אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקינזי המליצה, ורשות המסים תנסה לגבות 10 מיליארד שקל בשנה מההון השחור צילום: עמית שעל

חשיפת כלכליסט

מקינזי המליצה, ורשות המסים תנסה לגבות 10 מיליארד שקל בשנה מההון השחור

תוכנית אסטרטגית שהכינו ברשות המסים על בסיס המלצות של חברת הייעוץ מקינזי עשויה, אם תיושם, לשפר את גביית המסים ולהגדיל משמעותית את התקציב. לראשונה מציגה תוכנית כזאת גם יעדים ברורים וריאליים. השאלה איך היא תעבור את המכשולים שמציבים לה בכנסת

20.10.2015, 06:46 | עמרי מילמן

תוכנית אסטרטגית חדשה שהכינו ברשות המסים במטרה להעלות הילוך במלחמה בהון השחור ובתכנוני המס הגיעה לידי "כלכליסט". התוכנית, שמטרתה להביא את ישראל לרמה של המדינות המפותחות בתחום גביית המסים, מבוססת על המלצות ביניים של חברת הייעוץ מקינזי ואם תיושם, כך צופים ברשות, תגדיל את הכנסות המדינה ממסים בחצי מיליארד שקל בשנה הראשונה, וב־10 מיליארד שקל בשנה החמישית ובכל שנה שתבוא אחריה.

קראו עוד בכלכליסט

אמנם מדובר באחוז קטן מההון השחור, שהבנק העולמי העריך בכ־22% מהתמ"ג - כלומר יותר מ־200 מיליארד שקל - אבל עדיין מדובר ביעד שאפתני במיוחד שכמוהו לא הוצב בישראל בעבר. התוכנית נשענת על ארבעה תחומים שבהם יש לשפר את פעולת הרשות: הגדלת מאגרי המידע שבידיה; ניתוח המידע ואיתור מעלימי מס; הגברת יכולות האכיפה וגבייה בפועל ממעלימי מס; ומעבר לעולם המקוון תוך שיפור השירות לציבור.

שיתוף מידע בין רשויות והתייעלות טכנולוגית

בתחום הגדלת מאגרי המידע הוגשו שלוש הצעות חוק. אחת מהן קובעת שגופים פיננסיים יוכלו להעביר מידע לרשות המסים ולבצע עבורה חיתוכים שונים שיסייעו לה לאתר חשודים בהעלמת מס, כמו למשל בעלי הכנסות נמוכות עם העברות כספיות משמעותיות. לפי הצעה נוספת, עבירות מס חמורות יוגדרו כעבירות מקור, מה שיאפשר לרשות לאיסור הלבנת הון להעביר לרשות המסים מידע על חשודים רלבנטיים ולשתי הרשויות לשתף פעולה ביתר קלות. במצב הנוכחי, אם הרשות לאיסור הלבנת הון חושדת בעבירות מס, כמו במקרה של בנימין בן אליעזר, אסור לה לפי חוק לעדכן בכך את רשות המסים. המהלך גם יחזק את הסמכויות של רשות המסים מול עברייני מס, למשל באפשרות לחלט רכוש במקרים מסוימים. הצעה שלישית קובעת כי חברה שתקבל חוות דעת מרואה חשבון או ערך דין שלפיה תכנון המס שלה מוגדר אגרסיבי תהיה חייבת לדווח על כך לרשות המסים, וזאת במטרה להקל על הרשות לאתר דיווחים מועדים בתוך ים הטפסים שמגיעים אליה.

בתחום ניתוח המידע ואיתור מעלימי המס, הוגשה הצעת חוק שלפיה לרשות המסים יותר לפתוח שומה עד ארבע שנים לאחר הדיווח, במקום שלוש כיום (כיום ישנה אפשרות לחריגות של ארבע שנים, אבל ברירת המחדל היא שלוש שנים). שני מהלכים נוספים שמקודמים ללא מסגרת חקיקתית ואמורים לייעל את פעילות הרשות הם בחירה חכמה של תיקים לבדיקה באמצעות כלי ניתוח ואינדיקציות מחשידות במקום באופן אקראי כפי שהדבר נעשה כיום, ועבודה של כריית מידע והצלבת נתונים שקיימים ברשת. כיום רק 2% מהדו"חות המוגשים לרשות נבחנים, והיתר עוברים רק דרך המנגנונים הטכנולוגיים המיושנים. הדרך היחידה שהרשות תוכל לאתר מעלימי מס פוטנציאליים היא בהפעלת מנגנוני איתור חכמים וחדשניים יותר.

