אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד האוצר: בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במחירי המזון צילום: AOL

משרד האוצר: בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במחירי המזון

זאת בהשוואה למדד המחירים לצרכן שעלה באותה תקופה ב-21%. עוד עולה כי רווחי היבואנים הגדולים זינקו בתוך עשור ב-230% והגיעו לסך של כחצי מיליארד שקל

18.10.2015, 13:46 | עמרי מילמן
בין השנים 2010-2005 חל גידול חד ברווחיות וברווחי חברות המזון. חרף ירידה ברווחיות החברות בשנים 2012-2011, עדיין גבוה משמעותית שיעור הרווחיות בשנים אלו בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם. עוד נמצא כי הגידול החד ברווחיות החברות חל במקביל לעלייה משמעותית ברמת הריכוזיות בענף יצרני המזון. יחד עם הגידול ברווחיות בין השנים 2004-2012 נרשמה עלייה של 36% במחירי המזון זאת בהשוואה למדד המחירים לצרכן שעלה באותה התקופה ב-21% . ההסבר לכך לפי האוצר, אינו בהתייקרות גורמי הייצור, מה שמסביר את העלייה ברווחיות החברות.

קראו עוד בכלכליסט

בסקירה של אגף הכלכלן הראשי כותב משרד האוצר כי אחד האמצעים להגברת התחרותיות בענף המזון הוא חשיפת המשק ליבוא. יבוא המזון לישראל, כאחוז מהתמ"ג, עמד בשנת 2012 על 1.7%, בשליש התחתון של התפלגות פרמטר זה בין מדינות ה- OECD.

תור בסופרמרקט, צילום: תומריקו תור בסופרמרקט | צילום: תומריקו תור בסופרמרקט, צילום: תומריקו

ניתוח האוצר מעלה כי ליבואני המזון רווחיות גבוהה ואף חריגה, בעיקר של הגדולים שבהם. בדומה לממצאים בקרב יצרני המזון, שם נרשם גידול חד ברווחיות החל מהמחצית השנייה של העשור הקודם.

 

אחד הממצאים שמציין הכלכלן הראשי הוא כי השוואת התפתחות הרווחיות של עשרת היבואנים הגדולים לזה של כלל היבואנים עולה כי בעוד בקרב כלל היבואנים הגיעה הרווחיות לשיאה בשנת 2008, ומאז נעה סביב שיעור שבין 7.5%-7.0%, בקרב היבואנים הגדולים נרשם גידול מחודש, בשיעור חד בשיעור הרווחיות בשנים 2013-2012. (אחרי ירידה בשנתיים לפני כן, בעקבות המחאה החברתית). סך הרווח המצרפי של עשרת היבואנים הגדולים הגיע בשנת 2013 לסך של כחצי מיליארד שקל גידול ריאלי של 230% בהשוואה לשנת 2005.

 

סך העובדים המועסקים אצל יבואני המזון עמד בשנת 2013 על כ-20 אלף עובדים, כאשר שכרם החודשי הממוצע עמד על 9.2 אלף שקל ברוטו לחודש. בין השנים 2013-2003 עלה שכרם בשיעור ריאלי ממוצע של 6% בלבד, נמוך משיעור עליית השכר הריאלי הממוצע במשק באותה תקופה- 7.6%, זאת כאשר רווחי כלל יבואני המזון הכפילו את עצמם, במונחים ריאליים, באותה תקופה.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



29 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
למדינה היום אין דרך
קל לראות את זה במחירי הדירות, ביוקר המחיה ובזה שהאזרחים יודעים שאף אחד לא יעשה כלום. בינתיים, כולם לוקחים הלוואות ענק שיגלגלו עד המוות כנראה כי הבנק נותן והוא כבר יסתדר מול חברת הביטוח. מה אפשר לעשות? אז בנושא הדיור יש המון מה לעשות. קל לראות גם היום דירות 4 חדרים חדשות בחריש, בדימונה ב 800-850 אלף שקלים. מישהו גוזר קופון על הקרקעות והיות והמדינה היא זו שמחזיקה בהם אני מניח שרוב האשמה עליה. בנושא יוקר המחיה - להתחיל להקל ביבוא (אישורים, משרד הבריאות וכדומה). להתחיל להוריד את מיסי היבוא ואת ההגבלות שיש היום ולהכניס תחרות. מצידי שכל אדם יתחיל להיות יבואן אם זה יביא לתחרות. אני מאשים רק את המנהיגים בתקופה הזו.
חבוד  |  19.10.15
25.
פשוט לא לקנות את הסחורה שלהם ואם חפצי חיים הם יורידו מחירים
תאוות הבצע שלהם עברה את כל גבולות הטעם הטוב, ופגיעה בכיס היא אפקטיבית ביותר. על המועצה לצרכנות ומשרד האוצר לפרסם את שמם ואת המוצרים אתם הם מייבאים. אסור לקנות את הסחורה של אותם יבואנים חזירים, אלא ב 50% מהמחיר היום, והם עדין ירוויחו דרך האוזנים. פגיעה בכיס היא הפגיעה האפקטיבית ביותר. אין סיבה שסכיני גילוח יעלו כאן כפליים ויותר מחו"ל, אין הצדקה למחירי הפסטה ברילה, המבצעים לאחרונה מראים שהם מתחילים להיות במצוקה אבל עדין לא מספיק. שביתת קונים היא כלי ליגטימי ומקובל בעולם וגם מאד יעיל.
מייק , מרכז הארץ  |  19.10.15
לכל התגובות