אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שטראוס קידמה נשים, אבל שכחה בעלי מוגבלויות צילום: אוראל כהן

שטראוס קידמה נשים, אבל שכחה בעלי מוגבלויות

שטראוס לא מצניעה נתונים לא מחמיאים: בדו"ח האחריות התאגידית שלה ל־2014 נמצא כי החברה הגבירה ייצור פסולת מוצקה, צמצמה שיעור העסקת נשים וקבוצות מיעוט, והמעקב אחר מכירות מזון בריא לוקה בחסר. מנגד, החברה קידמה רכש מספקים מקומיים וצמצמה פליטה של גזי חממה

21.10.2015, 08:31 | גיל קליאן

דו"ח האחריות התאגידית ששטראוס פרסמה ל־2014 ממצב אותה כחברת המזון הישראלית הגדולה והשקופה ביותר, נכון להיום. הדו"ח שפורסם בחודש שעבר מתחיל להתקרב לצורה של דו"ח כספי מבחינת שקיפות, דרגת הפירוט והמסקנות שניתן להסיק ממנו. חברת המזון הציגה דו"ח ברור לקריאה, בלי להצניע נתונים לא מחמיאים, עם כמות נמוכה יחסית של האדרה עצמית ונתונים מספריים ברורים שמתלווים כמעט לכל הצהרה כוונות בתחומי סביבה וחברה. עם זאת, יש מקום לשיפור מבחינת המעקב אחר היקף המכירות של מוצרי מזון הנחשבים בריאים ואחר יעדים נוספים בתחומים אחרים.

קראו עוד בכלכליסט

נשים: פערי השכר צומצמו ל־7%

 

ב־2012 הציבה לעצמה שטראוס יעד להגיע לשוויון מגדרי בקומת ההנהלה עד 2020. ב־2014 הגיעה החברה להעסקה של 40% נשים בהנהלה הבכירה, לעומת 38% שנתיים קודם לכן, אלא שפערי השכר בין גברים לנשים דווקא גדלו בקומת ההנהלה. בקרב יתר עובדי החברה פערי השכר צומצמו.

בשטראוס הסבירו שמדיניות החברה היא לתגמל גברים ונשים בצורה זהה באותם תפקידים, והפערים נובעים מכך שנשים מאיישות תפקידים ששכרם נמוך יותר. הגדלת הפערים בהנהלה (קבוצת מצומצמת יחסית של כמה עשרות מנהלים ולכן גם תנודתית יותר) נבעה מכניסה של גברים לתפקידים בכירים, כגון מינויו של גיורא בר דעה לתפקיד משנה למנכ"ל הקבוצה.

בקרב כל שאר העובדים פער השכר בין גברים לנשים צומצם ל־7%, לעומת פער של 13% ב־2012. קידום נשים הוא אחד היעדים המרכזיים של שטראוס, והוא אף משפיע על הבונוס של המנהלים בקבוצה: אם הם לא עומדים ביעדים שלהם לקידום נשים, הם מרגישים את זה בשכר.

בעלי מוגבלות: שיעור העסקתם ירד ל־0.8%

 

שילוב בעלי מוגבלות הוא יעד לאומי. מ־2017 המדינה תחייב חברות מסחריות להעסיק לפחות 3% בעלי מוגבלויות בארגון. בשטראוס התרחקו מהיעד הזה. שיעור העסקת בעלי מוגבלות אצלם ירד מ־1.1% ב־2012 לשיעור של 0.8% בלבד. שיעור העסקת מיעוטים (בעיקר ערבים וחרדים) ירד אף הוא, מ־11% לפני שלוש שנים ל־10% ב־2014. בשטראוס הסבירו כי הם מנסים להעלות את השיעור, ואף לשלב מיעוטים בעלי תואר אקדמי בתפקידים בכירים באמצעות תוכנית מנטורינג.