בתחום הגבייה והאכיפה הוגשה הצעת חוק שמטרתה לאפשר לרשות המסים להשתמש בכלים חלופיים לנקיטת הליכים פליליים, כמו למשל הטלת קנסות, כדי לייעל ולקצר את הטיפול בתיקים. במקביל ישנו מהלך של אישור שימוש בכלים של הוצאה לפועל, שייתכן שידרוש חקיקה בהמשך. האצת תהליכים בבתי המשפט היא אמנם מחוץ לתחום של רשות המסים, אבל משרד האוצר היה שותף פעיל שלה בקידום רפורמה שאמורה לעשות בדיוק את זה, וגם סעיף זה כלול בתוכנית.

בתחום השירות לציבור הוגשה הצעת חוק שתחייב את המדווחים לרשות המסים להגיש טפסים מקוונים, כך שרשות המסים תוכל גם לעשות שימוש במידע ולא רק לתייק אותו. בנוסף נבחנת הקמת מוקד טלפוני שייתן מענה לשאלות הציבור ויעסיק 100–150 איש בירושלים, בדגש על נשים ערביות וחרדים.

המלחמה בהון השחור והעמקת הגבייה היתה אחד הדגלים שהניף שר האוצר משה כחלון במהלך קמפיין הבחירות שלו, לצד הריכוזיות בבנקים ומחירי הדיור, כשהבטיח שמשם יבוא המימון לתוכניות השונות שלו. הוא לא המציא את הרעיון הזה.

פוליטיקאים רבים זרקו הצהרות דומות לאוויר בתקופות בחירות, לעתים מבלי להבין את עוצמת המאבק שיידרש מהם כדי ליישם. בשלב זה כחלון אמנם נמנע מלפזר הבטחות תקציביות - בין היתר משום שההסכמים הקואליציוניים רוקנו לו את הקופה - אבל הוא כבר ביצע קיצוץ רוחבי של 4.5% בגלל חריגה מתקרת ההוצאה וסביר להניח, לפי נתוני האוצר, שיבצע עוד בשנים הקרובות. אם יממש את הבטחתו לגבי ההון השחור, יוכל גם לעמוד בהבטחות הבחירות וגם לפעול להגדלת הוצאות הממשלה.

רשות המסים ביצעה בעבר מהלכים של התייעלות ושיפור, שלא נחלו הצלחה מסחררת. הפעם, בשונה מפעמים קודמות, לראשונה נקבו בסכום מדויק, ריאלי ומנומק. מובן שאין דרך לחזות את הסכום באופן מדויק, אך עד כה בכל שנה נדרשה רשות המסים להעמיק את הגבייה בסכומים כה נמוכים, שבקלות יכלו להתקבל בעקבות סטיית תקן ימינה או שמאלה. הקביעה שאם התוכנית תיושם הרשות תניב תוספת של 10 מיליארד שקל בשנה בתוך חמש שנים היא כבר מחייבת יותר. אם הרשות לא תעמוד בכך - היא תידרש לתת על כך את הדין.

מימין: כחלון ואשר. כדי ליישם את התוכנית כחלון צריך להתייחס אליה כמו לדיור או לבנקים, צילום: עמית שעל מימין: כחלון ואשר. כדי ליישם את התוכנית כחלון צריך להתייחס אליה כמו לדיור או לבנקים | צילום: עמית שעל מימין: כחלון ואשר. כדי ליישם את התוכנית כחלון צריך להתייחס אליה כמו לדיור או לבנקים, צילום: עמית שעל

האוליגרכים, פרצות המס וחברות הארנק

מהתבוננות פשוטה על הצעות החוק שבתוכנית האסטרטגית עולה שכדי לקדם מהלכים כאלה צריך לצאת למלחמה. לא מדובר בסגירה של פרצת מס כזאת או אחרת, אלא במלחמה של ממש בהון השחור ובתכנוני המס - רעיונות שמטבעם צפויים להם מתנגדים רבים ורבי עוצמה. האוליגרכים שמגיעים לישראל ומשתמשים בה כבמקלט מס יעשו הכל כדי לא לאבד אותו, כמו שלפני חודש ראינו שהצעת החוק לביטול הפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל לעולים ולתושבים חוזרים נגנזה בלחץ שר הקליטה זאב אלקין, שטען כי היא מרחיקה עולים.

