משבר 2008 עדיין חי ובועט
קרן המטבע הבינלאומית בוחנת את מוכנות העולם למשבר חדש, בגולדמן זאקס טוענים כי קריסת מחירי הסחורות וההאטה הגולבלית הם גל הדף של המשבר שהחל בקריסת הסאב־פריים, והכלכלן הראשי של סיטיגרופ צופה מיתון עולמי ב־2016. כרוניקה של משבר שאינו נגמר
על פי האנליסטים של ענקית הפיננסים גולדמן זאקס, המשבר הפיננסי העולמי של 2008 נמשך עד עכשיו, ולטענתם אנו חווים את הגל השלישי שלו כעת. זה אולי נשמע קצת מוגזם, אבל בימים שבהם קרן המטבע הבינלאומית מכנסת פורום מיוחד לבחינת המוכנות של העולם למשבר חדש, זה רק מוסיף עוד קווים לתמונה הכללית טעונת הסיכונים. כחלק מהתמונה הזאת מנבא הכלכלן הראשי של ענקית הפיננסים סיטיגרופ כי העולם ייכנס למיתון בשנה הבאה, ומה שימשוך אותו מטה יהיו השווקים המתפתחים.
משבר החובות באירופה לא הסתיים - רק התייצב
קשה לשכוח את המשבר ההוא - את נפילת השקעות הסאב־פריים, שכמעט גרמו לקריסת המערכת הפיננסית בארה"ב, את המיתון הקשה ואת צניחת הבורסות בעולם. גם משבר החובות באירופה עדיין טרי, בייחוד בהינתן העובדה שהוא לא ממש הסתיים אלא רק התייצב, שכן מדינות הפריפריה האירופית עדיין סובלות מנטל החובות, וכלל הגוש - מצמיחה אנמית.
כעת, אומרים בגולדמן זאקס, מגיע הגל השלישי של אותו משבר ומביא עמו את קריסת מחירי הסחורות, אינפלציה נמוכה עד שלילית בעולם והאטת הצמיחה בסין ובשאר המדינות המתפתחות. התגברות אי־הוודאות בנוגע להאטה הזאת, עם הירידה במחירי הסחורות ועם ההעלאה העתידית בריביות בארה"ב - שתגיע במוקדם או במאוחר - יוצרת אווירה כללית של חשש בנוגע למגמות הכלכליות והפיננסיות בעולם בכלל ובשווקים המתפתחים בפרט.
החששות מההאטה בסין וההשלכות של העלאת הריבית הצפויה בארה"ב האיצו את בריחת ההון מהשווקים המתפתחים בשנה האחרונה, שבר שהחריף את ההפסדים של המטבעות המקומיים והוסיף לפגוע בסחר הבינלאומי בשאר המדינות. ההשתלשלות הזאת אף גרמה לפדרל ריזרב האמריקאי לוותר על העלאת הריביות בספטמבר, וחלק גדול מהאנליסטים אינם צופים כעת העלאה עד השנה הבאה. זה סייע לייצוב מסוים במטבעות ובשוקי ההון במדינות המתפתחות, אך אנליסטים רבים מעריכים שזו הפוגה זמנית בלבד. קרן המטבע העולמית הזהירה כי 2015 תהיה השנה החמישית ברציפות של האטת הצמיחה בשווקים המתפתחים כגוש, ובתחזית קודרת אף יותר העריך המוסד הבינלאומי לפיננסים כי השנה ירשמו המדינות המתפתחות משיכה שנתית נטו של השקעות, לראשונה מאז 1988.
הגורם המרכזי שקושר בין ההתפתחויות האחרונות בשווקים המתעוררים ובין משבר הסאב־פריים ומשבר החובות, הוא שגם אחראי לכך שההאטה במדינות המתפתחות היא כה מסוכנת. הבנקים המרכזיים בעולם נלחמו בהשלכות המשברים הללו, שנוצרו עקב גידול בחובות בארה"ב ובאירופה, באמצעות הורדת הריביות עד לשפל, וזה מה שהצית את הגידול המהיר בצבירת החובות במדינות המתפתחות. ההאטה הכלכלית, עם היחלשות המטבעות המקומיים, מקשות מאוד על התשלום של חובות התאגידים והבנקים במט"ח. בעשור האחרון הנפיקו התאגידים והבנקים במדינות המתפתחות אג"ח במט"ח בהיקף של טריליוני דולרים. החברות הלא פיננסיות בלבד חייבות כיום כ־18 טריליון דולר (ויותר ממחצית החוב הזה שייך לחברות סיניות), והחוב הזה מגיע ליותר משני שלישים מהתמ"ג של הכלכלות המתפתחות. הגידול המהיר ביותר בהיקפי אג"ח תאגידיות נרשם בברזיל, סין, טורקיה, צ'ילה, הודו ופרו. על פי הערכת הבנק העולמי, כשליש מאג"ח במטבע קשה מוחזק על ידי משקיעים זרים, כלומר נמצא בסכנה של נהירה החוצה במקרה של הרעה בסנטימנט.
