אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב הבא: האם המידע על הלקוחות יעבור לחברות האשראי צילום: אריאל שרוסטר

הקרב הבא: האם המידע על הלקוחות יעבור לחברות האשראי

הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בוחנת להתיר לחברות האשראי שיופרדו מהבנקים לקבל לידיהן את המידע המלא על הלקוחות. בנק ישראל מתנגד בתוקף, אולם רוב בוועדה סבור שרק כך תתפתח תחרות אמיתית מול הבנקים

25.10.2015, 06:52 | שאול אמסטרדמסקי

הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים בוחנת לאפשר לחברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים לקחת איתן גם את המידע על משתמשי הכרטיסים. מה שנשמע כמו המלצה כמעט טריוויאלית הוא למעשה מחלוקת מהותית בין מרבית חברי הוועדה לבין נציגי בנק ישראל, שצפויה גם לגרום לבנקים לעמוד על הרגליים האחוריות. זאת מכיוון שכיום רוב המידע על הפעילות של משתמשי כרטיסי האשראי כלל לא שייך לחברות כרטיסי האשראי, אלא לבנקים שכרטיסי האשראי נמצאים בבעלותם.

קראו עוד בכלכליסט

אם, למשל, לקוח בנק הפועלים מחזיק בכרטיס ישראכרט שהנפיק לו הבנק, המידע על המסגרת שהכרטיס מעמיד לרשות הלקוח והמידע על כלל העסקאות שהוא מבצע בכרטיס הוא מידע ששייך לבנק הפועלים. איזה מידע שייך לישראכרט? רק המידע על הפעולות שהלקוח ביצע בבתי עסק שישראכרט סולקת אותם (כלומר, מבצעת את הפעולה הטכנית של העברת הכסף ממקום למקום).

לדעת מרבית חברי הוועדה, אם חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים אבל המידע המהותי יישאר בידיהם, לחברות כרטיסי האשראי יהיה קושי משמעותי להתחיל להתחרות מול הבנקים. המידע הבסיסי על הלקוחות חשוב בשביל לזהות את מידת הסיכון של כל לקוח ולקוח. על פי מידת הסיכון הזו יכול הבנק, או חברת כרטיסי האשראי, לדעת באיזה מחיר אפשר להציע הלוואות ללקוח (כלומר, בריבית נמוכה או גבוהה), איזו מסגרת אשראי אפשר להציע לו ובאיזו ריבית.

בהיעדר המידע, חברות כרטיסי האשראי המופרדות יתקשו לדעת לאילו לקוחות כדאי להן לפנות בשביל לגנוב אותם מהבנק — למשל, לקוחות בעלי משכורת קבועה ויציבה לאורך זמן וכושר החזר גבוה — על ידי מתן ריביות נמוכות יחסית על מסגרת אשראי ועל הלוואות. כך עלול להיווצר מצב שבו האמצעי יושלם — הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל המטרה תפוספס — הגדלת התחרות במערכת הפיננסית על ידי הפיכת חברות כרטיסי האשראי לאלטרנטיבה לבנקים.

מאבק על ברירת המחדל

 

כיצד העברת המידע אמורה להתבצע? הדיונים על כך בוועדת שטרום טרם הסתיימו, אולם אחת האפשרויות שנבחנת היא כי הלקוחות יקבלו מכתב ובו הבנק יעדכן אותם כי המידע שלהם עומד לעבור לרשות חברת כרטיסי האשראי, וכי אם ברצונם לבטל זאת שיודיעו לבנק. הבנקים צפוים להילחם בהמלצה זו (אם אמנם תיכלל בדו"ח הסופי של הוועדה) בכך שיציעו את הדרך ההפוכה — ברירת המחדל תהיה שהמידע יישאר בבנק, והלקוח יצטרך לבחור באופן אקטיבי אם להעבירו לחברת כרטיסי האשראי. מה שנראה כמו ניואנס צפוי לעמוד במרכז קרב גדול מאוד, שכן מחקרים רבים בתחום הכלכלה ההתנהגותית מראים כי מרבית האנשים בוחרים לרוב באפשרות ברירת המחדל.

לדעת בנק ישראל, המידע שקיים ברשות חברות כרטיסי האשראי אמנם אינו מושלם אבל מספיק לאפשר יצירתה של תחרות, ואין מקום להעביר את המידע מהבנקים לרשות חברות כרטיסי האשראי. לפי עמדת בנק ישראל, אמנם ברשות הבנק העובר ושב של הלקוח ויש לו היכולת הטובה ביותר לנתח את הלווה, להבין את מצבו, להעריך את הסיכון שלו ולתמחר אותו בהתאם — אבל גם חברות כרטיסי האשראי מתחילות לעשות צעדים בכיוון.

לפי בנק ישראל, חברות כרטיסי האשראי רואות למשל את היקף הפעילות הכולל של הלקוח בכרטיס, ויכולות לגזור מזה פחות או יותר את המשכורת שלו. בנוסף, הן יכולות לראות מתי עסקאות מסוימות נעצרו או נחסמו, ומזה יכולות להסיק על יכולת ההחזר של הלקוח המסוים או על הסיכון שלו להידרדר לחובות שלא יוכל להחזיר.

בנוסף, טוענים בבנק ישראל, ברגע שמאגר נתוני האשראי הלאומי יעמוד על הרגליים, פערי המידע יהפכו פחות חשובים. המאגר אמנם לא ייתן לחברות כרטיסי האשראי מידע על היסטוריית העובר ושב של הלקוח — אולם הוא יאפשר להן לדעת אם ללקוח יש הלוואות נוספות ממקומות אחרים, ואם בעבר עמד תמיד בהחזרים על הלוואות שלקח או שמא יש לו היסטוריית החזרים בעייתית.

שופינג באפליקציה

 

תחום נוסף שהוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים צפויה לעסוק בו הוא התחום הדיגיטלי, וליתר דיוק — כיצד אפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת הגדלת התחרות בין הבנקים. הרוח הכללית בוועדה היא כי יצירת שחקנים נוספים לבדה לא בהכרח תגדיל את התחרות במערכת הבנקאית בגלל שורת חסמים. לראיה, ישנם בנקים קטנים בישראל שמנסים להתחרות בגדולים, אולם הריכוזיות בענף הבנקאות לא השתנתה כלל זה שנים.

בוועדה זיהו כי גם אם מספר השחקנים בענף יגדל, הצרכנים עצמם יתקשו להבין את המוצרים שהבנקים מוכרים להם, להשוות מחירים, או אפילו לעבור בין בנק לבנק אחרי שכבר השוו מחירים. לכן בוועדה שואפים לאפשר מצב שבו הלקוח יוכל להישאר בבנק שלו, אבל יוכל לקחת בקלות הלוואה מבנק אחר או מגוף פיננסי אחר, וגם להפקיד את כספו לפיקדון או לתוכנית חיסכון בבנק אחר או בגוף פיננסי אחר. ממש כשם שנטילת משכנתא בבנק שאינו הבנק שלך היא פעולה נפוצה.

לשם כך חושבים בוועדה על חיזוק פלטפורמות אינטרנטיות למתן הלוואות, דוגמת בלנדר או loan־e. בנוסף מוצע ליצור מעין זאפ פיננסי, כלומר שכל אחד יוכל לקבל במנוע השוואה אחד מחירים למוצרים פיננסיים שונים — הלוואות, פיקדונות ועוד — וגם לקנות אותם דרך האתר. אפשרות זו קיימת למשל בבריטניה ובגרמניה, ולמעשה במידה מסוימת גם בארץ בשנתיים האחרונות, אולם לא מוכיחה את עצמה כמחוללת תחרות משמעותית, ולכן בוועדה חושבים על אפשרות נוספת. בוועדה מעוניינים לאפשר לגופים שונים שיקימו אפליקציות או אתרים ייעודיים לקבל הרשאה להיכנס לחשבון הבנק של הלקוח ולקבל עליו את המידע הפיננסי; לעשות בשבילו שופינג בבנקים או בגופים פיננסיים אחרים; ולחזור אליו עם הצעות טובות יותר לקבלת הלוואה או להפקדת פיקדון וכדומה, ואף לבצע את הפעולה בשבילו אחרי שיבחר.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
המדינה מתנהלת כאן ע"י פוליטיקאים פופוליסטים עם אפס אחריות ודאגה לרווחת האזרחים
אחד החששות הוא כי בעקבות המלצותיה של הוועדה להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים התחרות על ההלוואות למשקי הבית אמנם תשתפר, כלומר שהריביות יירדו מעט על הלוואות, אבל שהתחרות על מסגרות האשראי, על המינוס, תהפוך בעייתית יותר. מכיוון שהמוצר שנקרא מינוס הוא מוצר מסובך יותר וקשה יותר להבנה, החשש הוא שבמקום שהגופים הפיננסיים – הבנקים, חברות כרטיסי והאשראי ובעתיד אולי אפילו גופי הפנסיה – יתחרו על הריבית שהם מציעים על המינוס, הם יתחרו ביניהם על גובה המסגרת שהם מוכנים לתת לנו. איפה המדינה לדאוג לכספי הפנסיה של האזרחים שבמילא כבר נמצאים ברשות גופי הפנסיה מאז ועדת בכר ומנהלים את כספינו ברולטה עצמאית משלהם ועל הדרך "מחסלים" לנו את הפנסיה? המדינה היום במסווה של תחרות מכשירה את הגופים המחזיקים בפנסיה שלנו להפוך לגוף פיננסי שיתנהל על גב "עושק" אזרחים במתן אשראי חריגה וגביית אחוזי הריבית ? הרי כל הכספים שהגופים הפיננסיים המחזיקים בכספי הפנסיה שלנו אינם מסכנים את ההון שלהם אלה את כספי הציבור הנמצא בידם !! מה יקרה באם גוף פיננסי המחזיק בכספי הפנסיה ייקלע לקשיי נזילות עקב פשיטת רגל של הלווים ואי יכולת פרעון תשלום האשראי ע"י עסקים/משק בית שקיבלו אשראי במיליוני שח ??
רועיקו  |  26.10.15
6.
כחלון מנסה להוביל את הציבור לתהום בלתי הפיך - קחו הלוואות ועוד הלוואות ..פחחחחח
מצב שבו הלקוח יוכל להישאר בבנק שלו, אבל יוכל לקחת בקלות הלוואה מבנק אחר או מגוף פיננסי אחר, וגם להפקיד את כספו לפיקדון או לתוכנית חיסכון בבנק אחר או בגוף פיננסי אחר. ***כל זה יקרה באפס דרישה לבטחונות ??? כל זה יקרה במתן הלוואות באפס ריבית ??? הלקוחות יקבלו מכתב ובו הבנק יעדכן אותם כי המידע שלהם עומד לעבור לרשות חברת כרטיסי האשראי, וכי אם ברצונם לבטל זאת שיודיעו לבנק. ברירת המחדל תהיה שהמידע יישאר בבנק, והלקוח יצטרך לבחור באופן אקטיבי אם להעבירו לחברת כרטיסי האשראי. ***החוק היום לא מאפשר לקבל פרטי החשבון והתנהלותו -אזי החוק מעל לכל ובררת המחדל הינה הבחירה של רוב הציבור. חיזוק פלטפורמות אינטרנטיות למתן הלוואות, דוגמת בלנדר או loan־e. בנוסף מוצע ליצור מעין זאפ פיננסי, כלומר שכל אחד יוכל לקבל במנוע השוואה אחד מחירים למוצרים פיננסיים שונים — הלוואות, פיקדונות ועוד — וגם לקנות אותם דרך האתר.בוועדה חושבים על אפשרות נוספת. בוועדה מעוניינים לאפשר לגופים שונים שיקימו אפליקציות או אתרים ייעודיים לקבל הרשאה להיכנס לחשבון הבנק של הלקוח ולקבל עליו את המידע הפיננסי; לעשות בשבילו שופינג בבנקים או בגופים פיננסיים אחרים ***ממש בדיחה גרועה - הרי מאחורי האתרים "יעמדו" אותם שחקנים חדשים בשוק האשראי עם מידע שהיום חסוי ויהפכו להיות "משווקי" הלוואות על בסיס פילוח התנהלות החשבון של הלקוח כאשר אין לצרכנים כל הטבה ממשית בגובה הריבית ותנאי האחריות של חברות האשראי החדשים כלפי הצרכנים. האוצר לא מצהיר בשקיפות שהשחקנים החדשים יתחרו במתן אשראי לצרכנים/משקי הבית/עסקים בעת חריגה בחשבון - אפס ריבית חריגה !!! "הבזול" שהאוצר מבטיח ומצהיר בתחום האשראי במסווה של תחרות מקורו בפופוליזים של כחלון שמנסה להיתלות על העץ האחרון שנותר לו מכלל ההבטחות במסע הבחירות אחרי שבשוק הדיור ניכשל סופית.