אותם אוליגרכים ובעלי הון נהנים מפרצות מס כמו חברות הארנק - שמאפשרות למנהלים עם שכר גבוה להתחמק מתשלום מס הכנסה ולשלם רק מס חברות, כשכל ההכנסה שלהם נשארת בחברה - שרשות המסים והאוצר מנסים כבר שנים לסגור ולא מצליחים. לא סתם נוטות הצעות החוק שעיקרן מלחמה בהון השחור להיקבר בוועדות הכנסת.

גם חברות הענק כמו גוגל ופייסבוק נהנות היום ממערכת מיסוי עולמית רעועה שמאפשרת להן לשלם מעט מאוד, סכומים מגוחכים לעומת ההכנסות שלהן. הן מפעילות לוביסטים, בארץ כמו בכל מדינה אחרת, שמשכנעים את חברי הכנסת הלחיצים לקדם את האינטרסים שלהן, לעתים בכסות של טובת הציבור ולעתים סתם כך.

לוביים חזקים נוספים הם של עורכי הדין ורואי החשבון, שחוששים שחלק מהצעדים יפגעו בפרנסתם ולכן מתנגדים להם בתוקף.

עוצמת המלחמה משתקפת יפה במצבן הנוכחי של הצעות החוק שהוגשו. אם בהתחלה נכללו כולן בחוק ההסדרים, ועל כן היו אמורות להיות מאושרות בהליך מהיר, הרי שרובן לאט לאט קולפו ממנו וכעת מתנוסס מעליהן סימן שאלה גדול. ההצעות שנוגעות לשיתוף פעולה בין רשות המסים לגופים פיננסיים ולרשות לאיסור הלבנת הון הוצאו מחוק ההסדרים ותקועות בשלב זה בוועדת הכנסת, שלא מחליטה באיזו ועדה יש לדון בהן. ההצעה לחייב דיווח על תכנון מס אגרסיבי דווקא הצליחה להישאר בתוך חוק ההסדרים, ונמצאת כרגע בדיונים בוועדת הכספים. ההצעה להאריך את תקופת השומה הוצאה גם היא מחוק ההסדרים, וכרגע כלל לא בטוח שתקודם. אליה באופן ספציפי מתנגדים בחריפות עורכי הדין ורואי החשבון, שטוענים שהדבר יפגע בוודאות הפיננסית של העסקים. הצעת החוק שנועדה לתת לרשות המסים כלים חלופיים להליכים פליליים, כמו הטלת קנסות, הוצאה גם היא מחוק ההסדרים ולא מקודמת כרגע.

בשורה התחתונה, מתוך שש הצעות חוק שהוגשו - שתיים ירדו מהפרק, שתיים תקועות בוועדת הכנסת ושתיים עדיין מתקדמות יחד עם חוק ההסדרים.

בנוסף לחוקים שהוצעו וכנראה לא יראו אור יום, גם אלה שממתינים בוועדת הכנסת עומדים כפי הנראה לפני מסמוס. הדיון בהם, שתוכנן לאתמול, נדחה שוב. שתי ההצעות - זו שקובעת שרשות המסים תוכל לקבל מידע מגופים פיננסיים וזו שקובעת שעבירות מס חמורות ייכנסו לחוק לאיסור הלבנת הון - עברו בשבוע שעבר בקריאה ראשונה לאחר שהוצאו מחוק ההסדרים, ולאחר מכן הגיעו לוועדת הכנסת, שם אמורים להחליט באיזו ועדה ידונו בהן לקראת קריאה שנייה ושלישית.

המחלוקת היא בין ועדת חוקה שבראשה עומד ניסן סלומינסקי מהבית היהודי לבין ועדת הכספים שבראשה עומד משה גפני מיהדות התורה. באוצר מעדיפים את ועדת החוקה, שם בדרך כלל נידונות הצעות בנושא עבירות מס, ואילו גפני מתעקש שההצעות יגיעו אליו.