תזונה: יש רצון, חסרה מדידה

פרק התזונה בדו"ח של שטראוס לוקה במעקב חסר. החברה הצהירה למשל כי היא רוצה להגדיל מכירות של מוצרים התורמים לאורח חיים בריא ב־15% עד 2020, ולהגיע ל־10 מיליון צרכנים שיעברו לאורח חיים בריא עד 2020. אלא ששני היעדים האלה לא נמדדו בדו"ח האחרון של החברה, והם צפויים להימדד רק ב־2016. ללא מדידה של הפרמטרים הללו, קשה להעריך את יעילות המהלכים ששטראוס נוקטת לשיפור התזונה הישראלית. עם הצעדים שהחברה נוקטת בנושא זה ניתן למנות בין היתר הפחתת שומן בחומוס, הפחתת שומן וסוכר במוצרים רבים והשקת סלטי עדשים. אולם יש לזכור שהמוצר הנמכר ביותר של החברה נותר מילקי, שלא נחשב למעדן בריא במיוחד.

בנוגע ליצירת קשר עם הצרכן, דיווחה שטראוס כי היא השיקה אפליקציה בשם "זוזו" לעידוד פעילות גופנית. החברה דיווחה על 140 אלף הורדות לאפליקציה בתוך שלושה ימים, אך לא דיווחה על היקף השימוש בה. עוד פעילות סלולרית של שטראוס היתה השקת אפליקציה מיוחדת לחודש הרמדאן ללקוחות המוסלמים.

עפרה שטראוס, הבעלים של שטראוס. הפעילות בברזיל וברוסיה השפיעה לרעה על הדו"ח, צילום: טום להט עפרה שטראוס, הבעלים של שטראוס. הפעילות בברזיל וברוסיה השפיעה לרעה על הדו"ח | צילום: טום להט עפרה שטראוס, הבעלים של שטראוס. הפעילות בברזיל וברוסיה השפיעה לרעה על הדו"ח, צילום: טום להט

 

סביבה: 83% מהפסולת ממוחזרת

 

שטראוס הצליחה להפחית מזהמי אוויר מאז 2012, והציגה בדו"ח האחרון ירידה בפליטת גזי חממה, גם בהיקף הכללי של הפליטה וגם בפליטה לכל טון מוצר (חישוב לפי טון מוצר מנטרל את השפעת העלייה הבהיקף הייצור הכולל). עם זאת, החברה הציגה עלייה מפתיעה של 41% בכמות הפסולת המוצקה שהיא ייצרה בין 2012 ל־2014. הנתון הזה אוזן מעט על ידי עלייה בשיעור הפסולת הממוחזרת, מ־79% לשיעור של 83%. שטראוס הסבירה את העלייה בשיעור ייצור הפסולת בכניסה של מדינות חדשות למדידה, ברזיל ורוסיה, כלומר עד 2014 אתרי הייצור של החברה במדינות אלה לא נכללו בדו"ח האחריות התאגידית של שטראוס, וכניסתם למדידה מציבה בפני החברה אתגר להשתפר משמעותית בפרמטר זה.

ספקים: זינוק ברכש מספקים ישראלים

 

המצדדים בדו"חות אחריות תאגידית טוענים כי בלי ניטור נתונים של השפעה סביבתית וחברתית, לא יהיה שום שיפור בתחומים הללו. סעיף הרכש מספקים מקומיים בישראל הוא דוגמה קלאסית לכך. שטראוס החלה למדוד את שיעור הרכש שלה מספקים מקומיים רק ב־2013, אז עמד הנתון על 57% מסך הרכש בישראל. ב־2014 השיעור כבר זינק ל־83%. בשטראוס הסבירו כי רק לאחר המדידה יכלו בחברה להגדיר תוכנית לשיפור, ואכן נקבע כי לספקים ישראלים תינתן עדיפות בכל התקשרות חדשה של רכש.

לצד זאת, בדו"ח הסתמנה גם השפעה שלילית על שוק העבודה המקומי: מספר העובדים ששטראוס העסיקה בישראל ירד ב־2014 בשיעור של 3% לעומת 2012. שטראוס תלתה את האשם בחוק המזון, שחייב את החברה להפסיק את פעילות הסדרנים ברשתות המזון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות