אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה הסטארט-אפ שלי שווה יותר ממיליארד דולר? כי אמרתי!

דו"ח טכנולוגי

למה הסטארט-אפ שלי שווה יותר ממיליארד דולר? כי אמרתי!

סטארט-אפיסטים מגזימים בפראות בהערכות השווי של החברות שלהם, האם נראה בקרוב עידן חדש של פרסומות, איך אפשר להתווכח עם פרנואידים בימינו - כשיש כל כך הרבה כלי ריגול ומעקב ממשלתיים וסטיב ווזניאק עושה חיים קשים לאפל

18.10.2015, 14:54 | יוסי גורביץ
החד קרן שעקץ אותי

עמק הסיליקון מפנטז על חדי קרן. לא, לא הסוסים עם השפיץ מקדימה; זה כינוי לסטארט-אפים ששווים יותר ממיליארד דולר. הוא מודבק ליותר ויותר חברות בשנים האחרונות. רגע, ישאל הספקן, איך אתם יודעים שהסטארט-אפ האמור אכן שווה מיליארד דולר? על מה מתבססת הערכת השווי הזו? מדובר בחברות פרטיות שמסרבות בעקשנות לפרסם דו"חות ושומרות על כל המידע שלהן בפרטיות קנאית. איך אתם יודעים שהם מכניסים מספיק כסף כדי לקנות קרמבו?

השבוע נשחט חד קרן בשם Theranos. זו היתה חברה שהבטיחה למשקיעים שלה שהיא יכולה, על סמך כמה טיפות דם בלבד, לספק תוצאות של בדיקות בריאות שבדרך כלל מצריכות אחות רוטנת ו-300 סמ"ק דם. היא הצליחה לשכנע משקיעים, ביניהם לארי אליסון ושורה של בכירים לשעבר בממשל האמריקאי, שהיא שווה תשעה מיליארד דולר. המשקיעים שפכו עליה 400 מיליון בלי למצמץ.

השבוע התברר שהחברה מזייפת את התוצאות של המבחנים שלה. למעשה, התברר גם שאחד המייסדים שלה התאבד לפני שנתיים, לא לפני שאמר לאשתו שהטכנולוגיה של החברה לא עובדת. מה שמעלה את השאלה: למה בעצם אנחנו מאמינים לאנשים שאומרים לנו שהם יכולים לעשות מיליארדים, אם הם לא מוכנים לחשוף את החברה שלהם לביקורת ציבורית? כי הם אמרו לנו שהם יכולים?

מיליארד? אני שווה 50 מיליארד! סמוך עלי, צילום: שאטרסטוק מיליארד? אני שווה 50 מיליארד! סמוך עלי | צילום: שאטרסטוק מיליארד? אני שווה 50 מיליארד! סמוך עלי, צילום: שאטרסטוק

בואו נבחן לרגע את חדי הקרן החמים ביותר: לסנאפצ'ט אין תכנית עסקית. אם תהיה לה תכנית עסקית, סביר להניח שהיא תראה בריחה ניכרת של המשתמשים שלה - כי תמיד יהיה מישהו שיציע להם את מה שסנאפצ'ט מציעה בלי תכנית עסקית, תוך שהוא משכנע את המשקיעים שאיכשהו, הוא יידע להוציא מהלימון הזה כסף. SpaceX עוד לא שלחה אף אחד לחלל וגם לא תשלח בקרוב, אבל זה לא מפריע למשקיעים להזרים לה מזומנים. 23andMe, שעוסקת בתחום שקרוב לזה של תראנוס - היא מתיימרת לזהות את המחלות העתידיות שלך על פי בדיקה גנטית מהירה - עוד לא הצליחה להוכיח שהטכנולוגיה שלה מתחרה בבדיקה גנטית מקיפה. היא כמובן גם לא ריפאה אף מחלה.

