בין בגד לתכשיט
מעצב הטקסטיל הישראלי צורי גואטה מתגורר בפריז ויוצר בדים מרהיבים לכל מי שנחשב, משאנל ועד טיירי מוגלר. בנמל יפו הוא יציג תכשיטים שעיצב
מסוף השבוע הקרוב ולמשך חמישה סופי שבוע רצופים יתקיימו בגלריית נמל יפו אירועים שיחברו בין אופנה, טקסטיל וצורפות. תחת השם "Transforms" יוצגו עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים שנוגעים בחיבור בין אופנה לאמנות. אחד המציגים בתערוכה הראשונה (מהיום ועד שבת) יהיה מעצב הטקסטיל הבינלאומי המצליח צורי גואטה, אולי האדם המתאים ביותר להמחיש את קו התפר הזה.
גואטה (47) נולד וגדל בקיבוץ שמרת, ובו התוודע לעולם הטקסטיל כשעבד במפעל המקומי. "מגיל צעיר נמשכתי לאמנות וידעתי שכנראה אהיה בעל מקצוע יצירתי", הוא אומר. "במפעל הבנתי שיש דבר כזה ייצור טקסטיל, והיה לי ברור שזה המקום שלי".
כשבגר למד עיצוב טקסטיל בשנקר, ולאחר הלימודים פיתח טכנולוגיה של הזרקת סיליקון לתוך הבד. "השתעשעתי עם החומר וניסיתי לעשות בו כל מיני מניפולציות - עד שהגעתי לסיליקון".
הצורה השונה והיכולות החדשות שהוא מעניק לבדים משכו אליו מעצבי אופנה מהשורה הראשונה, שחיפשו להוסיף ייחוד ושוני לקולקציות הגרנדיוזיות שעולות למסלולי התצוגות. מאז שנת 2000 הוא מתגורר בפריז וכבר עבד עם לקרואה, שאנל, מוגלר וגוטייה, לצד מעצבי תלבושות לסרטים.
"היתה לי שאיפה לראות את החומרים שאני מפתח משתלבים בהוט קוטור", הוא מספר. "שיתוף הפעולה הראשון שלי היה עם טיירי מוגלר, ומאז כבר היו יותר מ־40 שיתופי פעולה כאלה".
מה מושך אותם בטכניקה שלך?
"הסיליקון הופך את הבד ליציב יותר. הוא שוקל יותר והנפילה שלו שונה, הוא עמיד בחום גבוה ואינו מתקמט. התכונות האלה פותחות צוהר לעולם חדש של עיצובים. בתי אופנה פונים אליי בתור אמן שיכול לשבור את הקו העקבי והטעם המוכר. הם מחפשים את הראש המטורף שלי ואת התוספת של אמנות מודרנית שאני מביא".
איך נראה תהליך היצירה עם בתי אופנה מבוססים?
"על אף הקו המוגדר שלהם הם מגיעים אליי כדף חלק, רואים עבודות ומקבלים המחשה של מה אני עושה בדיוק. משם אני צריך לקחת את העולם שלי לכיוון הקולקציה שהם בונים, ולהשתלב".
גם התכשיטים מסיליקון
חוץ מהטקסטיל שהוא יוצר למען לקוחותיו יש לגואטה גם קו תכשיטים, מסיליקון כמובן, שנמכרים באתר שלו (www.tzurigueta.com) וגם בחנויות מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון תל אביב ובגלריה מקדם שבצפת. העיצובים שלו נראים כמו שוניות, צמחים וייצורים ימיים. "העבודות שאציג משקפות תפיסה שהיא על הגבול בין תכשיט לבגד שיושב על הכתפיים.
אחת, למשל, נוצרה במראה של חוליות, משהו שיוצא מהגוף, אחרת נראית כמו צמחייה שנמשתה מהמים".
חשבת לצאת בליין בגדים משלך?
"לא. האמנות שלי קוראת לי לחפש מוצר חדש, אחר, לבחון את קו המתח הזה. אני לא נהנה מייצור בגדים, אלא מעבודה והשתעשעות עם החומר".
אחרי שנים בפריז נשאר משהו מהישראליות?
"בוודאי. כל יום שלי מתחיל באתרי החדשות, ולפעמים אחרי זה קשה לנהל יום עבודה כרגיל, אבל אני חייב את זה. יש לי בארץ תשעה אחים. הניתוק מהם קשה לי ולהם, יש דאגה לשני הכיוונים".
ימים קשים בישראל משפיעים עליך?
"אני משתדל להימנע מדו־שיח כזה. אני בקשרים עם לקוחות מכל המגזרים, ושני הצדדים נמנעים מהנושא ומשאירים אותו בצד. עדיף לא להיכנס לזה".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה