אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוזלת העוף על כרעי תרנגולת, והיא לא היחידה צילום: אביהו שפירא

הוזלת העוף על כרעי תרנגולת, והיא לא היחידה

חוק ההסדרים יצא לדרך עם 3 רפורמות בתחום החקלאי שנועדו להוריד את מחירי העוף הדגים והגבינות. רק רפורמת העוף שרדה את הלחצים והגיעה לדיונים בכנסת וגם היא צפויה כעת להיקבר. למה כל הרפורמות בענף החקלאות נכשלות?

27.10.2015, 06:59 | הדס גליקו ועמרי מילמן

ועדת הכלכלה תדון היום ברפורמה החקלאית היחידה ששרדה את ההתנגדויות והלחצים, ונותרה בשלב זה בתוך חוק ההסדרים – זו שנועדה להפחית את מחירי העוף. שתי רפורמות נוספות שנכללו תחילה בחוק ההסדרים, בענף הצאן ובענף הדגה, נפלטו החוצה ממנו ובוטלו בלחץ הלובי החקלאי, שזכה לגיבוי מצד חברי הכנסת.

נכון לעכשיו מסתמן שגם הפעם יזכו החקלאים לגיבוי מחברי הוועדה, שהביעו התנגדות גורפת לרפורמה שמקדם משרד האוצר. רגע האמת יתרחש בעת ההצבעה על חוק ההסדרים בכנסת ב־19 בנובמבר ולא לפני, אך כבר עכשיו ברור שסיכוייה של הרפורמה לעבור ולהיכלל בו נמוכים מאוד. אף שסיכוייה לעבור קלושים, הרפורמה בעוף רשמה הישג מרשים בתחומה והגיעה לשלב הגבוה ביותר מבין הרפורמות החקלאיות הקשורות למזון שתוכננו להיכלל בחוק ההסדרים.

שלוש רפורמות יצאו לדרך הארוכה של חוק ההסדרים, שנראתה הפעם אופטימית יחסית. שתיים אושרו פה אחד בקבינט הכלכלי־חברתי בתחילת אוגוסט: הרפורמה בעוף שנועדה לבטל את קרטל המשחטות, והרפורמה בצאן שנועדה לבטל את התכנון. הרפורמה בדגה, שנועדה לבטל את המכסים על יבוא דגים, היתה הראשונה להידלדל. כבר בקבינט הוחרגו ממנה סוגי הדגים שמגדלים בבריכות הדגים של הקיבוצים בהוראת שר החקלאות אורי אריאל, והיא הפכה לרפורמה בדגה בים התיכון בלבד. בהמשך הוצאה לחלוטין.

ברגע האחרון לפני שהכנסת הצביעה בקריאה ראשונה על חוק ההסדרים, החליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לפצל ממנו את הרפורמה בצאן לטובת חקיקה רגילה, וכך בעצם שלח אותה הישר לבית הקברות של סעיפי חוק ההסדרים שנפלטים ממנו ואובדים בוועדות הכנסת. גם מחוק ההסדרים שניסה להעביר שר האוצר בקודם יאיר לפיד — הרפורמה הזו הוצאה.

גורמים בממשלה מסבירים כי "מה שהפיל את רפורמת הצאן הוא בעיקר הארגונים המייצגים את הענף, יחד עם התאחדויות החקלאים השונות". המועצות החקלאיות מהוות היום מוקד כוח משמעותי שמתנגד לרפורמות, שכן סביב אותן מועצות כמו גם יתר הארגונים, פועלים עסקנים רבים שמרוויחים משכורות יפות. אם ישונה המצב הקיים, שבו מחירי חלב הצאן והעוף גבוהים מאוד, הם יאבדו את הרלבנטיות שלהם. אף שהמספרים המדויקים לא ידועים, ישנן הערכות כי מספר העסקנים לא פרופורציונלי כלל להיקף החקלאים בארץ, וזה משתקף במחירים שאנחנו משלמים.

