אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לייק לחיים ולמוות: מי מנצח, האינטרנט או החיים עצמם?

דו"ח טכנולוגי

לייק לחיים ולמוות: מי מנצח, האינטרנט או החיים עצמם?

אנשים שוכחים את השלכות הפרסונה המקוונת שלהם על זהותם בעולם האמיתי, משתמשי סמארטפונים נוטשים את מנוע החיפוש של גוגל בהמוניהם ואפל מסבירה לבית משפט בארה"ב למה אינה מסוגלת לתת גישה לאייפונים של אנשים

21.10.2015, 17:06 | יוסי גורביץ
הרשת היא חלק מהחיים

אחת התגובות הקבועות שאתה מקבל כשאתה מתעצבן ממשהו שראית בפיד היא "עזוב את הרשת, התמקד בחיים האמיתיים". אני מצטער, אבל שנות התשעים התקשרו וביקשו את הסליל של הסרט שאתם חיים בו, ואם אפשר - שתריצו אותו להתחלה לפני שאתם מחזירים.

חלק ניכר מהאנשים בעולם המערבי מבלים כיום כמה שעות טובות מחוברים - בין אם מדובר ברביצה מול אתרי רשת, בכתיבה וקריאה בפייסבוק ובשליחת מסרונים ותמונות בשלל פלטפורמות. הרשת היא, יותר ויותר, כלי התקשורת העיקרי של חלק ניכר מבני האדם. אנשים משקיעים כמויות עצומות של זמן בבניית הפרסונה המקוונת שלהם. השימוש בשיחות טלפון יורד בעקביות, אף אחד (אפילו לא ישיבת קבר רחל) כבר לא משאיר לך הודעות בתא הקולי, והשיעור של תקשורת שמתבצע במסרונים עולה בעקביות.

קברו אותך בפייסבוק. מה יקרה במציאות? קברו אותך בפייסבוק. מה יקרה במציאות? קברו אותך בפייסבוק. מה יקרה במציאות?

ואם אתה משקיע חלק ניכר מהחיים שלך במשהו, ואם חלק ניכר מהתקשורת שלך מתבצעת דרכו, כבר אי אפשר לטעון שהוא לא "החיים עצמם".

אנשים לוקחים הפסקת חברות בפייסבוק קשה, אולי קשה מדי. כן, אפשר למתוח על כך ביקורת, אבל שוב – אנחנו לא ב-1990. אפילו לא ב-2005. השינוי היה מהיר, הוא קרה מבלי ששמנו לב, הוא קרה מבלי שהקדשנו את תשומת הלב הנדרשת לסכנות שהוא גורר איתו, אבל הוא קרה. 

והטיעון הזה "החיים עצמם במקום אחר, התעלמו מהרשת" הופך מנאיבי למסוכן כשהוא מתחבר עם העובדה שיש קבוצות שמוצאות את עצמן תחת טרור ברשת. כשאומרים לנשים "עיזבו אתכן מטוויטר" כשיש מאמץ מאורגן לגרש אותן משם, אתם אולי לא רוצים בכך אבל אתם הופכים לסייענים של הטרור המיזוגני. החיים עצמם והחיים המקוונים כבר לא ניתנים להפרדה. מפחיד? אולי. מטריד? כן. זו המציאות; הכירו בה.

הבור הגדול שבפני גוגל

חוקר בשם צ'ארלס ארתור חישב נתוני שימוש במובייל שפרסמה גוגל וגילה שלחברה יש בעיה גדולה מאוד: 50% מהמשתמשים לא מבצעים ולו חיפוש גוגל אחד באמצעות הסמארטפון שלהם.

הרבה חיפושים בגוגל הם חיפושים ריקים. המשתמש מתעצל להיכנס לקישור של חשבון הפייסבוק שלו, אז הוא יורק "פייסבוק" או "ג'ימייל" לתיבת החיפוש ונכנס משם. בסמארטפון אין שום טעם בכך: חיפוש הוא פעולה מסובכת ביחס להפעלת אפליקציה. רוצה להגיע לפייסבוק? שים את האצבע על האייקון ואתה שם.

חיפוש? במובייל? בשביל מה? חיפוש? במובייל? בשביל מה? חיפוש? במובייל? בשביל מה?

על פי הנתונים של ארתור, המצב של גוגל לא כל כך טוב גם במחשבים: 55% מהמשתמשים עורכים חיפוש אחד ביום, כ-15% עורכים שניים, ורק כחמישה אחוזים עורכים ארבעה חיפושים או יותר.

זה ממש משונה לי: מבחינתי, גוגל על הסמארטפון היא מדע בדיוני שהתגשם. איפה שאתה לא נמצא, אתה יכול לברר כמעט כל עובדה שידועה לאדם. זה פלא שלא כל כך מזמן היה נחשב לכישוף. למה אנשים לא משתמשים בו?

את השאלה הזו נשאיר לסוציולוגים. הנתונים של ארתור מעידים על בעיה עמוקה שניצבת בפני גוגל: ככל שאנשים משתמשים יותר בסמארטפונים ופחות במחשבים, הם משתמשים פחות בשירותי החיפוש שלה. זה פוגע ביכולתה של גוגל להשאר רלוונטית למפרסמים - ומספק סיוע נוסף למפלצת הגדולה, פייסבוק. אולי זו הסיבה שגוגל מתחילה להשקיע בקדחתנות בתחומים אחרים: ההבנה שימיו הגדולים של החיפוש מאחוריו.

אבל על המידע שלכם הוא ישמור

אתמול נחשפה פאדיחה לא פשוטה: ילד בן 13 חדר לחשבון המייל של ראש ה-CIA השפיון  ג'ון ברנן. הילד חדר לחשבון ה-AOL של ברנן באמצעות הנדסה חברתית לא מסובכת במיוחד. הוא השיג את מספר הטלפון של ברנן, הונה את הנציגים של חברת הסלולר כך שימסרו לו פרטים מזהים כמספר האשראי של ברנן. לאחר מכן התקשר ל-AOL ובאמצעות הפרטים הללו שינה את הסיסמה של חשבון המייל והשתלט עליו. מכאן הדרך לפרסום פרטים אישיים ומביכים של ברנן היתה קצרה.

שירות הלקוחות כנקודת פריצה, צילום: shutterstock שירות הלקוחות כנקודת פריצה | צילום: shutterstock שירות הלקוחות כנקודת פריצה, צילום: shutterstock

זו בדיוק אותה השיטה שבה הצליחו האקרים לפני שלוש שנים להשתלט על כל החיים הדיגיטליים של הכתב מאט הונאן. כל אחד יכול לעשות את זה, אם יש לו די בטחון עצמי ובינינו, שירותי הלקוחות בחברות הסלולר אינם מאוישים באנשים הכי עירניים.

הילד שעשה את התרגיל הזה צפוי לקבל על הראש את כל מה שהממשלה הפדרלית תוכל לזרוק עליו, בלי ספק, אבל בינתיים הוא חשף בפנינו שתי אמיתות: קודם כל, שכשראש ה-CIA מבטיח שאפשר למסור לו את המידע של המשתמשים כי הוא יוכל להגן עליו, מדובר בבדיחה; האיש לא מסוגל להגן על חשבון המייל שלו. ובנוסף - את העובדה שזה יכול לקרות לכל אחד, כל הזמן ובכל מקום. 

קצרצרים

1. אפל מעלה את סכום ההימור: היא הודיעה לבית משפט בארה"ב שהיא נורא מצטערת, אבל היא לא יכולה לפתוח עבורו מכשיר אייפון מוצפן. היא ציינה בפני בית המשפט שהחל מגרסה 9 של iOS, אין לה עוד שליטה על ההצפנה של המשתמש והיא לא מחזיקה במפתחות ההצפנה. מערכת אכיפת החוק תצטרך למצוא דרך אחרת לפתוח אייפונים. הפרחים ל-NSA ולשאר האנשים שריגלו במשך שנים אחרי התוכן של משתמשי אפל.

אייפון 6s פלוס אייפון 6s פלוס אייפון 6s פלוס

2. בטוויטר רוצים ברצינות להפוך את הרשת החברתית שלהם לשירות אספקת חדשות. הפיצ'ר החדש של טוויטר נקרא מומנטס והוא מציג למשתמש ציוצים שמעידים בזמן אמת על התרחשויות חדשותיות. שירות כזה מצריך עריכה, אחרת הקוראים שלך עשויים לקבל כל מיני שטויות כאמת. אז טוויטר השקיעה וגייסה עורך בכיר בניו יורק טיימס להובלת הפרויקט.

3. במשך שנים ארוכות נפלו משתמשי ווינדוס במזימת התמיכה הטכנית: נוכלים שהתחזו לתמיכה טכנית של מיקרוסופט או ספקי המחשבים יצרו איתם קשר וניסו לשכנע אותם להתקין תוכנה (שכללה קוד זדוני), לקחת מהם כסף על תיקון שלא היה או שילוב של השניים. עם הזמן, פיתחו המשתמשים עירנות והמזימה נמוגה. עכשיו היא מגיעה אל משתמשי מק, ואלה, מה לעשות, לא עברו את התהליך המחשל הזה כך שהם יצטרכו לעבור אותו עכשיו. מקיסטים, זה בסדר: אתם צחקתם עלינו שנים, אנחנו לא ננצל את רגע החולשה שלכם. 

תגיות