אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"חיכוך בין המוח והלב" צילום: פיליפ טוויטו

"חיכוך בין המוח והלב"

סרטה התיעודי של דנאי אילון, הערב בערוץ 8, משרטט את הניסיון הכואב שלה ושל משפחתה לחזור לירושלים. הניסיון נכשל, הבמאית עוד מנסה להתאושש

18.10.2015, 08:55 | איתי לב

"בוא נאמר שהתחרטתי על ההחלטה לעשות את הסרט מהרגע שהתחלתי אותו. לא תיארתי לעצמי שהמסע לעשיית הסרט הזה יהיה כל כך קשה וכואב", אומרת דנאי אילון על סרטה הדוקומנטרי "פה ולא שם" (הערב ב־21:00, ערוץ 8). מה שהתחיל כסרט שמתמקד באביה, העיתונאי עמוס אילון שנפטר זמן קצר קודם לכן, עבר בהדרגה להתמקד במעבר של דנאי ומשפחתה מניו יורק לירושלים, שבה גדלה, והיה לסרט שבוחן את יחסיה עם ישראל.

סוף הסרט, אגב, נמצא מחוץ לו: אילון, בן זוגה הצרפתי, וילדיהם עזבו את ירושלים מאז וחיים כיום במונטריאול. עוד קודם לכן גם אביה ואמה, מחברת ספרי הבישול בת' אילון, עזבו את ישראל לטובת איטליה. כך, הסיפור הכל כך אישי־משפחתי, שבוחן את הקשר של הבמאית לעיר שבה גדלה, הוא גם מסמך פוליטי מעורר מחשבה.

אילון. "תחושת ההגירה לא עוברת", צילום: פיליפ טוויטו אילון. "תחושת ההגירה לא עוברת" | צילום: פיליפ טוויטו אילון. "תחושת ההגירה לא עוברת", צילום: פיליפ טוויטו

שאלה של מוסר

"בסופו של דבר זה סרט פרידה שלי מאבי", מסבירה אילון. "כילד הוא ברח מאוסטריה לישראל. אני נולדתי לתוך מציאות שבה הוא הציב הרבה סימני שאלה על המקום הזה, שיצרו חיכוך מתמיד בין המוח והלב. אבא היה אדם פוליטי מאוד, וכשהוא איבד תקווה וראה לאן נושבת הרוח הוא החליט לעזוב.

"אני חושבת שאי אפשר להיות בעת ובעונה אחת גם מוסרי וגם ישראלי, לא בישראליות כפי שהיא היום. יש אנשים מדהימים בארץ, עם יכולות לפרק ולראות את החיים באופן שלא פגשתי בשום מקום אחר, אבל הישראליות מחייבת אותך להיות חלק מממסד שפועל היום בדרכים לגמרי לא מוסריות. המדינה שהיתה אמורה לתת מענה לרדיפה ולחוסר האונים של העם היהודי הפכה בעצמה לגורם של רדיפת האחר, ובכך נוצר מעגל שחוזר על עצמו".

 

מתוך "פה ולא שם". אילון: "ירושלים כמעט בלתי אפשרית לצילום. היא יכולה להיות יפהפייה ומכוערת להחריד באותו שוט", צילום: פיליפ טוויטו מתוך "פה ולא שם". אילון: "ירושלים כמעט בלתי אפשרית לצילום. היא יכולה להיות יפהפייה ומכוערת להחריד באותו שוט" | צילום: פיליפ טוויטו מתוך "פה ולא שם". אילון: "ירושלים כמעט בלתי אפשרית לצילום. היא יכולה להיות יפהפייה ומכוערת להחריד באותו שוט", צילום: פיליפ טוויטו

 

המסך כמעט נשרף

אילון אוהבת מאוד את ירושלים ומתגעגעת אליה, ואת חוויית ההגירה היא מתארת כפצע פתוח. "עמוק בלב תמיד אהיה חלק מירושלים", היא אומרת. "כשאתה מהגר אתה מרגיש שאתה נותן לילדים שלך משהו טוב יותר, אבל זו הוויה שאתה לא יכול להשלים איתה לעולם. התחושה שאתה תכף חוזר אף פעם לא עוברת".

המטען הרגשי שקושר אותה לירושלים ניכר היטב בסרט, במבט שלה עליה: "זו עיר כמעט בלתי אפשרית לצילום. היא יכולה להיות יפהפייה ומכוערת להחריד באותו שוט. מבחינתי, כשאני מצלמת את ירושלים המסך כמעט נשרף, גם מהאור הבוהק וגם מהמשמעות של כל תמונה. אחת הבעיות הקשות בירושלים היא שקודם כל אתה נשפט לפי צבע העור, הדת והלאום. אתה בכלל לא בן אדם. אתה מחויב להשתייך למשהו".

היא למדה קולנוע בניו יורק וחיה שם עד שחזרה לירושלים. בסרטה הראשון, "השיבה", חזרה לבקר את הבית שבו גדלה עם פלסטיני שחי בו לפני משפחתה. סרטה השני, "החלטה חותכת", עסק בברית המילה, בעקבות לידת בנה. "הז'אנר של קולנוע ביוגרפי אינו חדש לי", היא אומרת, "אבל בסרט האחרון לקחתי את זה למקום הרבה יותר עמוק ואישי, וגם צילמתי אותו בעצמי. ההתמחות שלי תמיד היתה צילום, והמצלמה היא הקשר הכי חזק שלי".

יש לך עצה לבמאים דוקומנטרים שרוצים לעשות סרטים משפחתיים?

