בונוס על מניפולציות

יוריס ליונדייק, עיתונאי כלכלי ב"גרדיאן", מעיד על עצמו שעד המשבר הכלכלי של 2008 הוא לא ידע דבר וחצי דבר על כלכלה.

מאז הצליח ליונדייק להפוך לא רק למומחה בעולם הבנקאות, אלא גם לבעל תובנות אנתרופולוגיות עמוקות בנוגע לסקטור הפיננסי.

את זה הוא בעיקר חייב ל־200 אנשים שהוא ראיין במגזר הבנקאות, שאפשרו לו הצצה אל עולם שסגור לתקשורת.

באחד מהראיונות בנקאית תיארה את עצמה במילים האלה: "מעולם לא חשבתי שאהפוך לאדם שאני היום. בעבר עבדתי במקצוע שעזר לאנשים, שהפך את החיים שלהם לטובים יותר. אבל היום אני מרמה, משקרת ועושה מניפולציות בשם ה'יעדים'. הדבר הכי נורא הוא שאני טובה בזה ומקבלת על זה בונוסים".

1. תרבות של טווח קצר

המערכת הבנקאית מעודדת הונאות

את הראיונות והתובנות איגד ליונדייק לספר חדש בשם "לשחות עם הכרישים: מסעותי אל נבכי עולמם של הבנקאים" (Swimming with Sharks: My Journey Into the World of the Bankers). עם הרבה הומור שחור הוא מתאר את התרבות הרווחת במוסדות הבנקאיים, אשר מעודדת התנהגות של רמייה, שקר והונאה. האשם אינו בעובדי הבנק, אלא במערכת עצמה: "בנקים הם תבנית לטווח קצר, ובתרבות של טווח קצר, בלי שום רצון לוודאות או ביטחון של מחר, אנשים משתנים ומאמצים התנהגות שתומכת במודל".

בן ברננקי, יו"ר הפד לשעבר

2. מקור כל הרע

הבנקאים נתפסים כיצורים שליליים

ליונדייק משרטט את הדימוי העכשווי של הבנקאים: בנקאי השקעות הם מרושעים, בעלי אישיות פסיכופטית, מכורים להימורים, מסניפי קוקאין, מבקרים תכופים בבתי בושת, מחוללי הונאה, והסיבה שבגללה כולנו לא מאושרים היא הבנקאים הללו.

"האופן שבו לא מעט ימנים חושבים על האיסלאם הוא האופן שלא אחת שמאלנים חושבים על בנקאים", הוא כותב. "הסיבה שכולנו מדממים עדיין מהמשבר הפיננסי היא המערכת הפיננסית עצמה, ולא בהכרח האנשים שעובדים עבורה".

3. איפה האינפלציה?

הבנקאים כבר לא מבינים את המערכת

אחת מהשאלות שיוריס חוזר עליהם בראיונות עם בנקאים היא "על מה אתה חושב כשאתה לא מצליח לישון בלילה?". התשובה הרווחת בקרב ותיקי המערכת נוגעת להקלה הכמותית הגלובלית בחסות הבנקים המרכזיים. "החוק הבסיסי שהנחה את הבנותיי הכלכליות", עונים שועלי המערכת, "כאילו הושלך מהחלון. החוק הראשון בכלכלה הוא שכשאתה מדפיס עוד כסף אתה מקבל אינפלציה. אז איפה האינפלציה?". האמת הפשוטה מאחורי התשובות הללו היא שהבנקאים כבר לא מבינים את המערכת הבנקאית.

4. חמדנות לא מסבירה הכל

הבנקאים בעיקר חוששים מפיטורים

המסקנה העיקרית של ליונדייק היא שבבסיס התרבות הבנקאית עומדת ארעיות והתמקדות בטווח קצר בחסות בונוסים. "הרעיון שחמדנות עמדה בבסיס המשבר הכלכלי של 2008 וכל הסקנדלים שבאו אחריו הוא אופטימי מדי", הוא כותב. "בנקים הם גדולים מדי מכדי להתנהל ביעילות, הם מורכבים מדי מכדי להבינם בפשטות והם רעילים מדי. בתרבות שבה אתה יכול לאבד את מקום עבודתך בתוך חמש דקות, גם האופק של העובדים הופך להיות קצר טווח. אחרי הכל, מחר הם יכולים לאבד את עבודתם בתוך חמש דקות בדיוק".