אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה הפלסטינית: מציאות בלתי אפשרית צילום: יואב גלאי

הכלכלה הפלסטינית: מציאות בלתי אפשרית

נפת חברון שונה פוליטית, חברתית וכלכלית מכל הנפות האחרות בגדה המערבית. הכלכלה באזור שנפגעה קשה עם החשיפה ליבוא מהמזרח הרחוק, יחד עם החיכוך הבלתי פוסק בין הערבים והיהודים שגרים בבתים סמוכים, הופכים כל רעיון לפתרון ללא מעשי

19.10.2015, 08:08 | דני רובינשטיין

תקיפות הסכינים של הימים האחרונים התרכזו בחברון וסביבה. שלושה מהתוקפים נהרגו. גם אחד מהדוקרים בירושלים, שנהרג בשבוע שעבר, בא לעיר העתיקה מחברון. יש לנפת חברון רקע פוליטי, חברתי וכלכלי שונה מזה של הנפות האחרות בגדה המערבית.

קראו עוד בכלכליסט

הר חברון שבו כ־660 אלף פלסטינים (כ־200 אלף בעיר) הוא אזור מסורתי, מבודד ומסוגר מאזורים אחרים בגדה. מדרום וממערב סוגרים עליו גבולות ישראל. ממזרח מדבר יהודה וים המלח, ומצפון גוש עציון. כלכלת הפלסטינים בהר מבוססת על חקלאות ובעיקר כרמי גפנים ותעשיית חלב. יש גם מחצבות ותעשיית אבן מפותחת שמייצאת לישראל ולחו"ל ומאות מפעלים קטנים ובתי מלאכה שעוסקים בייצור נעליים, טקסטיל וזכוכית. ענפים אלה נפגעו עם החשיפה ליבוא מהמזרח, בעיקר מסין. רבים מבתי המלאכה נסגרו והעובדים נקלטו במפעלים בישראל.

טרור יום-יומי

המתנחלים הישראלים בהר חברון מונים כ־14 אלף נפש. רובם דתיים־לאומיים, מחציתם בקרית ארבע הצמודה לחברון והמחצית האחרת ב־16 הישובים וכן במאחזים ובמצפים של המועצה האזורית הר חברון. כ־500 יהודים מתגוררים בשכונה היהודית של חברון סמוך למערת המכפלה.

חיילים בחברון. מוקד קבוע להתנגשויות, צילום: אי פי איי חיילים בחברון. מוקד קבוע להתנגשויות | צילום: אי פי איי חיילים בחברון. מוקד קבוע להתנגשויות, צילום: אי פי איי

מריבות ותקיפות טרור בין הפלסטינים למתנחלים הם עניין יום יומי בחברון וסביבותיה כמעט מהיום ראשון בו הגיעו יהודים בהנהגת הרב משה לווינגר להתיישב בעיר לפני 47 שנה. בחברון אירעו התקפות ירי, ופעולות נקם הדדיות מהידועות ביותר מאז כיבוש האזור על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים. מתנחלים נרצחו, וקמה שם ב־1980 המחתרת היהודית (של גוש אמונים) שתכננה להרוס את מסגדי הר הבית. במערת המכפלה ביצע הרופא ד"ר ברוך גולדשטיין את התקפת הירי על מתפללים מוסלמים בחודש פברואר 1994.

מריבות כמו בימי התנ"ך

בתקופה האחרונה גברו המריבות בין המתנחלים לפלסטינים בעיקר בדרום הר חברון כשהשאלה היא מי ישלוט בשטחי ההר. מדובר בשטחי C שנמצאים בשליטה ישראלית על פי הסכם אוסלו, אבל מתגוררת בהם אוכלוסייה כפרית פלסטינית שמתפרנסת מחקלאות ומרעה. אם הפלסטינים ישלטו בשטחים אלה יהפכו ההתנחלויות של דרום ההר למובלעות מבודדות. ואם הישראלים ישלטו בהם אין עתיד לפלסטינים. המריבות הללו, בעיקר סביב סוסיא דמו בשנים האחרונות למריבות על שטחי מרעה ובורות מים מימי התנ"ך כשמשני הצדדים עומדים חקלאים ורועי צאן.

מוקד קבוע להתנגשויות הוא היישוב היהודי בחברון. צה"ל חילק שטחים ומועדי תפילה במערת המכפלה, ומשקיע מאמצים בניסיון למנוע התנגשויות. בתי היהודים והערבים בחברון נוגעים זה בזה ולמעשה בלתי אפשרי למנוע אלימות.

תגיות