אבי שפר: "אבא החזיק כסף שחור בציריך"

"הכסף שאבי ז"ל החזיק בסניף ציריך של קרדיט סוויס היה כסף שחור שהוא לא הצהיר עליו, והבנק עשה ככל העולה על רוחו במיליוני שקלים". כך העיד בעת האחרונה בבית המשפט אבי שפר, בנו של התעשיין ומאמן הכדורגל האגדי עמנואל שפר, שהוביל את ישראל להשתתפות היסטורית במונדיאל 1970. שפר הבן העיד במסגרת תביעה שהגישה אמו, שושנה שפר, נגד הבנק השוויצרי בטענה שרימה את בעלה והתנהל ברשלנות כשלא ביצע פקודות ני"ע שהוחזקו בחשבונו. לטענתה, ההוראות היו יכולות למנוע הפסד של כ־660 אלף שקל.

"התנהלות צינית ויהירה של הבנק"

התביעה הוגשה באוגוסט 2013, חודשים אחדים לאחר מותו של שפר בגיל 88. בעקבות תצהיר שהגיש אבי שפר, יבואן של בגדי ספורט, הוא נחקר בבית המשפט בעת האחרונה.

"בשלב מסוים נודע לאחי שיש חשבון כזה, והוא ביקש להצהיר עליו ועשינו גילוי מרצון", העיד הבן באפריל. "הבנק בשוויץ והבנק בישראל (קרדיט סוויס שירותים פיננסיים שבבעלות הבנק השוויצרי ושהתביעה נגדה נדחתה - ת"ג, זש"ל), שכחו שעכשיו מדובר בכסף רשמי שאפשר להתלונן עליו, ולפני כן אבא לא היה יכול להתלונן והיה נוסע בהיחבא לשוויץ".

שושנה שפר טוענת שהבנק ניצל את בריאותו הלקויה של בעלה, נהג במרמה וערך תיעוד שקרי, ולאחר שנחשף ניסה להשתיק אותה "בנזיד עדשים", כלומר בהצעה לפיצוי כספי נמוך.

שפר, נטען, החזיק חשבון בשוויץ שנוהל בחטיבת הבנקאות הפרטית של קרדיט סוויס במשך שנים רבות, הפקיד בו כספים מדי פעם ולפי התביעה ביקש מהבנק לנהוג בכספו בשמרנות יתרה, כדי שהכספים ישמשו את משפחתו ב"יום סגריר".

עמנואל שפר. הבנים גילו על קיומו של החשבון וביצעו גילוי מרצון בפני רשויות המס | צילום: צביקה טישלר

"זכויותיו הרבות לא עמדו לו מול התנהלותו הצינית והיהירה של הבנק, שנהג ברשלנות רבתי, בניגוד עניינים ואף בדרכי מרמה ממש", נטען בתביעה. לפי התביעה רכש הבנק בכספי החשבון של שפר מוצרים פיננסיים מסוכנים ועתירי עמלות בניגוד להוראות. את שפר מייצג כעת עו"ד גד מינא.

קרדיט סוויס שוויץ, באמצעות ג'רמי בנימין ורועי פדל מגולדפרב זליגמן ושות', מבקשים לדחות את התביעה על הסף. הם טוענים למשל, לגבי היתר המצאה, שקרדיט סוויס ישראל היא ישות משפטית נפרדת מקרדיט סוויס שוויץ ואין זיקה מהותית ביניהן, אף שמדובר בחברה בבעלות מלאה של הבנק, ובעלי התפקידים בארץ ממונים על ידי הקונצרן. לטענת הנתבעים, היעדר הזיקה רלבנטי למחיקת התביעה. ראשית, משום שאת התביעה היתה צריכה שפר להמציא לבנק בשוויץ. ושנית, וזו הסיבה המהותית יותר - תביעה כזו צריכה להתנהל בשוויץ, ושלבית משפט ישראלי אין כלל סמכות לדון בה.

בשבוע שעבר ביקש הבנק רשות לערער על החלטת בית משפט השלום ולפיה עליו להשיב לבקשה לקבוע שהתביעה הומצאה כדין.

בעבר הוגש תצהיר של מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון קרדיט סוויס ישראל דורון אברבוך. בתצהיר טוען אברבוך כי "בארץ לא מוסמכים לקבל כל החלטה או לבצע פעולה בשם החברות הזרות. החשבון של שפר הוא חשבון ני"ע שנפתח בשוויץ זמן רב לפני שקמה הישות בישראל". כשנחקר אברבוך על תצהירו, הוא הוסיף שבארץ ניתנים שני סוגי שירותים: שיווק השקעות, בפיקוח רשות ני"ע, ובנקאות השקעות פרטית, המתנהלת בחשבונות בשוויץ, ומופרדת מהתאגיד בישראל.

השיחה שתיעדה את הקשר

אלא שלתצהיר של אבי שפר צורף תמליל שיחה מאוקטובר 2013 שהוא ניהל עם יועץ בקרדיט סויס ישראל יעקב בסון, וממנה עולה לטענתו "שיתוף פעולה וקשר אינטנסיבי ויומיומי" בין שתי היישויות.

לפי התמליל צלצל שפר לבסון וסיפר שהוא מתקשה להתנהל מול השוויצרים בנוגע לחשבון וביקש שאיש קשר מישראל יטפל בו.

בסון: "החשבונות הם שוויצרים לכל דבר. זה שהשירות נמצא בתל אביב לא משנה את התוצר הסופי".

שפר: "זאת אומרת שאני מתקשר אליך ואתה מטפל בהכל?".

בסון: "כן. פרקטית החשבון נפתח בשוויץ, למרות העניין האנשים שאנחנו עובדים מולם הם לרוב בציריך ב'מפקדה'. אבל כן, אתה למעשה בקשר ישירות איתנו. באמצעותנו את הקשר ומקבל את כל השירותים של הבנק בשוויץ".

בא כוחה של הגב' שושנה שפר, עו"ד גד מינא מסר בתגובה: "חשבון הבנק דווח לרשויות המס בישראל לפני שנים רבות, עוד בחייו של עמנואל שפר ז"ל, ושולם ומשולם מס מלא. למרבה הצער, קרדיט סוויס עושה הכל כדי להסיט את הדיון מהתביעה המבססת מחדלים בלתי נתפסים מצידה ומהבקשה למתן פסק דין התלויה ועומדת כנגדה בבית המשפט המחוזי. במשך שנתיים טענה קרדיט סוויס ישראל כי היא אינה כתובת להמצאת כתבי בית דין לקרדיט סוויס שוויץ. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל וקבע כי קרדיט סוויס ישראל היא ידה הארוכה של קרדיט סוויס שוויץ - קביעה תקדימית, כשלעצמה, הפותחת פתח להמצאת תביעות בישראל נגד קרדיט סוויס. במקום להכיר באחריותה למחדליה, ממשיכה קרדיט סוויס בישראל ובשוויץ לנסות לעשות הכל כדי להתיש את אלמנתו של מר שפר ז"ל".