אל דוראדו של הכדורגל

שבת, 11:30 בבוקר שעון מקסיקו סיטי. מגרש כדורגל ברובע סוצ'ימילקו ששייך לקמפוס האימונים של קרוס אזול. האירוע: אתלטיקו מדריד מארחת את ריאל מדריד במסגרת המחזור השני בליגה השלישית של מקסיקו. אתלטיקו מדריד ניצחה 1־2 משערים של אדווין הרננדז וחיימה אריזאלה.

רגע, מה?!?!

לא, איש לא שתה יותר מדי טקילה ליד הטאקוס בסוף השבוע. את המשחק הנ"ל שיחקה קבוצת הבוגרים של בית הספר לכדורגל של אתלטיקו מדריד במקסיקו מול בית הספר המקביל ששייך לריאל מדריד. השחקן הכי מבוגר במגרש היה בן 18.

פורטוגזית חובה

כאן לא נגמר הקשר של היבשת הישנה לכדורגל המקסיקני. העונה החתימה בנפיקה ליסבון את חלוצה המקסיקני של אתלטיקו מדריד ראול חימנס, לאחר שרכשה 50% מזכויותיו הכלכליות תמורת 3.5 מיליון יורו. היא עשתה זאת לאחר שחזרה ממחנה אימונים ומשחקי ראווה במקסיקו וזיהתה שוק אדיר. החתמת שחקן מקסיקני יכולה לסייע לה לחדור אליו. בנפיקה שיחקה מול קלוב אמריקה וגם חנכה את האיצטדיון החדש במונטריי, אבל עשתה את כל הדרך למקסיקו בעיקר כדי לחנוך את בית הספר שלה לכדורגל שנמצא במונטריי. לפי דיווחים במקסיקו תעמוד עלות ההשקעה שלה בפרויקט הנ"ל על כ־25 מליון יורו, כולל בניית קמפוס מגרשים ובניית פנימיה. לפתע ההשקעה בחימנס לא נראית גדולה כל כך.

בד בבד, היריבה הגדולה של בנפיקה בפורטוגל, פורטו, מתחזקת בית ספר לכדורגל כבר שנה חמישית ברציפות. אחת הנקודות הכי מעניינות בתוכנית של פורטו היא ששחקני המועדון שגרים בפנימייה מחויבים ללמוד פורטוגזית (נוסף על אנגלית) כחלק מהכשרתם כשחקנים של פורטו. ההיגיון פשוט: המועדון רוצה שיהיה לשחקנים מקסיקנים קל להשתלב במועדון־האם בפורטוגל אם יחליטו לקדם שחקן מסוים לקבוצה הבוגרת.

לפורטו יש גם בין 15 ל־20 סקאוטים ברחבי מקסיקו, שמטרתם לבחון שחקנים צעירים שיוכלו להשתלב במועדון.

בפורטו יש כיום ארבעה שחקני קבוצה מקסיקנים (חזוס קורונה, הקטור הררה, ראול גודינו ומיגל לאיון) ועוד שחקן עתידי שמושאל לריאל סוסידאד (דייגו רייס) ושחקן נוסף בפורטו B, קבוצת המילואים (עומאר גובאה). מקסיקו היא האומה המיוצגת ביותר בסגל פורטו מלבד פורטוגל וברזיל.

השיטה פשוטה: מביאים שחקן מקסיקני בהשאלה לשנה עם אופציית רכישה. אם הוא מרשים, מממשים את האופציה. ראול גודיניו הוא דוגמה קלאסית. הוא הגיע בהשאלה מצ'יבאס גואדלחרה בשנה שעברה, שיחק והרשים בקבוצה־הבת של פורטו (שמשחקת בליגה השנייה בפורטוגל), ובסוף העונה רכש אותו המועדון. לאיקר קסיאס יש חוזה לשנתיים בפורטו, אבל עוד לפני שחתם קסיאס במועדון, בפורטו כבר ידעו מי השוער שיחליף אותו.

צילום: אימג'בנק, Gettyimages, אי פי איי

100 אלף איש באימון

יש דוגמאות נוספות למועדונים אירופיים שפתחו בתי ספר לכדורגל במקסיקו, אייאקס וברצלונה לדוגמה. למועדונים אחרים יש הסכמי "אופציית רכישה" עם מועדונים מסוימים (למנצ'סטר יונייטד, למשל, יש אופציית רכישה עם צ'יבאס, שנותנת לה זכות ראשונים על שחקני הקבוצה). אבל נשאלת השאלה הזאת: מדוע מועדוני הענק של אירופה משקיעים סכומי כסף נכבדים מאוד במקסיקו? הרי לא חסרים כישרונות מקומיים בפורטוגל, בספרד, באנגליה או בהולנד. בייחוד שלרוב השחקנים המקסיקנים אין אפשרות להוציא דרכון אירופי כמו מקביליהם הארגנטינאים לדוגמה, שלרובם יש סבא איטלקי/גרמני/ספרדי - הם הרי קוראים לעצמם "אירופים". התשובה: כסף.