"שיראו את הסרט הזה ויבינו למה לא כדאי לעשות סרטים אישיים. גם כי קשה מאוד למכור אותם, וגם בגלל האימפקט שהם משאירים על המשפחה. כל יוצר קולנוע צריך לחשוב אם הוא רוצה להכניס מצלמה הביתה כי היא משנה את הדינמיקה, וזאת יכולה להיות חוויה הרסנית בטווח הארוך. לנו כמשפחה לקח הרבה זמן להתגבר על המסע הזה עם המצלמה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
אבל למה לערב את הילדים במסעות הצלב האישיים ?
לרדת איתם לאמריקה כי שם אין גזענות ואין אלימות ? הרי שם המציאו את המושגים הללו ואז להביא אותם הנה ובמקום לבחור ברעננה, רמת השרון, תל אביב וכולי, לבחור להנחית אותם במרכז הקולפליקט? וגם את הבעל המבולבל והמתקשה גם כך בחיים האישיים ? האם לא למדת כמה אביך הקדיש חייו למחשבות ודעותיו ונתן לאגו שלו לנהל ולשלוט בחייו המשפחתיים? הרי בעצמך אמרת הוא חי ומת למען האידאל ( אני מתרגם - האגו, השטן הדברן הפנימי). מה הרווח? לאן ברצונך שהילדים הרכים הללו יגיעו? ומה ילמדו? שאלות הילד מבולבלות לפחות כמו המחשבות של אימו...לקחת נושא היסטורי ומדיני ודתי ופוליטי כל כך מורכב, שאין בו צודק מוחלט וקורבן מוחלט ולהנחית עליו בגיל כה רך כזו מפלצת? סליחה אבל זה מזכיר לי את אווה בראון עד רגעי מותה ויחסה לילדיה, אין שונה בזה מבחינת ההערצה של האגו עד לכדי היותו מעל המשפחה .... המון בהצלחה בניו יורק או קנדה הקרות והמנוקרות - שם האתגרים קשים לא פחות. ממליץ לך לחזור לנפש הבסיסית לבטל ולנתק את משבר הזהות, גם שלך וגם של ילדיך ולבוא יותר ממוקדת בחיים ! התחיל יפה, חשבתי שהתובנות מאביה יהפכו לבחירתה בחיים, לצערי נגמר משעמם מאוד, הלקאה עצמית ומשפחתית למען מטרות זעומות ... אהבתי יותר סרט כמו זה של ישעיהו לייבוביץ, לפחות ניתן להעריץ תרומתו הכוללת , ללא קשר לדעותיו, כאן זה שילוב של דעות קיצוניות מדי גם על פוליטיקה וגם על קדושת המשפחה והחיים ולכן לא אהבתי בכלל.
מיכל , רעננה  |  19.10.15
5.
משבר זהות כתוצאה משליטת האגו הפנימי של דנאי
בתחילת הסרט היה הבזק של תובנה על היות אביה כל כולו בשליטת דעיותיו ומוחו, חשבתי שזה ישליך על ההחלטות של דנאי, אך הסוף היה טרגדיה. האני הפנימי (האגו) של הבמאית מנהל ושולט בחייה. היא מרגישה זרה ומנותקת אצל העמים (ניו יורק אירופה וכו) כמו כל יורד שמגלה את הרגש לארץ הולדתו ונמשך לחזור, ורוצה לבצע מהלך נכון, אך במקום להחליט לטובת ילדיה שיתנתקו מהעבר הפוליטי ולתת לדעות והמחשבות לא להיות חלק ממשפחתה, היא הולכת בעקבות אביה ומערבבת את חייה עם מטרות עבודתה העיתונאיות. ראיתי את זה אצל רבים וטובים. גורל ילדיה בגולה יקבע בהתאם לזמן עד ההתפכחות שתבוא ותטיח את האמת בפניהם - המשפחה ורגש הילדים והאהבה חשובה הרבה יותר מהמחשבות והדעות הפוליטיות. לא אהבתי גם את נפש בעלה...שניצל את הבעיה הפסיכולוגית של אישתו כדי להחזירה לגולה - בעיותיו וסיבותיו שונות מהותית היות ולא נולד בארץ, אך בציניות שטנית מהשהו חיזק את ההחלטה השגויה של אישתו בטענות פוליטיות וכולי ....סרט עצוב מאוד
קורן , תל מונד  |  19.10.15
4.
קנדה דואגת להשתתף בצורה קבועה בכל מעשי הזוועה של נאט"ו
בתור קנדית אילון היא משתתפת פעילה בזוועות שמדינתה מבצעת ובהרג אלפי אזרחים באפגניסטן, סוריה, עירק ולוב. זה שזה מתרחש במרחק של אלפי קילומטרים מהבית שלה לא הופך אותה לפחות אשמה בדרכים הלא מוסריות של המדינה שלה.
יעל  |  19.10.15
3.
הסוף ידוע מראש ...
צפיתי, סרט מעולה רגיש וכואב אמיתי להביא משפחה למקום כל כך טעון ארץ ישראל נהפכה למקום אלים, גזעני וחשוך ביבי מצליח להרוס כל דבר שהוא נוגע בו כלכלה - יוקר המחייה, ביטחון- אין כבר מה לומר, פשוט אדם שהורס את המדינה. אבל חי כמו מלך ... החזקים חלקם עוזבים את המדינה ונשארים הערסים והפרחות וכך אנו מתנהגים ונראים
19.10.15
לכל התגובות