אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
460 טונות פסולת לא מדווחות: אכיפה שהיא אריזה ריקה צילום: אוראל כהן

460 טונות פסולת לא מדווחות: אכיפה שהיא אריזה ריקה

חוק האריזות נכנס לתוקף כבר לפני ארבע שנים, אך המשרד להגנת הסביבה מתעקש להפעיל אכיפה חלשה בלבד על חברות שנמנעות ממיחזור חומרי אריזות: ב־2015 הטיל המשרד קנסות בסכום כולל של 1.3 מיליון שקל על עשר חברות, שהן אחוז מזערי מתוך המאות שמפרות את החוק

28.10.2015, 19:42 | גיל קליאן

במבט ראשון, האכיפה של המשרד להגנת הסביבה על חוק האריזות נראית מרשימה. מתחילת 2015 הטיל המשרד עשרה קנסות של 126 אלף שקל כל אחד על חברות מסחריות שצפצפו על החוק ולא התקשרו עם תאגיד מיחזור אריזות. עם החברות נמנות חברות מוכרות כמו רשתות השיווק יינות ביתן וחצי חינם, חברת המזון מעדני הטלה וכן יצרנית שמן הזית ארץ גשור.

אבל בחינה מדוקדקת יותר של מסמך סיכום הקנסות של המשרד שהגיע לידי "כלכליסט" מעלה תמונה עגומה של אכיפה שהיא טיפה בים - ושל אכיפה נמוכה יותר לעומת שנים קודמות. ב־2014 לא הוטלו קנסות כלל, ואילו ב־2013 הוטלו קנסות בסכום כולל של 1.5 מיליון שקל על 12 גופים מסחריים - סכום גבוה יותר ממה שהוטל ב־2015, 1.26 מיליון שקל.

טיפול שלומיאלי של המשרד להגנת הסביבה

על כל פנים, גם כשהקנסות כבר מוטלים לא ברורה מידת האפקטיביות שלהם. כך למשל, אחת הנקנסות ב־2013 היתה חברת האופנה מתאים לי, שמאז נכנסה להקפאת הליכים ונמכרה, והקנס לא שולם. עוד נקנסת היתה לילית קוסמטיקה, שהקנס שלה בוטל לאחר ערעור. כמו כן, בשנה זו אחת הנקנסות היתה מנדלסון תשתיות, חברת אחזקות שאין לה פעילות יבוא או שיווק מוצרים ארוזים - ולכן לא ברור מדוע המשרד להגנת הסביבה מצא לנכון לקנוס אותה. הערעור שלה התקבל והיא לא שילמה את הקנס.

במשרד להגנת הסיבה סירבו לענות לשאלות "כלכליסט" בנושא קנסות העבר. במשרד לא היו מוכנים לפרט כמה קנסות בוטלו וכמה כספים נגבו בפועל ממפרים של החוק.  

חוק מיחזור האריזות פועל על פי ההיגיון של "המזהם משלם" - כלומר, אם חברה מכרה מוצר ארוז, עליה לשאת בעלויות של איסוף ומיחזור האריזה של המוצר. התשלום נעשה באמצעות התקשרות עם תאגיד מיחזור אריזות. בישראל פועל תאגיד מיחזור אריזות אחד בלבד - תמיר. מדובר בחברה לתועלת הציבור שנמצאת בבעלות יצרני המזון ומוצרי הצריכה הגדולים (תנובה, אסם, שטראוס, החברה המרכזית, יוניליוור, חוגלה, מאפיות אנג'ל, שופרסל, גן שמואל, יפאורה־תבורי וסנו).

22 קנסות בלבד בארבע שנים

לפי ההערכות שהגיעו לידי מחוקקי החוק, בישראל מיוצרות מדי שנה כ־800 טונות של פסולת אריזות, שעשויות ממגוון חומרים: פלסטיק, זכוכית, נייר, קרטון או כל חומר אחר, מקופסת נעליים ועד מכל פלסטיק של מרכך כביסה. החוק מחייב כל מפיץ פסולת לדווח על כמות חומרי האריזה שהוא הכניס לשוק, ולשלם על פי התעריפון של תמיר (למשל 390 שקל לטונה פלסטיק או 150 שקל לטונה נייר). אלא שמתוך אותן 800 טונות פסולת, נכון ל־2014, התקשרו עם תמיר יצרנים ויבואנים שדיווחו על 340 טונות בלבד. במילים אחרות: יותר מחצי שוק מפר את החוק. כך, כיום מסתובבים בשוק מאות ואף אלפי גופים שלא התקשרו עם תמיר, לא מדווחים על הפסולת שלהם ולא משלמים עליה.