מי שנכח ולו בחלק מדיוני ועדת הכלכלה סביב רפורמת העוף, שעוד נשארה בחוק ההסדרים, מבין שמוקד כוח מאוד משמעותי שמתנגד לרפורמות הללו הוא נציגי ההתיישבות החקלאית במפלגות. הדבר בולט במיוחד במפלגות שבהן יש פריימריז — כלומר הליכוד והמחנה הציוני — שם נציגי ההתיישבות החקלאית, שחוששים מהרפורמה, נלחמים בכל רעיון שמוצע. הדבר נכון גם לגבי יתר המפלגות שנהנות מתמיכה של מושבים מסוימים.

שר החקלאות אורי אריאל. קבר בעצמו את הרפורמה בענף הדגים, צילום: איתמר סיידא שר החקלאות אורי אריאל. קבר בעצמו את הרפורמה בענף הדגים | צילום: איתמר סיידא שר החקלאות אורי אריאל. קבר בעצמו את הרפורמה בענף הדגים, צילום: איתמר סיידא

 

מלחמת הגרסאות

 

מחירי העוף עלו בשנתיים האחרונות ב־25% — ומדובר בהוצאה שמהווה בממוצע 9% מהסכום הכולל שמוציאה משפחה ישראלית על מזון. בקרב העשירונים הנמוכים השיעור אף גבוה יותר. על פי ניתוח שערכו במשרד האוצר, הענף סובל מהיעדר תחרות במקטע הרבייה, שמוביל להיצע נמוך שמתגלגל במורד שרשרת הייצור ואחראי לעליית המחירים. הענף, שמגלגל 4.5–5 מיליארד שקל בשנה, מורכב מ־14 מכוני רבייה, כ־500 מגדלים ועוד 35 מעבדים, ורבים מהם נשלטים בידי אחת מחמש המשחטות הגדולות, שמחזיקות ביותר מ־50% מהשוק (ראו תרשים).

באוצר טוענים שמכוני הרבייה פועלים בתיאום ומחלקים ביניהם את מכסות הגידול לפי דרישת המשחטות, שקובעות מראש איזו כמות תשווק כדי לשמור על המחיר, וכי היעדר התחרות מונע מהן להתייעל ולהתחדש ואף מוביל לירידה בייצור למ"ר. גם בדו"ח המבקר ממאי השנה הוזכר הענף כמי שפועל בו קרטל בחסות החוק.

בעוד שבאוצר תולים את עליית המחירים של השנתיים האחרונות בסיבות שפורטו לעיל, החקלאים דווקא טוענים שהעלייה הגיעה על רקע ירידה דרמטית שהתרחשה בשלוש השנים שקדמו לכך, 2010–2012, שבמהלכן הענף התנהל ללא הסדרים וספג הפסדים ממשיים וכ־300 משקים היו בסכנת סגירה. לטענתם, המצב הנוכחי מבטא חזרה לרמת המחירים הריאליים של 2009. החקלאים אף מזהירים שאם הרפורמה תעבור, השוק יתחלק בין מספר מועט של תאגידים גדולים שישלטו בתהליך הייצור והשיווק כולו, תחרות לא תהיה והחקלאים יוכלו מקסימום לעבוד בתאגידים כשכירים.

הרפורמה מציעה לשנות את חוק מועצת הלול, כך שהיא לא תוכל עוד לשמש גורם מווסת ומתכנן בענף. הסעיף המהותי ביותר עבור החקלאים והאוצר הוא החלת חוק ההגבלים העסקיים על מגדלים ומשווקים הקשורים באחת המשחטות הגדולות, כך שאלו לא יוכלו להגיע להסדרים עם מגדלים ומשווקים אחרים וכך להמשיך בעצם את המצב שמתקיים כעת, שבו אין תחרות ומכסות הגידול נקבעות מראש על ידי המשחטות, לפי הכמות שמתאימה להן.

 

תמיכה גורפת בחקלאים

 

ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות את האופן שבו מנוהלות המכסות בענף העוף נעשו לאורך השנים, כמו גם בענפי חקלאות מזון אחרים, אך הם שבים ונבלמים בכל פעם מחדש ובשטח דבר לא משתנה. בראשית 2014 נערך דיון בקרטל בענף במסגרת הצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, ואז הצביע הממונה על הגבלים עסקיים הפורש דיויד גילה על בעיית הקשרים בין חקלאים לבין גורמים פרטיים שנהנים גם הם מתנאי הקרטל. ביולי 2014 נעשה ניסיון לשנות את המעמד המשפטי של מועצת הלול ולהפוך את ההצטרפות אליה לוולונטרית, אך הוא נבלם בידי משרד המשפטים. באוצר אומרים שזו הפעם הראשונה שהנוסח הנוכחי של פירוק הקרטל מגיע לדיון במסגרת חוק ההסדרים.

ועדיין, סיכויי הרפורמה לעבור קלושים. ארגוני החקלאים והאוצר כה מקוטבים בעמדותיהם, שהעובדה שחברי הכנסת מעניקים גיבוי כה מוחלט לחקלאים לא מאפשרת כמעט מרחב תמרון. למשל, הדיון הראשון ברפורמה שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה, החל בתמיכה גורפת של החברים, החל ביו"ר איתן כבל מהמחנה הציוני שאמר שההסכם לא יתקבל בכפייה, דרך יצחק וקנין מש"ס ואיתן ברושי מהמחנה הציוני שהגנו על הענף ועד איציק שמולי מהמחנה הציוני ודב חנין מהרשימה המשותפת, שאינם חברים בוועדה אך הגיעו להביע תמיכה.

הסיכויים הנמוכים נובעים במידה רבה מאי היכולת של הצדדים להגיע לפשרה שתוסכם על כולם. לדוגמה, בארגון חקלאי ישראל מבקשים להעמיק את התכנון וליצור מערכת של פיקוח על רווחיות לאורך שרשרת הייצור, בעוד שבאוצר סבורים שפיקוח מחירים יוביל בהכרח לעליית מחירים לצרכן. עמדת הגג של הארגון היא שתפקידו של האוצר הוא לחשב מה צריך להיות המחיר לקילוגרם ולהחליט על הכמויות הדרושות, תוך שמירה על רווח של חצי שקל לקילוגרם עוף לחקלאי.

על העובדה שגם גופים שאינם חקלאיים נהנים מתנאי הקרטל בענף, אומרים בהתאחדות החקלאים שעמדתם היא שהאוצר יפקח גם על הגופים הללו. בארגון מתנגדים באופן גורף לתוכנית להוציא את החקלאים מתוך ההסדר שפוטר אותם מחוק ההגבלים העסקיים.

התנגדות האוצר לפיקוח על מחירי העוף נובעת, לדבריהם, מכך שהדבר אינו מוזיל את המוצרים לצרכן. לראייה מצביעים במשרד על כך שהביצים והחלב בארץ, שנמצאים תחת פיקוח מחירים, יקרים ב־20%–30% ביחס לעולם. המקרה של העוף, אומרים שם, עלול להפוך לדוגמה הרסנית עוד יותר, משום שהעוף נחשב ל"לוס לידר" ((Loss Leader, כלומר מוצר שרשתות מוכרות במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות אל הסניפים. החשש הוא שברגע שייקבע מחיר מפוקח — הוא יהיה גבוה יותר מהמחיר לצרכן כיום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



64 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

61.
הכסף הגדול באמת
המועצה העיקרית הגורמת ליוקר היא מועצת הצמחים. הייצור הצמחי הוא הגדול מכל הענפים גם יחד, ומגיע לכ 18 מליארד שח לשנה. מועצת הצמחים מגבה את כל הקרטלים הרלוונטים, במחירים ובסינרגיה מובהקת עם כל הקרטחים בתחום. ביטול מועצת הצמחים העושקת את החקלאים עד כדי 20 אחוז מהרווח השנתי שלהם, וביטול האפשרות לסינרגיה בינה לבין הקרטלים, יוכל להוזיל את את יוקר המחיה באופן ניכר. העסקנים-הפרזיטים מטרפדים את הרפורמה כי הם מפחדים להתנתק מעורק דם החקלאים ולצאת לעבודה!
דוגי  |  27.10.15
לכל התגובות