״אומרים עלי שאני תאוות ידע, שאני לא יודעת שובע ולא יודעת מנוחה, שאני לא יודעת להפסיד: יכול להיות שהם צודקים״

עו״ד הילה נדב, גרושה ואם לאביתר בן ה - 3.5 עוסקת בתחום ההוצאה לפועל, פשיטות רגל וגישור, דוקטורנטית למשפטים שהספיקה בארבעת השנים האחרונות להתמקצע בלמעלה מ 30 קורסים שונים ובאופן כללי, ניתן לומר עליה שהיא מפלצת תאוות ידע שפשוט לא יודעת שובע; ״כבר בכיתה ד׳ למדתי משפטים בחוגים לילדים מחוננים ועם תום השירות הצבאי התחלתי בלימודי. לאחר שסיימתי (ועוד בתקופת ההתמחות) התחלתי ללמוד לתואר שני. כבר מזמן הבנתי והשלמתי עם העובדה שאני לוקה בתסמונת הסקרנות, שלא מאפשרת לי להפסיק ללמוד, לדעת ולהחכים.״

מי היה הראשון שנתן לך הזדמנות:

את ההתמחות שלי עשיתי אצל כבוד השופטת רבקה פוקס, ההתמחות בבית משפט היא התמחות מגוונת שכוללת מספר רב של תחומים ובשל העובדה הזו, הייתה לי הזכות להיחשף לתיקים מעניינים ממגוון רחב של תחומים ולעבוד בצמוד למאמנת שהייתה עבורי מקור אדיר של השראה וידע, בהיותה אישה מעוררת הערצה ומודל לחיקוי בעבור כל מי שנקרה בדרכה. עד היום, כשאני נזכרת בתקופת הזו אני מתמלאת בגעגוע ומתמוגגת.

את ההזדמנות הראשונה לאחר ההתמחות נתן לי מוני עזורה, שהיה למורי ורבי, אצל מוני עבדתי במשך שנתיים בהן עסקתי בליטגציה אזרחית ושם בעצם, גיליתי את אהבתי הגדולה באמת - תחום פשיטת הרגל.״

מה גרם לך לבחור במקצוע עריכת הדין?

אני תמיד אומרת שהמקצוע הזה בכלל בחר אותי ולא אני אותו, כיוון שכל חיי היה לי ברור שאהיה עורכת דין, מן ידיעה פנימית כזו שגדלתי בתוכה ולתוכה.

 

מה יש בתחום פשיטות הרגל שמלהיב אותך כל כך?

אני חושבת שהדבר שאני הכי אוהבת בתחום שלי הוא ההבטחה - ההזדמנות הזו שניתנת לכל אחד להתחיל נקי ומחדש, העובדה שסיום התהליך מאפשר לנסות שוב ולהצליח. הרי לכל אחד מאיתנו מגיעה לפחות הזדמנות אחת שנייה.

אלמלא הייתי עורך דין וודאי הייתי:

הו זה קל, הייתי בוחרת בדבר הקרוב ביותר למקצוע עריכת הדין - משחק.

ספרי על תיק מכונן:

הייתה זו תביעה כספית, על סכום של כמה מיליוני שקלים, במהלכה הצלחתי למחוק מעל למחצית מהחוב.

מה את הכי, אבל הכי אוהבת בתחום שבחרת:

ללא ספק את ההופעות בבית משפט (אם לא עורכת דין, שחקנית.. כבר אמרנו)

ובכל זאת, מה הדבר שמוערך בעינך הכי פחות במקצוע:

אני לא חושבת שיש משהו שהוא פחות מוערך בעיני, אני כן יכולה לומר שיש דברים שאני פחות אוהבת להתעסק בהם כמו למשל כתיבת כתבי דין מייגעים, שיכולים להתפרש על פני ימים שלמים וארוכים.

מה המוטו שלך?

אענה על השאלה הנפלאה הזו דווקא בציטוט שאני אוהבת במיוחד של מנחם אלון: ״כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוקה לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה.״

על מי מהקולגות שלך היית ממליצה?

זו שאלה קצת בעייתית כיוון שיש כל כך הרבה קולגות שאמליץ עליהם מבלי אפילו להניד עפעף, עד כי להמליץ על אחד יעשה ליתר עוול גדול.

משהו קטן שלימדו אותך החיים:

אם יש משהו שלמדתי מהר יחסית ואולי אפילו בעל כורחי הוא שאסור לקחת דברים באופן אישי. כי במלחמה, כמו במלחמה, כלום לא אישיי וחייבים לסגל מידה רבה של קור רוח, שהרי אבדן שליטה והשתלחויות של כעס יובילו לטעויות אסטרטגיות מיותרות ולעיתים מסוכנות.