הבעיה היא שגם הגלים השונים של המשבר הזה, שעל פי גולדמן לעולם אינו נגמר, מזינים זה את זה. כך, ההאטה בשווקים המתפתחים באה בזמן הכי לא מתאים לאירופה, שרק החלה לרשום צמיחה כלשהי וקיוותה לסגור את פרק הדפלציה. הביקושים הדועכים מהשווקים המתפתחים מעיקים על מדדי המחירים בכלל ועל מחירי הסחורות בפרט, ובכך מנציחים את מעגל הקסמים הרע.
למרות הראלי באוקטובר, מדד המטבעות של השווקים המתפתחים של בלומברג, EMFX, עדיין רושם הפסד של 11% אל מול הדולר מתחילת השנה, וחלק ממרכיביו, כמו הלירה הטורקית והריאל הברזילאי, נחלשו ביותר מ־20%. היחלשות המטבעות המקומיים מייקרת כמובן את היבוא ומחלישה את הביקושים המקומיים, מה שמצדו מתגלגל להיחלשות הסחר הגלובלי ופגיעה במגזרי הייצוא - מאוסטרליה, דרך ברזיל ועד גרמניה.
כיום ברור שגם בירידת מחירי סחורות יש זול מדי
אם תחילה חשבו שירידת מחירי הסחורות מיטיבה עם הכלכלות המפותחות, כיום ברור שיש דבר כזה "זול מדי", שכן בכפר הגלובלי שבו השווקים המתעוררים תורמים כמחצית מהתמ"ג, קשה להתעלם מהצרות של אחרים. אז נכון שבינתיים מצבן של המדינות המתועשות טוב יחסית, אבל אם ימשיכו המדינות המתפתחות לסבול, זה יפגע בכולם.
מי שמשקיע בשווקים המתעוררים כבר רגיל לראות היפוכים חדים - ממשבר לצמיחה מהירה ולהפך. המדינות המתפתחות כיום יודעות לנקוט צעדים פיסקאליים ומוניטריים אגרסיביים והחלטיים כדי להביא לעצירת הפיחותים ולבלימת המשברים, ויש להן הרבה יותר כלים לעשות זאת בזכות מאזנים חזקים יותר ועתודות מט"ח גבוהות יותר. אך לצורך חזרה למצב "הרגיל", שמתאפיין בצמיחה גבוהה, מטבעות מתחזקים והשקעות זרות גדולות, המדינות המתפתחות זקוקות לסיוע מצד הכלכלה הגלובלית, בייחוד מצד המגזר התעשייתי העולמי, כדי שצמיחתו תתמוך במחירי הסחורות ובסחר הבינלאומי - שני המרכיבים להצלחתן העתידית של הכלכלות המתעוררות.
וכדי שהמטבעות של המדינות הללו יוכלו להתחזק שוב ושוקי ההון שלהן יחזרו לזנק, צריך שהכסף הזר יחזור לזרום אליהן. בינתיים התעשייה והמסחר בעולם ממשיכים להיחלש, והמשקיעים ממשיכים לברוח. מזל שהמדינות המתפתחות למדו את הלקח ממשבר אסיה ב־1998 ומאז בנו עתודות מט"ח רחבות שמאפשרות להן כעת למנוע את קריסת המטבעות וקונות להן זמן - עד שהכל שוב יתייצב.
השורה התחתונה
נכון שבינתיים מצבן של המדינות המתועשות טוב באופן יחסי, אבל אם ימשיכו המדינות המתפתחות לסבול, זה יפגע בכולם
ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים
תגובה אחת לכתיבת תגובה