המשקיעים מפספסים בענק את הסטארט-אפים החקלאיים

ההודעה של יואנדה הסינית השבוע, לפיה תשקיע 180 מיליון דולר במיזם המבוסס על טכנולוגיית השקיה ישראלית של הסטארט-אפ אוטואגרונום, היא הישג מרשים נוסף לתעשיית האגריטק (הטכנולוגיות החקלאיות) המקומית.

זוהי סיבה נוספת לגאווה אחרי שלפני פחות משנה נמכרה חברת SCR מהשרון, שפיתחה מערכת לניטור התנהגות פרות, לענקית הגלובלית Allflex ברבע מיליארד דולר.

החקלאי פיקח. המשקיעים? קצת פחות | צילום: shutterstock

ואולם, יש כאן גם פספוס גדול מצד הסיליקון ואדי. אוטו אגרונום נאלצה להסתדר בלי תמיכה של משקיעי הייטק מקומיים, ואילו SCR נעזרה בקרן טנא, שאינה משקיעת הייטק מסורתית ועקבית. איפה כל השאר?

קרנות ההון סיכון והאנג'לים בארץ מדירים את רגליהם מהשקעות באגריטק, כמו בפוד טק (טכנולוגיית מזון). העוסקים בתחומים הללו מקבלים השקעות ותמיכה מוסדית רק בשלבי פעילות מאוחרים בדרך כלל, אף על פי שישראל נחשבת בהם למעצמת פיתוחים - ודי אם נזכיר את נטפים בהקשר זה. אמנם יש בסביבה קרנות כמו טרה ונצ'רס ויזראל קלינטק, ובעת האחרונה הקימו שטראוס ותנובה חממות פוד טק ביוזמת המדען הראשי אבי חסון, אך כספים גדולים טרם הוזרמו לתחום.

ההתעלמות של משקיעי ההייטק המרכזיים מתחומים אלה מעידה על שמרנות ועל חוסר יכולת לצאת מהקופסה הנוחה שהם נמצאים בה. השקעה בחברה כמו אוטואגרונום היתה יכולה להניב לאנג'לים ולקרנות החזר נאה מאוד. ואולם, המשקיעים לא טרחו ללמוד את התחום ולהתעמק בו, ועל כן יצרו ואקום שמתמלא בהשקעות אקראיות או בגורמים זרים. יואנדה, שבספטמבר 2014 רכשה 50% מאוטואגרונום ב-10 מיליון דולר, היא זו שתיהנה מהצלחתה.

למדינה יש אינטרס ברור להיות חלק מהפתרון הזה ולפתח את תעשיית האגריטק והפוד טק הישראלית. המדען הראשי, שמתערב על פי דבריו במקומות שקיימים בהם כשלי שוק, חייב לקבל החלטה משמעותית מהקמת עוד חממה חביבה למען הענפים הללו. הם משוועים לכסף רב ולהשקעות שיאפשרו ליזמים רבים מאלה להקים חברות חקלאות ומזון ולהפוך אותן לגדולות באמת. אם יחליט המדען להשתתף בהקמת קרן חדשה, גדולה ורצינית לתחומים אלה, הדבר יכול להוביל לפריחה של ממש - ללא כל צורך במערכות השקיה מתקדמות.