הממשלה אישרה תוכניות לצמצום הבירוקרטיה - הרגולטורים הפיננסיים בחוץ

הממשלה אישרה היום (א') תוכניות גג להפחתת הנטל הרגולטורי ב-15 משרדים ממשלתיים. זאת בהמשך להחלטת הקבינט הכלכלי-חברתי מלפני כשנה שבה נקבע יעד הפחתה של 25% מנטל הבירוקרטיה בישראל.

בפועל מדובר בתוכניות שהגישו המשרדים הרלוונטיים לממשלה, הכוללות תחומים וסמכויות שבכוונתם לבחון כיצד לפעול לצמצום הנטל בהם בחמש השנים הקרובות. התוכנית כוללת את שם הרגולטור הרלוונטי, תחום הפעילות והנושא שיש בכוונה לבחון כדי לנסות להפחית את הנטל.

200 רגולטורים

בישראל ישנם כיום כ-200 רגולטורים המטפלים ואחראיים על פיקוח ואסדרה של מגוון נושאים. בהמשך להחלטת הקבינט מלפני שנה, המשרדים שאושרו התוכניות שלהם היום הם משרד הכלכלה, הבריאות, החקלאות, הגנת הסביבה, המשפטים, התחבורה, התשתיות והאנרגיה, שירותי הדת, התקשורת, הפנים, הבינוי, ביטחון הפנים, התיירות, התרבות והספורט והביטחון.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג | צילום: בלומברג

מה יש בתוכניות? מעיון בתוכנית שהציג למשל משרד הכלכלה עולה שהיא כוללת 40 תחומים שונים שבכוונתו לבחון איך וכיצד להתערב בהם. בין התחומים נמצאים היטלי סחר, פיקוח על מחירים, פיקוח על יהלומים, יחסי עבודה, המנהל לשעת חירום ועוד.

בתחום הפיקוח על המחירים, לדוגמה, המשרד יבחן את בדיקות השוק לצורך החלטה על החלה או הסרה של פיקוח המחירים על מוצרי תעשייה, את בדיקת הצורך בעדכוני מחירים למוצרים עליהם חל החוק, או את קביעת הנוסחאות לעדכוני מחיר. ומה בדיוק יבחן? למשל העדפה של פיקוח בדיעבד על פני בקשת היתר מראש, או צמצום חפיפות וסתירות בין משרדים.

את התוכנית שאושרה לפני שנה בנה מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, הראל לוקר והיא קודמה לאחרונה על ידי המנכ"ל הנוכחי, אלי גרונר

ומי בחוץ?

מי לא כלול בתוכנית? דווקא הרגולטורים הפיננסיים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף שוק ההון, ביטוח וחסכון שבמשרד האוצר. הסיבה, לפי החלטות ממשלה קודמות, היא שבנק ישראל ורשות ניירות ערך הם גופים סטטוטוריים שפעילותם מעוגנת בחוק, והממשלה אינה רשאית להתערב בנעשה בהן. אגף שוק ההון הוא אומנם יחידה בתוך משרד האוצר, אולם בשל הודעתו כי יאמץ תוכנית וולונטרית להפחתת הרגולציה הוא הוחרג מההחלטה.

הרפורמות שיקודמו

במקביל לפרסום החלטת הממשלה, ואולי כדי להניע את הגלגלים, פרסם משרד ראש הממשלה שלושת רפורמות שבכוונתו לקדם להקלת הנטל. מדובר בשינוי ברשם הקבלנים, ובייבוא תמרוקים וציוד רפואי. לגבי רשם הקבלנים, על פי משרד ראש הממשלה מדובר בתהליך רישום ארוך. לכן מוצע לערוך שינוי באופן הרישום. זאת באמצעות שינוי ברמות היקף התקציב המותר לקבלן (סיווג) ומבנה התחומים שבהם מותר לקבלן לעסוק (ענף) במסגרת הרישיון. כמו כן, מוצע להפחית את הוכחת העבודה המוטלת על קבלן לקבלת הרישיון.

כאמור, ישנן שתי הצעות נוספות. למשל בתחום התמרוקים - מוצרי איפור, שמפו, בשמים וכו'. היקף הפעילות הכלכלית של השוק עומדת על 5 מיליארד שקל בשנה, ובכל שנה מוגשות 12 אלף בקשות יבוא. כיום זמן הרישום עשוי לערוך כ-8 חודשים, והופך לעיתים את הייבוא ללא כדאי עבור שחקנים חדשים בשוק. במסגרת הרפורמה, יתאפשר הליך ייבוא פשוט, שיתבסס על תצהיר היבואן.

רפורמה נוספת היא בייבוא ציוד רפואי. כיום הליכי יבוא ציוד רפואי מסורבלים ועתירי בירוקרטיה עקב ריבוי המסמכים הנדרשים לשם מתן היתר. שוק המוצרים הרפואיים כולל טווח רחב של מוצרים החל ממחטים וכלה במכשירי MRI. בישראל נרשמים מעל ל-3,200 טכנולוגיות וכ-10,000 בקשות ייבוא בשנה. במסגרת הרפורמה ייעשה פישוט תהליכים וקיצור משך זמן לרישום וחידוש מוצרים.