אולי החברה הלוהטת ביותר בתחום הסטארט-אפים, אובר, מתפארת בשווי של 50 מיליארד דולר. היא שכחה לעדכן את המשקיעים שלה שאפעס, הפעילות שלה בלתי חוקית ברוב העולם ושאין לה דרך טובה לשכנע את הרגולטורים המקומיים לרדת מהגב שלה. צרפת כבר קרובה להכריז עליה מלחמה, באוסטרליה הנהגים שלה סופגים מכות ובארה"ב תובעים מחוזיים התעוררו וגילו שהיא מעסיקה אנסים ורוצחים. אובר יכולה להמשיך לעבור על החוק (סביר להניח, למעשה, שהיא עושה זאת ברגעים אלה) אבל התגובה של המדינה אולי תהיה איטית, אבל כשתגיע היא תכאב מאוד.

לא למנהלי אובר עצמם, כמובן. הם עשו את הקופה שלהם. היא תכאיב בעיקר לנהגים ולמשקיעים. המנהלים של החברה, אם לסמוך על הנסיון של עמק הסיליקון, פשוט יעברו לפתוח עסק מפוקפק אחר ולהרצות על הצלחה עסקית בכנסים. ככה זה כשמשלבים, מצד אחד, תרבות עסקית שאומרת שתאוות בצע היא המנוע לקדמה האנושית ושדיווחי אמת זה לחלשים, ומצד שני חוסר שקיפות.

כן, גם חברות מבוססות משקרות ומרמות - פולקסווגן היא הדוגמא הבולטת העכשווית. ההיסטוריה של המגזר העסקי רוויה בהונאה כלפי הן המשתמשים והן הממשלות. אבל כשהן חברות פומביות, יש לנו סיכוי טוב יותר לתפוס את החלאות. כשמדובר בחברות שפועלות באפלה ואנחנו צריכים לסמוך על ההבטחות שלהן, אנחנו מזמינים הונאה.

"פישלנו"

כך החל פוסט של בכיר ב-IAB, תמנון פרסום אמריקאי שמייצג 650 חברות פרסום ורשת שאחראיות ל-66% מפרסומות הרשת בארה"ב. הבכיר, סקוט קנינגהאם, כתב טקסט לפיו הפרסומאים הגזימו: הם יצרו פרסומות פולשניות מדי שדפקו את חוויית המשתמש יותר מדי. הוא מבקש מחילה, כפרה, ואומר שהם עומדים להשתנות.

אם אתם מאמינים שפרסומאים יכולים להשתנות, יש לי גשר למכור לכם בתנאים נוחים. אבל מה מביא את ה-IAB להודאה שפלת רוח כזו? העליה החדה לאחרונה בשימוש בחוסמי פרסומות. התחילו להבין שם שהחגיגה נגמרה ושלמשתמש יש, במאמץ זניח, יכולת שלא היתה לו קודם: לזרוק אותם לפח אפילו בלי לשמוע את צווחות המחאה. 

פרסומות? אפשר גם בלעדיהן פרסומות? אפשר גם בלעדיהן פרסומות? אפשר גם בלעדיהן

הפרסומאים טוענים שחסימת פרסומות תהרוג את הרשת כפי שאנחנו מכירים אותה. מצוין. הרשת כפי שאנחנו מכירים אותה בנויה על ההנחה שיש עסקת פאוסט שבה המשתמש לא טורח לקרוא את האותיות הקטנות: אנחנו ניתן לכם תוכן בלי לגבות ממכם תשלום ובתמורה נאסוף עליכם כל פיסת מידע אפשרית ונמכור אותה.רוב הציבור לא הבין את המשמעות של העסקה. עכשיו הוא מתחיל להבין. הגיע הזמן לגבש עסקה חדשה. ואם חברות הפרסום ייפגעו בדרך, זה יהיה רווח נקי.

מי שלא פרנואיד, לא שם לב

פעם הפרנואידים אמרו שהטלוויזיה שלך מרגלת אחריך, וכולם צחקו ואמרו להם שהם קראו יותר מדי אורוול. ואז סמסונג הודתה שהטלוויזיות שלה מקליטות את המשתמשים בלי ידיעתם. פעם, בימי אשלון העליזים לפני 15 שנה בערך, פרנואידים אמרו שהממשלה עוקבת אחרי כל המיילים והמסרונים שלך ומקליטה גם שיחות טלפון, וכולם צחקו עליהם. ואז הגיעו סנודן והמסמכים שלו.

פעם, אף אחד לא האמין שכל בני האדם יסכימו לשאת עליהם מכשירים שמתעדים כל מקום שהם הולכים אליו, מסוגלים להקליט אותם בלי ידיעתם, ומשדרים כל כמה שניות את המיקום שלהם. זה היה לפני המצב שבו חברות היו צריכות להשקיע מיליארדים בפרסום כדי לשכנע את המשתמש לבחור דווקא במכשיר המעקב שלהן; נו, אתם יודעים, סמארטפון.

עוקבים אחריך, חביבי עוקבים אחריך, חביבי עוקבים אחריך, חביבי

פעם, סדאם חוסיין יילל לירח על העין הציונית שמעל בגדד, וכולם צחקו נורא. בתחילת השנה, התחוור שה-FBI מטיס מטוסים קלים מעל ערים אמריקאיות, כשהוא בו זמנית מצלם את מה שקורה ברחובות ומפעיל כלים שהמטרה שלהם היא לזהות שיחות טלפון. פעם, אף אחד לא חשב שאפשר לבנות פרופיל מדויק למדי שלך רק מהפעילות המקוונת שלך, עד שהסתבר שזה בדיוק מה שפייסבוק עושה, שגוגל ממפה דרך קבע את המסלול היומי שלך - וששתיהן מוסרות את המידע לממשלה ברגע שזו מבקשת זאת.

פעם, הדיבורים על התשלובת התעשייתית-צבאית היו עניין לפרנואידים, אף שהמילים הללו נאמרו על ידי נשיא אמריקאי, ואחד השקולים שבהם (דווייט אייזנהאואר) בנאום הפרידה שלו. אף אחד לא חשב על האפשרות של תשלובת תוכן-ביון, עד שהתחוור שהמודיעין של ניו זילנד ריגל אחרי קים דוטקום לבקשת תובעים אמריקאים, שפעלו לבקשת חברות תוכן אמריקאיות, וסופו של המבצע הזה בפשיטה של כוחות מיוחדים על ווילה של מישהו שחשוד בהפרת זכויות יוצרים.

חמש השנים האחרונות הפכו המון סיוטים פרנואידיים למציאות. הסיבה לכך פשוטה: הטכנולוגיה היתה מהירה יותר מהמוסר. אפשר לרגל אחרי כולם, קל  לרגל אחרי כולם, אז למה לא. 20 שנה אחרי שהבטיחו לנו שהאינטרנט תשחרר ותנו לחופשי, נראה שהיא שחררה רק את הפרנואידים. וראבאק, נהיה ממש קשה להתווכח איתם.

קצרצרים

1. סטיב ווזניאק ממשיך לדפוק את קו המפלגה: אחרי שכל בכירי אפל, מהמנכ"ל דרומה, קוננו על כך שהסרטים החדשים על סטיב ג'ובס פוגעים בהערצת הקדושים שלו, אמר האיש שהיה יד ימינו שהסרטים דווקא בסדר גמור. ווזניאק היה יד ימינו של ג'ובס, עשה את העבודה הקשה שג'ובס שיווק ונפגע ממעשיו. ווז מפרגן לסרטים האמורים, שמציינים את העובדה שג'ובס הוביל לחדשנות טכנולוגית ובו זמנית את העובדה שהוא היה חלאן די רציני ושנראה שהוא והמצפון שלו לא נפגשו מעולם.

סטיב ווזניאק, צילום: בלומברג סטיב ווזניאק | צילום: בלומברג סטיב ווזניאק, צילום: בלומברג

2. כמה פשעי מחשב מבוצעים מדי שנה? אם אנגליה היא דוגמא למשהו, התשובה היא "המון". הממשלה צפויה לפרסם את נתוני הפשיעה שם, ולאור העובדה שהיא החלה לתעד בקפדנות פשעי מחשב, כבר הדליפו שצפויה עליה בשיעור הפשע של 40%, משהו שהיה גורם גם לניצב משטרתי ישראלי להחוויר. הפשיעה המקוונת כוללת גם הונאה מקוונת, והבריטים מתחילים שוב לדון בשאלת הביצה והתרנגולת - האם אכן היתה ירידה בפשיעה בשנים האחרונות, כפי שטוענת הממשלה, או שפשוט היו המון פשעים שלא דווחו, ואולי עכשיו אנחנו סופרים כפשע משהו שלפני שנתיים לא נחשב חשוב מספיק?  