מסעודה , דימונה  |  26.10.15
5.
"השחקנים" החדשים שיוכשרו לשוק האשראי יעניקו הלוואות/אשראי בריבית אפס ???ממש לא!
בכלכלות אחרות בעולם בהן הפרידו את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים התקבלה דווקא תוצאה הפוכה של עליית מחירי ההלוואות ופגיעה באוכלוסיות חלשות. היום כל הכרטיסים הבנקאיים נמצאים תחת מטריית אשראי /מסגרת 1 שהבנק מאשר. לא ניתן לחרוג מאשראי /מסגרת גם ואם יש ברשות הלקוח 5 כרטיסי אשראי בנקאיים וזה מצב שגורם למשקי הבית "התנהלות" מפוקחת למסגרת אשראי 1 שאושרה בבנק לחשבון הלקוח. הפרדת כרטיסי האשראי ו/או הכשרת שחקנים חדשים לשוק האשראי צעד מיותר מאחר וגם היום כל לקוח יכול להנפיק כרטיס אשראי חוץ בנקאי ולקבל אשראי חוץ בנקאי. במסווה של תחרות לשוק האשראי למעשה הולכים להוביל משקי הבית לתהום בלתי הפיך, שהרי השחקנים החדשים יתקיימו על גב גיוס אג"ח מהציבור עם אפס סיכון בהון עצמי. מן הסתם השחקנים החדשים לא יעניקו אשראי באפס ריבית . אכן , הדלקת "מדורת האשראי" שבתוכה רוב הציבור מתבוסס עם הלוואות וחובות רוב משקי הבית במסווה של תחרות בשוק האשראי ובעיקר כצעד פופוליסטי של שר האוצר כחלון לא ייטיב ולא יועיל לרווחת משקי הבית והתנהלותם המפוקחת המתבקשת . אמרו חכמים מזמן "הבזול עולה לבסוף תמיד ביוקר" תרתי משמע . לקחת הלוואות ולהגדיל אשראי ולהתנהל באפס אחריות זה הכי קל - אבל הכי מסוכן !
שימי  |  26.10.15
4.
כחלון ממוקד להוביל את כלכלת ישראל לסאב פריים לתפארת הפופוליסטיות האישית נטו.
די להביט ולחקור את שנעשה בשוק הסלולר באמצעות מהפכת הסלולר של כחלון בכדי להבין היום את הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמו לשוק ההשקעה בתשתיות סלולר ותקשורת בישראל אל מול טייקון מיכאל גולן שהתקיים כאן באפסס השקעות בתשתיות וקיבל למעשה "תשתיות סלולר במתנה" בכדי לשווק כאן חבילת סלולר במחיר גרביים. רוצה לומר , ש-3 חברות הסלולר למעשה "הולאמו בתשתיותיהן" למטרת מהפכה שלא היה בה כל שיויוניות בהשקעות ואין זה מפתיע שבימים אלו גולןטלקום נמכרת כאקזיט של מיליארד שח המהווה קופון על גב הטבות ינוקא שקיבל מהמדינה. הכשרת מוסדיים המחזיקים בכספי הפנסיה שלנו דומה ל "הלאמת" כספי חיסכון הפנסיה שלנו למטרת ביצוע רפורמה בשוק האשראי ולו רק בכדי לספק עוד צעד מאגלומני של כחלון הפוליטיקאי שבנושא הגז המהווה טריליוני שח הטבה לרווחת האזרחים כאן נמנע מלטפל. לא ירחק היום לכאורה שנגלה כאן שכל החברות כדוגמת "אחים נאוי" הינם "מקורבי" כחלון שכחלון יצהיר לבסוף שהוא לא ידע על עיסוקם ...)) משקי הבית בישראל והעסקים טובעים בהלוואות ואם המדינה רוצה להיטיב עימנו ראוי שתצהיר מראש שהשחקנים החדשים /נותני כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים החדשים יעניקו לנו אשראי חריג באפס ריבית אל מול הריבית שנלקחת היום מאיתנו מחברות האשראי הקיימות במסגרת גכרטיסים חוץ בנקאיים !! אין כאן מצד האוצר כל התחייבות למשקי הבית והעסקים שהשחקנים החדשים ו/או התחרות בשוק האשראי החוץ בנקאי יתנהל בפיקוח הממשלה ובהוזלה של 80% בריבית אשראי חריגה/מינוס !! פקה...פקה...כחלון שחושב לתת לנו הלוואות כמו בבאזר פרסי חושב שהוא גאון...אבל הציבור חכם יותר.
דניאל  |  26.10.15
לכל התגובות