לאחר שהדיון בשבוע שעבר הסתיים ללא כל החלטה, דיון נוסף תוכנן לאתמול - אך גם הוא לא יתקיים. הסיבה לכך, לפי יו"ר הוועדה דוד ביטן מהליכוד, היא שכחלון וגפני היו אמורים לדון בנושא לפני הדיון, אך ביקשו דחייה משום שיוכלו לעשות זאת רק ביום רביעי. החשש הוא שגפני, כמו גם כמה חברי כנסת מהליכוד החברים בוועדת הכספים, לא ירצו לקדם את ההצעה משום שבמגזר החרדי ישנו שיעור גבוה של מעלימי מס והעברת מידע מהבנקים לרשות המסים עלולה להקשות עליהם.

כדי שהרפורמה הזו תצליח, ולו בחלקה, שר האוצר כחלון צריך להפעיל עליה את כל כובד משקלו, לפחות כאילו היתה הדיור או מערכת הבנקאות. כחלון אמנם העלה את הצעות החוק הללו, אך בעוד שעל חוק נתוני אשראי או איגוח של גופים בנקאיים הוא נלחם בכל הכוח, המהלכים הללו זכו לתשומת לב כמעט סמלית.

הבעיה העיקרית היא שהמלחמה בהון השחור לא מצטלמת מספיק יפה ואינה ברורה דיה לציבור הרחב. הגדלת הכנסות המדינה ב־10 מיליארד שקל בשנה יכולה להיות משמעותית מאוד למשק - למשל בצורת תוספת מכשירי MRI, סייעות לגני ילדים והעלאת שכר חיילי החובה ביחד, ועוד יישאר עודף.

שום דבר לא יקרה בלי מתיחת פנים לרשות המסים

התוכנית האסטרטגית של רשות המסים היא תוכנית מאקרו. השלב השני, שכעת עובדים עליו ברשות ביחד עם מקינזי, הוא השלב הקשה יותר - המיקרו. כדי להצליח לעשות שימוש בכלים המוזכרים בתוכנית, רשות המסים צריכה לעשות מתיחת פנים רצינית.

כבר למעלה מעשור מדברים על רפורמה שתאחד את חלקי הרשות השונים לגוף אחד, אך מלבד ההנהלה שיושבת יחד הדבר עדיין לא צלח בגלל התנגדות העובדים. זאת משום שהם חוששים שהאיחוד יחשוף את העבודה הכפולה שנעשית ברשות, שאפשר היה לחסוך בקלות בעזרת איחוד כזה.

מבקר המדינה התייחס לכך בדו"ח שפרסם בשנה שעברה, שם כתב כי אחת הבעיות בהתנהלות רשות המסים היא שחשדות לפלילים שמתגלים בחקירות אזרחיות לא מועברים ליחידת החקירות הפליליות, ובנוסף יחידות החקירה במס הכנסה לא מעבירות את ממצאי החקירות למשרדי המע"מ ועוד פערים וחוסר שיתוף פעולה בין גופים שונים של הרשות.

רשות המסים היא גוף שמעסיק כ־6,000 עובדים, ולהם שלושה ועדי עובדים חזקים מאוד, שכבר המחישו כי ביכולתם לשתק את המדינה — אם במכס ואם בגביית מסים. כדי להצליח לקדם את המהלכים הללו, ולהביא אותם למידת אפקטיביות כזו שתכניס 10 מיליארד שקל בשנה, על הנהלת הרשות לעשות רפורמה שתעלה את הרמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



58 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

54.
יש לי חבר שלאחיו יש עסק מסוים. הגיעו פקחים מרשות המיסים לראות שהוא לא מעלים משהו,
ערכו ביקורת ובסיומה קבעו שהוא צריך לשלם 80 א"שח. בעל העסק התרעם על מה ולמה? האם הם מצאו משהו? התשובה שקיבל הייתה שאם הם היו מוצאים הוא היה משלם הרבה הרבה יותר... זה לא המקרה היחיד ששמעתי מאנשים שאני מכיר באופן אישי. יכול להיות שרשות המיסים מפספסת במקומות מסוימים אבל במקומות אחרים היא פשוט שודדת אנשים כי ככה 'נדמה לפקיד'. אנשים שותקים כי מלחמה תעלה הרבה יותר. או דירה שנרכשה בכמעט 200 אש"ח יותר זול מ'המחירון' (היו נסיבות מיוחדות) ורשות המיסים קבעה שזה לא מחיר נכון כך שבעלת הנכס צריכה לשלם לה עוד 50 אש"ח...
20.10.15
לכל התגובות