והאכיפה? המשרד להגנת הסביבה בחר כאמור להטיל בארבע השנים האחרונות, מאז כניסת החוק לתוקף, 22 קנסות בלבד (וזה לפני ביטולים על קנסות שהוטלו שלא בצדק).

רשימת החברות שהתקשרו עם תמיר היא רשימה פומבית, וקל מאוד לאנשי המשרד להגנת הסביבה להשוות אותה לרשימת היצרנים והיבואנים של מוצרי צריכה בישראל. נראה כי ההשוואה הזאת היא שמולידה את פתיחת ההליכים נגד גופים שלא התקשרו עם תאגיד המיחזור והטלת הקנסות עליהם.

באופן אירוני, חוסר האכיפה דווקא עוזר לתמיר לעמוד ביעדי המיחזור, הנקבעים על ידי המדינה. המדינה חייבה את תמיר לאסוף 55% מפסולת האריזות ב־2014. אלא שאין מדובר ב־55% מ־800 הטונות, אלא ב־55% מתוך הפסולת המדווחת לתמיר - כלומר 340 טונות.

כדי לאסוף פסולת תמיר מפעילה רשת גדלה והולכת של פחים כתומים. לתוך אותם פחים מושלכות אריזות, והצרכן לא יודע ולא יכול לדעת אם האריזות שזרק לפח הן אריזות של יצרנים שמשלמים לתמיר או לא. כך, מאוד לא מפתיע שתמיר מצליחה לעמוד כל שנה ביעדי המיחזור שלה.

הכנסות תמיר מדמי טיפול: 55 מיליון שקל

לפי הדו"חות של תמיר ל־2014 (העדכניים ביותר שפורסמו), בשנה זו התקשרו עמה 85 יצרנים ויבואנים - פחות ממספר המצטרפים ב־2013, שעמד על 211 חברות. סך הכל ב־2014 מספר המתקשרים עם תמיר עמד על 920 חברות. באותה שנה התקשרה תמיר עם 57 רשויות מקומיות נוספות והחלה בתהליכים לפריסת פחים כתום בשטחן, לעומת 74 רשויות חדשות שהצטרפו ב־2013. ב־2014 ההכנסות של תמיר מדמי טיפול שקיבלה מיצרנים, יבואנים ורשויות מקומיות עמדו על 55 מיליון שקל - יותר מפי שניים לעומת 28 מיליון שקל שקיבלה ב־2013.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה ממשיך ופועל בימים אלה בהליכי אכיפה מקיפים נגד רשויות מקומיות, יצרנים ויבואנים שטרם התקשרו עם הגוף המוכר על פי החוק. יישום חוק האריזות יביא לטיפול בכ־800 אלף טונות פסולת אריזות בשנה, להתייעלות כלכלית ולחיסכון ברשויות המקומיות. מאז כניסת חוק האריזות לתוקף התקשרו 200 רשויות, שהן כ־80% מכלל הרשויות המקומיות, עם הגוף המוכר, ומיישמות כיום הסדרים להפרדת פסולת במקור. כמו כן, יותר מ־900 יצרנים ויבואנים התקשרו עם הגוף המוכר על פי החוק. יצרנים ויבואנים שלא פעלו בהתאם להוראות קיבלו עיצומים בסך כולל של יותר מ־2 מיליון שקל ב־380 הליכי אכיפה".

מחצי חינם נמסר כי לא ידוע להם על קנס שהוטל עליהם.

מיינות ביתן נמסר: "אנו עובדים על פי חוק ונמצאים במגע עם המשרד להגנת הסביבה".

אתר מיחזור , צילום: בלומברג אתר מיחזור | צילום: בלומברג אתר מיחזור , צילום: בלומברג

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות