מחול כפייתי

"לדבר על מחול ואמנות זה דבר נורא קשה", אומרת הכוריאוגרפית שרון אייל. "אלה תחושות ודברים שקשורים למעמקים אחרים. אפשר לדבר על זה, אבל זה יהיה מוגבל מאוד ושטוח, זה כמו לנסות להסביר מה זה עצב. העבודה החדשה שלנו היא בשבילי קצת כמו לקרוא ספר, היא קשורה למשהו עמוק ופנימי".

"OCD Love", עבודת המחול החדשה של להקת המחול L-E-V של אייל ושל גיא בכר, שותפה ליצירה ולחיים, נוצרה בין השאר בהשראת "OCD", פואמה של המשורר האמריקאי הצעיר ניל הילבורן ששלח להם חברם הקרוב, האמן ואיש הטכנולוגיה אייל גבר. הילבורן, הלוקה ב־OCD (הפרעה טורדנית כפייתית), חושף בשירו המרגש את הקשיים בניהול מערכת יחסית אינטימית עם אנשים הלוקים ב־OCD.

"העבודה היא שילוב של השראה מהטקסט החזק של הילבורן, שלא יכולתי להפסיק לקרוא, יחד עם חוויות אישיות שלנו מהחיים", אומרת אייל (לצפייה בהילבורן מקריא את השיר לחצו כאן).

שרון אייל. "בעיני כולם סובלים מ-OCD | צילום: אייל נבו

"יש לנו בוקינג מטורף"

היצירה תעלה הערב ב־20:30 בבכורה ישראלית במחסן 2 בנמל יפו (120–150 שקל), בליווי מוזיקה חיה שינגן אורי ליכטיק, די.ג'יי והמוזיקאי הקבוע של הלהקה, תאורה של טיירי דרייפוס, ותלבושות בעיצוב אודליה ארנולד (שעבדה בעבר עם דורין פרנקפורט, ועיצבה לנינט וללהקת טרי פויזן) בשיתוף בכר ואייל.

בסדרת המופעים הקרובה, שתיערך במהלך סוף השבוע, יארחו אייל ובכר מוזיקאים ישראלים שינגנו בכניסה לפני המופע, ובהם שלומי שבן ורעייתו יובל שרף, חן יאני ואביעד סינמנס (JoovE). "קיבלנו מלגה מקרן ביסטריצקי (המעודדת מצוינות באמנות — מנ"ש), וחשבנו לעשות איתה משהו יוצא דופן ולאגד מוזיקאים לתוך הערב שלנו", אומר בכר. "זו הזדמנות חגיגית לארח חברים ולהפוך את הערב ליותר חגיגי. זה גם מתאים מאוד למחסן 2, כי חלל הכניסה שלו יפה מאוד".

מתוך OCD love. שרון אייל: "אני רוצה לעשות עוד הרבה פרקים של היצירה האינטימית הזאת" | צילום: REGINA BROCKE

מה משך אתכם ל־OCD?

"כולם סובלים מזה, רק שלא אצל כולם זה מגיע למחלה", אומרת אייל. "אבל המשיכה היא בעיקר בגלל הפואמה. אם מישהו היה נכנס לי לראש ורואה את הסרט שרץ שם כשקראתי אותה, הוא היה רואה שהעבודה לא הלכה למקום שונה מאוד. כן, היה לזה שורש שהלך וגדל, אבל זה היה שם עוד לפני שהתחלנו לעבוד. אני מחוברת מאוד לעבודה האינטימית הזאת, ויש לי הרגשה שאני רוצה מאוד להמשיך לעבוד ולעשות עוד המון פרקים שלה בהמשך".

התמיכה בארץ לא מאפשרת ליוצרים עצמאים להעלות יצירות חדשות בסדר גודל של "OCD Love", והדרך לעשות זאת היא קופרודוקציות בינלאומיות. "פנינו לכל מיני מקומות שאנחנו בקשר איתם והופענו בהם בעבר, הצענו להם את שיתוף הפעולה, וכמעט כל תקציב העבודה מגיע משיתופי הפעולה האלה", אומר בכר. "זה עוזר להרים את העבודה, וכך אנחנו גם מייצרים סיבוב הופעות גדול הרבה זמן מראש. אנחנו מאוד גאים בזה, היו לנו כבר פרמיירות באמסטרדם ובשטוטגרט ובהמשך יהיו בלונדון ובפריז. יש לנו בוקינג מטורף לעבודה".

תנועה משותפת

אייל החלה את דרכה כרקדנית בלהקת המחול בת שבע לפני 25 שנה, והיתה אחת הסולניות הבולטות בלהקה. בהמשך היא שימשה המנהלת האמנותית של הלהקה וכוריאוגרפית הבית לצדו של אוהד נהרין. לפני כעשור היא צירפה לעבודה "ברתולינה" את שותפה ליצירה גיא בכר; הוא, מצדו, הביא את ליכטיק, שאיתו עבד במסיבות ובאירועים מחתרתיים שהפיק.

מאז לא נפרדה דרכם היצירתית של אייל ובכר. השניים עובדים על היצירות שלהם בשיתוף פעולה מלא: אייל היא שמייצרת את החומר התנועתי, אבל בכר נמצא שם מהשלב הראשון. "עבודת מחול זו יצירה מורכבת מאוד", הם מספרים. "מעבר לתנועה יש הרבה אלמנטים: הצבע שלה, המומנטום, המוזיקה, הבגדים, התאורה וכל הבחירות שמלוות את זה, ושם אנחנו עובדים יחד על הדברים".

לפני שלוש שנים, כשהעבודות שלהם זכו להכרה ואייל הפכה לשם בולט בעולם המחול הבינלאומי, הם החליטו לצאת לדרך חדשה, לעזוב את בת– שבע ולהקים את L-E-V (שם שהם מסרבים לפרש, אגב). "אנחנו שלמים מאוד עם המהלך הזה", אומרת על כך אייל. "אני חושבת שזו הדרך היחידה בשבילנו כיוצרים ואמנים שותפים. אין עוד דרך ליצור את החוויה האמיתית והדבר הכי אותנטי ופנימי שלנו".