הכלכלה תנצח את הפחד

 כל מי שבא לירושלים בימים האחרונים מבחין ש"הגיאוגרפיה של הפחד" לא מצליחה להפריד בין יהודים לערבים. ערבי שיוצא מביתו בשכונת ג'בל מוכבר ורוצה להגיע למרכז העיר המזרחית חייב לעבור בשכונות יהודיות. בג'בל מוכבר יש שכונה יהודית קטנה (נוף ציון), ותושביה הדתיים חייבים לעבור בשכונה הערבית כשהם יוצאים למערב ירושלים.

מאזן אל־קאק, יו"ר הסוחרים הערבים בעיר העתיקה, אומר שבתוך ימים ספורים התרוקנו שוקי העיר כמעט לחלוטין בשל אירועי האלימות. פגיעה קשה בכלכלה, של היהודים והערבים.

בדיקה שנעשתה בעבר על אפשרות של בניין גדר מפרידה בין השכונות היהודיות והערביות בירושלים גילתה שאורכה צריך להיות כ־800 ק"מ. מופרך. בינתיים מנסים בשני הצדדים להתגבר על הפחד, כי אין ברירה.

בירושלים חיים כ־800 אלף תושבים. מתוכם כ־330 אלף הם פלסטינים, רובם בעלי סטטוס של "תושבי קבע" שמאפשר להם לעבוד בתחומי ישראל. ואכן, כמעט כל עובדי הכפיים במערב ירושלים הם פלסטינים ממזרח העיר. יהודים לא מפנים אשפה ולא מנקים את הגנים העירוניים. בענפי השיפוצים והובלות העפר יש שליטה פלסטינית כמעט מלאה.

אין כלכלה במערב ירושלים ללא הפלסטינים, ואין פרנסה למאות אלפי ערביי העיר ללא המשק הישראלי. יש גם קנאות דתית ותקשורת פלסטינית שמדווחת מדי יום על פלישת יהודים לאל־אקצא - אבל כל אלה לא יכולים להתמודד עם האילוצים הכלכליים, שבירושלים הם חזקים יותר מהכל.