3. חוקרים מזהירים שחולשה תיאורטית בהצפנה עשויה לאפשר ל-NSA ולארגונים דומים לרגל בשיטתיות אחרי מיליוני אתרים מאובטחים-לכאורה. לטענת החוקרים, העובדה שהצפנת 1,024 ביט משתמשת בפועל במספר קטן מאוד של מספרים ראשוניים גדולים, מאפשרת ל-NSA (אם היא מפצחת הצפנה אחת כזו) לפצח את ההצפנה של שני שליש מאתרי ה-VPN. פיצוח של הצפנה שניה כזו יאפשר ל-NSA לצותת פסיבית ל-20% ממיליון אתרי ה-HTTPS המובילים. הדבר מצריך השקעה יוצאת דופן (אבל חד פעמית) של סוכנויות המודיעין בהצפנה - מה שאומר שזה כנראה כבר קרה.  

4. אחרי עשור של מאבק משפטי, זה נגמר: בית משפט לערעורים קבע שסריקה של ספר היא שימוש הוגן, גם אם אין לך את זכויות היוצרים על הספר. בכך נסגר הגולל על התביעה של איגוד הסופרים האמריקאי נגד גוגל. בית המשפט קבע שבצורתו הנוכחית, גוגל Books לא מהווה "תחליף ראוי" לספר ולא פוגע בו מהותית. מהפסיקה משתמע שכל זמן שגוגל לא מציעה לקורא את כל הספר אלא רק חלקים ממנו על פי חיפוש, מדובר בשימוש הוגן. מכאן עולה שאם גוגל חושבת שהיא תוכל להציע את הספרים שהיא סרקה למכירה, שתחשוב שוב - או שפשוט תתיש את יריביה משפטית. לה יש הרבה, הרבה יותר כסף והרבה, הרבה פחות מעצורים מיריביה.    
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
סמסונג לא "הודתה" כי היא לא הסתירה את זה.
היא גם לא עשתה שום דבר חדש שחברות אחרות עושות כבר מזמן. הטלוויזות של סמסונג עם זיהוי דיבור מקליטות ומעבירות את המידע לצורך זיהוי הדיבור, כפי שעושה כבר שנים אפל עם סירי, גוגל עם גוגל NOW ומייקרוסופט עם קורטנה, וגם אצלם זה מצויין בתנאי השימוש. אתה מוזמן להכנס לחשבון הגוגל שלך ולראות את כל המידע שנאסף עליך (כולל לשמוע את קובצי הקול שהיא שומרת) וכן למחוק את המידע ולהורות לגוגל להפסיק לאסוף אותו. מה שכן, אתה תגלה שהשירות המסופק לך פחות איכותי שכן אם לא יודעים איפה אתה לא יוכלו להציע לך מידע מותאפ למיקום, ללא קבצי הקול הזיהוי לא יעבוד טוב וכו,. זה לא שאי אפשר להסתדר בלי זה אבל אין ספק שזה יותר נוח ויש כאלה שמוכנים לוותר על הפרטיות בשביל הנוחות.
אמיר  |  19.10.15
5.
אתה כל הזמן מכונן על עיסקת פאוסט-בלי להבין
אפשר לרגל אחרי כולם-זה אומר שיעשו את זה-בין אם התוכן הוא בחינם ובין אם בתשלום-רק שאם התוכן בתשלום הריגול נהיה אפקטיבי הרבה יותר כי הוא מוצלב עם נתוני התשלום שלך. אם אתה מדמיין מצב בו המעקב הוא בלתי אפשרי או אסור-תמשיך לחלום, המקב אפרי ולכן הוא יתבצע, חוקים לא רלוונטיים, ברשת קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאכוף אותם.
אבי  |  18.10.15
4.
ל 2 ששומר על ההיגיון !
כל מה שכתבת נכון (אולי) כשהנחת היסוד שלך היא שמוסדות השילטון הם מוסריים ושלא מתקיים הזיווג הקדוש של הון ושילטון, אין לך צל צילו של מושג איזה שימוש מניפולטיבי ניתן לעשות בכמויות מידע האלו כדי לנתב את ההמון העצל והנבער למקומות שאפילו אחרון הפרנואידים לא מעלה בדעתו.
זולו  |  18.10.15
לכל התגובות