המקסיקנים חולים על כדורגל, ובסך הכל למקסיקו יש כסף לבזבז על התחביב. ולמועדונים האירופיים יש תשוקה לכסף. עד כמה הכסף המקסיקני יכול להיות משמעותי לקבוצה אירופית? הסיפור של חאבייר צ'יצ'אריטו הרננדס עשוי ללמד משהו על התופעה.

באחת מפגרות הנבחרות בשנה שעברה שלחה ריאל את צ'יצ'אריטו לחנוכת הקמפוס שהיא רכשה מעיריית מקסיקו סיטי. צ'יצ'אריטו היה אולי 10 דקות במקום, כִדרר כמה כדורים עם הילדים ונשא נאום קצר על הגדולה של ריאל כמועדון. קרוב ל־100,000 איש הגיעו לחנוכת הקמפוס כדי לראות את השחקן שהושאל ממנצ'סטר יונייטד לריאל מדריד. עקב זאת ובגלל פעילות מסחרית נוספת של ריאל מדריד במקסיקו, היתה חולצתו של צ’יצ’אריטו החולצה הכי נמכרת של ריאל מדריד בשנה שעברה מחוץ לגבולות ספרד (חוץ מחולצתו של כריסטיאנו רונלדו) ולא של חאמס רודריגס (קולומביה), קרים בנזמה (צרפת) או גארת' בייל (וויילס). והוא אפילו לא שיחק הרבה במדי המועדון.

גם ברצלונה אינה טומנת את ידה בצלחת, והחנות הרשמית הראשונה שלה מחוץ לגבולות ספרד תיפתח במקסיקו, אפילו שכרגע לברצלונה אין שום שחקן מקסיקני בסגל, ולמרות העובדה שיש המון מדינות עשירות ממנה (ארה"ב, ברזיל, נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי).

אומת הכדורגל השנייה

מקסיקו היא אומת הכדורגל השנייה בגודלה בעולם לאחר ברזיל (אומת כדורגל, כלומר מדינה שהכדורגל בה הוא הספורט הלאומי וכולם משחקים בו. למשל, יש 1.3 מיליארד הודים, אבל הספורט הלאומי שם הוא קריקט). יותר מ־120 מיליון מקסיקנים משוגעים על כדורגל, וחלומו של כל ילד אינו להיות מורה, פוליטיקאי או מדען, אלא להיות הוגו סאנצ'ס או צ'יצ'אריטו.

מקסיקו היא מעצמה בגילי הנערים והנוער. הנבחרת זכתה פעמיים באליפות העולם לנערים וסיימה במקום השלישי באליפות העולם לנוער ב־2011. אותו הדור שזכה באליפות העולם לנערים המשיך לזכייה באולימפיאדת לונדון 2012. מקסיקו היא כלכלה מתפתחת (וללא כל בעיות הסמים היא הייתה מתפתחת עוד יותר), וקצב הצמיחה בה גבוה. מועדוני הכדורגל האירופיים (וגם המקומיים) רוצים לנצל את השילוב בין התשוקה לכדורגל ובין השיפור בכלכלה המקסיקנית ולמצוא "יהלום" מקסיקני מבחינה מקצועית, אך לא פחות מבחינה כלכלית.

במשך שנים היתה הליגה המקסיקנית חזקה מדי, ובזאת נמנעה יציאה מסיבית של שחקנים מקסיקנים לאירופה. הליגה נשארה חזקה - בעלת ממוצע של יותר מ־21 אלף איש שמגיעים למשחק - והיא בין 15 ליגות הספורט הכי נצפות בעולם. אבל הכסף גדול הרבה יותר באירופה, וכך גם פוטנציאל ההכנסות משוק העברות השחקנים אליה.

לאחר כל הכישלונות לעבור את שמינית הגמר במונדיאלים הקודמים, במקסיקו מאמינים ש"יצוא" כישרונות לאירופה, או לחלופין "יבוא" של מועדוני העל של אירופה למקסיקו, יביא אותם רחוק מאוד במונדיאלים הקרובים. החזון הוא אירוח מונדיאל 2026, שיביא את הנבחרת המקומית לגבהים חדשים, ואת כלכלת הכדורגל במדינה לשיאים שלא נראו בעבר. מי יודע, אולי לאו מסי הבא יהיה מקסיקני, ישחק באחד המועדונים הגדולים באירופה, ואולי יוביל את מקסיקו לזכייה היסטורית במונדיאל.