אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"נתניהו מאמין בדו"ח לוקר, רק שאין לו כוח פוליטי וחשק ליישמו" צילום: נמרוד גליקמן

ראיון כלכליסט

"נתניהו מאמין בדו"ח לוקר, רק שאין לו כוח פוליטי וחשק ליישמו"

חבר ועדת לוקר ומנכ"ל אלביט מערכות לשעבר יוסי אקרמן בטוח שהמלצות הוועדה בנוגע לתקציב הביטחון יאומצו בסופו של דבר: "אין לצבא כסף. אין מקורות. זה דו"ח טוב, וזו הבעיה שלו כי הוא קשה לעיכול"

28.10.2015, 08:55 | מאיר אורבך

כשראש הממשלה בנימין נתניהו קרא ליוסי אקרמן והציע לו להיות חבר בוועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, הוא נענה מיד. אקרמן שם על השולחן ניסיון של עשרות שנים באלביט מערכות, 17 כמנכ"ל, וכך גם חבריו לוועדה, "אנשים נפלאים", לדבריו. ולכן דחיית המלצות הוועדה - שעיקרן קביעת תקציב שנתי קבוע של 59 מיליארד שקל למשרד הביטחון, שקיפות, קיצוץ כוח האדם וביטול פנסיית הגישור של פורשי הקבע - לא רק הרגיזה ואכזבה, אלא בעיקר הפליאה אותו.

ניכר שגם עתה, כמה חודשים לאחר פרסום ההמלצות הסופיות, אקרמן מתקשה להבין מה קרה שם: "מי שמינה אותנו היה נתניהו, שהבין שתקציב הביטחון נקבע תמיד ברבע שעה שבין ארבע לארבע ורבע לפנות בוקר, כי חייבים לאשר את תקציב המדינה, ואז מוציאים מספר ומאשרים אותו", אומר אקרמן בראיון ל"מוסף כלכליסט" שיתפרסם מחר.

טנקי צה"ל בגבול לבנון, צילום: איי אף פי טנקי צה"ל בגבול לבנון | צילום: איי אף פי טנקי צה"ל בגבול לבנון, צילום: איי אף פי

"נתניהו הבין שזה לא עובד יותר, ודרש מאיתנו לראות קו של עשר שנים קדימה. אני אומר בצניעות שיצא דו"ח טוב. לא שאין בו דברים שאפשר לשנות, אבל זה דו"ח טוב זו כנראה גם הבעיה שלו, כי דו"ח טוב הוא קשה לעיכול, הוא כולל סעיפים שקוראים לגעת בבשר החי. אבל להפתעתי לא באו ואמרו: 'יש בדו"ח הזה 50 סעיפים וכמה לא נראים לי', אלא פסלו אותו מכל וכל. ישבו בוועדה שני אלופים, שני פרופסורים ועוד אנשים סבירים, אז להגיד שהדו"ח רדוד, הזוי ושטחי נראה קצת בעיה. מה שמפתיע הוא שרוב הדו"ח נכתב על סמך רעיונות ששמענו מהם. ישבנו שנה שלמה, פעם בשבוע, וחלק גדול מהזמן עם אנשי משרד הביטחון וצה"ל. אנו חתומים על הדו"ח, אבל הכל בא מהם".

אקרמן מעריך כי בסוף, לנוכח המצב הביטחוני, יחייבו האתגרים שיעמדו לפני צה"ל התבוננות נוספת בהמלצות: "לא תהיה ברירה אלא לאמץ את הדו"ח, ובטווח הלא רחוק. אין לצבא כסף, אין מקורות, ומה שאנו הצענו זו דרך להשיג כסף. אני יודע שביבי קרא את הדו"ח בעיון והוא מאמין בו, בכל סעיף, רק שאין לו חשק וכוח פוליטי לאלץ את מערכת הביטחון ליישם אותו".

מאז שאקרמן בן ה־66 פרש מאלביט ב־2013 הוא הפך את קידום הצפון למשימת חייו, בעיקר על ידי ניסיון לעודד סטארט־אפים לפעול באזור. "החלטתי להקדיש את עצמי לחיזוק הצפון בשני תחומים: חקלאות, ועם ישראל עלול לשלם מחיר כבד אם החקלאות בצפון תיחלש, וטכנולוגיה, שם חייבים להבין שלא הכל חייב להיות בתל אביב". לדברי אקרמן מעט האנרגיה הממשלתית לפריפריה מופנית כולה לדרום, וניכרת הקנאה שהוא חש לנוכח ההשקעה ב"עיר הסייבר" באר שבע. "לא חושב ששר הנגב והגליל היה בגליל בכלל", הוא אומר.

 

הראיון המלא – מחר ב"מוסף כלכליסט"

תגיות