אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך מצלמים פיצוץ גרעיני?

איך מצלמים פיצוץ גרעיני?

בלדד היקר, בפיצוץ גרעיני גלי ההדף והחום מפרקים וממסים כמעט כל דבר בטווח של קילומטרים. אז איך זה שכשמצלמים פיצוץ גרעיני, הצילום ממשיך הרבה אחרי הפיצוץ? מה אני מפספס פה? ניר

22.10.2015, 07:47 | בלדד השוחי
ניר היקר,

זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה לך. הסוד נמצא בטכנולוגיה שפותחה הרבה לפני המצאת המצלמה, וכשתגלה את התשובה אתה תצחק, במקרה הטוב. אבל השאלה באמת מסקרנת. הטמפרטורה במרכזו של פיצוץ גרעיני מגיעה לעשרות מיליוני מעלות, כמו מרכז השמש.

זו אינה, דרך אגב, הטמפרטורה הגבוהה ביותר שאליה הגענו. בשיא גינס מחזיק ניסוי שנערך במאיץ החלקיקים הגדול שבשויץ, ובו מדענים מדדו למשך שבריר שנייה טמפרטורה של 5 טריליון מעלות. ועדיין, זה חם מאוד. כה חם עד שרוב הדברים – כולל החומרים שמהם עושים מצלמות – כלל לא נמסים, אלא פשוט מתייננים לכדי פלאזמה (זה שמו של מצב הצבירה הרביעי, אחרי גז, שבו האלקטרונים עצמם נקרעים ממסלוליהם סביב גרעיני האטומים).

ככל שמתרחקים מהפיצוץ טמפרטורות יורדות, ועדיין, מצלמות לא עומדות בחום הקיצוני שבקרבת הפצצה. הנשק הגרעיני החזק ביותר שנוסה, "פצצת הצאר" הרוסית שנבנתה בשיא המלחמה הקרה, יצר כדור אש ברדיוס של 4 ק"מ והיה יכול לגרום לכוויות מדרגה שלישית במרחק 100 ק"מ.

צילום פיצוץ גרעיני, איור: ערן מנדל צילום פיצוץ גרעיני | איור: ערן מנדל צילום פיצוץ גרעיני, איור: ערן מנדל

אפשר כמובן להניח מצלמה ולהורות לה לשדר את הצילומים עד שהחום ישמיד אותה, אך כיוון שהחום מתפשט, כקרינה, במהירות האור, מדובר בקטעי וידיאו קצרים ביותר. הסרטונים הארוכים יותר שעליהם אתה מדבר, אלו שצולמו באתרי ניסוי אמריקאיים ורוסיים ושאפשר למצוא בקלות ברשת, צולמו ממרחק גדול בהרבה, כזה שבו גם אם החום היה מסוגל לגרום לכוויות, הוא לא היה משמיד מצלמה ממוגנת.

הבעיה הבאה, אחרי שהסתדרנו עם כדור האש, היא גל ההדף. בסרטונים אפשר לראות אותו משליך מכוניות ומשטח בניינים. אלא שלבניין יש שטח פנים גדול והוא פוגש את גל ההדף כמו מפרש. והמכונית אינה מקובעת לקרקע. המצלמה קטנה משניהם, ואפשר להצמיד אותה לקרקע ולהצפין אותה בתוך מבנה משוריין שיצוק לתוך האדמה. ודאי יצא לך לראות את גבנוניות הבטון שעוטפות את פתחי המקלטים העירוניים – גבנון כזה יכול לעמוד בהדף לא מבוטל, וקל מאוד להטמין בו מצלמה עמידה. אתרי ניסוי רבים מצוידים במִקלַטי מצלמות כאלה.

עם זאת, יש שיטה אפילו פשוטה יותר (ובטוחה יותר) לצלם פיצוצים גרעיניים ואת תוצאותיהם. אולי כבר הספקת לחשוב עליה בעצמך, וכפי שאמרתי, זו טכנולוגיה די ישנה. איפשהו בהולנד, בתחילת המאה הי"ח, כמה מלטשי עדשות המציאו את הטלסקופ. ועד היום, כדי לצלם משהו בלי להתקרב אליו, הכי טוב זה לצלם אותו מרחוק, עם עדשה טלסקופית. זה עובד לצילומים של השמש, וזה עובד לצילומים של פצצות גרעין. רק אל תנסה לעשות סלפי.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות