אושר בוועדת הרפורמות: חברות מימון חוץ בנקאיות יורשו לעסוק בהנפקת אג"ח

ועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו) אישרה שחברות מימון חוץ בנקאיות יורשו לעסוק בהנפקת אג"ח, זאת כחלק מחוק ההסדרים. האשראי יוקצה בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים.

עוד נקבע בחוק כי החברות שיוכלו לגייס יהיו חברות ציבוריות שהתשקיף שלהן יאושר ע"י רשות ניירות הערך. כמו כן, החברות יהיו חייבות להיות מדורגת בדרגת BBB- ומעלה.דירוג מתחת לדירוג זה נחשב לדירוג ספקולטיבי. דירוג זה הוא למעשה הדירוג המינימלי של "דרגות השקעה".

עוד נקבע כי הגופים שיוכלו לזכות לאשראי מחברות המימון החוץ בנקאיות הם יחידים או חברות שמחזור המכירות השנתי שלהם הוא מתחת ל-400 מיליון שקל בשנה. יחד עם זאת, יהיה רשאי שר האוצר לקבוע שנתח מהאשראי ילך לחברות שמחזור המכירות שלהם נמוך מ- 100 מליון שקל, על מנת לעודד תחרות בעסקים הקטנים והבינוניים.

סך האג"ח שיוכלו חברות המימון החוץ בנקאיות לגייס לא יעלה על 2.5 מיליארד שקל, כאשר לשר האוצר תהיה האפשרות להגדיל את הגיוס ל-5 מיליארד שקל.

בוועדה נקבע כי אותן המגבלות הללו אמורות שיוטלו על הגופים הפיננסיים מעניקי האשראי יהיו זמניים, שכן עד סוף השנה יגיש משרד האוצר את הצעת החוק להקמת הרגולטור הפיננסי. בוועדה היה ויכוח על מה יקרה כאשר יקום הרגולטור החדש, בסופו של דבר נקבע כי ההגבלות ישארו בתוקף גם כאשר יקום הרגולטור.

הקושי היום בשוק האשראי הוא בעיקר בקרב העסקים הקטנים ומשקי הבית שמתקשים לקבל אשראי זול מהבנקים. לפי האוצר, באותם מגזרים ו רמת הריכוזיות וחוסר התחרות היא הגבוהה ביותר.

היום היא שחברות מימון חוץ בנקאיות יכולות להשתמש בהון עצמי בלבד לשם מימון פעילותן, בעוד שבמערכת הבנקאית שיעור ההון העצמי עומד על כ- 10%. מגבלה זו חוסמת את התפתחות חברות אלו ומגבילה משמעותית את היקף האשראי שהן יכולות להעמיד לטובת העסקים הקטנים והבינוניים.

עוד נקבע כי לא יהיה ניתן לשעבד, לטובת ההלוואות מהגופים, מקרקעין או דיור למגורים, זאת מכיוון ששוק המשכנתאות הוא שוק די תחרותי וקיים חשש שאנשים שישעבדו את בתיהם, יאבדו אותו בסופו של דבר.

בוועדה הייתה מחלוקת בנוגע לשאלה האם חברות עם מחזור מכירות שנתי של 400 מיליון שקל הן באמת עסקים קטנים ובינוניים. לטענת עיסוואי פריג' (מרצ) ההגבלה של 400 מיליון תגרום לכך שהחוק לא ימלא את מטרתו ולכן יש להגביל את ההלוואות מראש לחברות שמחזורן הוא עד 100 מיליון שקל.

בנק ישראל חזר על ההתנגדות שלו ביתר שאת. טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל, אמרה לאחר שהתעקשה לקבל את זכות הדיבור כי "בחוק שעוסק במה שאמון בנק ישראל חשוב שישמעו את עמדת בנק ישראל. אני משמיעה את מה שהנגידה ביקשה מאיתנו להשמיע. עמדתנו היא שאנחנו תומכים בתחרות, ושהיא הכרחית. אך ההסדרה והפיקוח שצריך

לתת היא הגנה על אותם לווים מעמלות מופרזות, למנוע מצב של חדלות פרעון. חוק ניירות ערך לא נותן את ההגנה הזו. הוא לא נותן הגנה על יציבות המשק. הגנה יציבותית יכולה להדביק את כל המשק. ניתן אשראי היום ובסוף לא יהיה אשראי בכלל במשק."

לדבריה "יש הצעת חוק שמונחת לנושא הזה (להסדרת הרגולציה-ע"מ) אז מה הבהלה? למה צריך להקריב את האינטרסים של הציבור בהגנה על היציבות בשביל לעודד את זה. אי אפשר לעודד תחרות ללא הסדרה ופיתוח, זה רק יגדיל את התחרותיות. "

ח"כ אלי כהן אמר כי "הגדלת היקפי הפעילות של חברות המימון החוץ בנקאי תגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, תוזיל את העמלות והריביות בצד אחד, ומן הצד השני, תגדיל את היקפי האשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, המהווים מנוע צמיחה עיקרי תוך הגדלת התחרות בענפי המשק השונים ויצירת מקומות תעסוקה חדשים".