ארכיאולוגי. האובייקטים הם חלק מסיפור מסגרת גדול יותר: כל אחד מהם מייצג זירת התרחשות במחזה שמרומי כתב, בו הוא מגולל את סיפורה של קבוצת תלמידים היוצאת לטיול במדינה זרה.

אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן אוהד מרומי | צילום: אוראל כהן אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן

"עבדתי עם מחזות בעבודות קודמות שלי, אבל לא עם מחזה שאני כתבתי", הוא מסביר. "אני לא במאי, מחזה מבחינתי הוא משהו שמארגן פעולה של כמה אמנים יחד. כשאני עובד עם מחזות של אחרים יש לי יותר מדי כבוד אליהם. חשבתי שאם אעבוד עם טקסט שלי, זה יהיה קצת פחות קדוש בעיניי, ואוכל להסתכל יותר על מה שקורה בחלל שיצרתי ופחות לנסות ליצור הפקה מושלמת.

"מעניין אותי לייצר דינמיקה חברתית באמצעות המחזה שיחולק בתערוכה - הדפסנו 5,000 עותקים ממנו, והוא יוצב ליד כל עבודה".

אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן אוהד מרומי | צילום: אוראל כהן אוהד מרומי , צילום: אוראל כהן

אתה מצפה שמי שיגיע לצפות בתערוכה גם יקרא אותו?

"אני באופן אישי שונא לקרוא בתערוכות, וגם קשה לי לעמוד ולקרוא מקיר, בגלל זה הטקסט יחולק בפורמט מודפס. יהיה אפשר לקחת אותו ולהבין דרכו, אולי, את המבנה ואת היחס בין הפסלים".

הסוללה שטוענת

החלל התחתון של ה־CCA אמור, לדברי מרומי, "לעבוד כסוללה שטוענת את כל העניין".

ומה בעצם יקרה בחלל הזה?

"פעולות פרפורמטיביות. לפני כחודש פרסמנו 'קול קורא' ליוצרים ליצור בו פעולות שונות במתכונת של חזרה פתוחה לקהל. בינתיים מתוכננות כבר כמה כאלה, וביניהן פעילות של קבוצות התיאטרון והמחול של מרכז ביכורי העתים ופרויקט מוזיקלי של נועם ענבר. זו היתה הזמנה פתוחה מאוד. הקריטריון היחידי היה שהפעילות תתייחס באופן כלשהו אל אחד מחללי המחזה המתוארים בפסלים שבחלל העליון".

רוב האמנים לא היו ששים לקבל אמנים אחרים ש"יתערבו" בעבודה.

"זה לא שאין לי אגו גדול או שאני לא מתעסק בתכנים סופר־אישיים, אבל יש לי פנטזיה לעבוד וליצור יחד. אני חושב הרבה על בניית פלטפורמות שיאפשרו עבודה משותפת מוצלחת".

אתה תצפה בכל הפעילויות האלה?

"לא, ונורא חשוב שלא. אם אהיה נוכח ישאלו אותי מה לעשות, ואני רוצה שהשאלה הזאת תישאר פתוחה".

תגיות