העיקר שיש 24 רגולטורים

מי שעוקב אחרי מבנה משק החשמל בישראל, התנהלותו שלו וחוסר הטיפול הממשלתי בו, יודע שמדובר באח החורג והמכוער של משק הגז: שניהם עתירי רגולציה, שניהם שבעים מוועדות ומאלתורי חקיקה, ובשניהם אף אחד לא ממש מטפל שנים על גבי שנים.

זה בכלל לא תלוי בממשלה כזו או אחרת: ב־1996 חוקקה ממשלת ישראל חוק שמחייב את המדינה לבצע רפורמה בחברת החשמל. מאז קמו פה ממשלות שמאל, ימין ומרכז, ואף אחת מהן לא עשתה דבר. אבל ממש.

הביטוי "רפורמה בחברת החשמל" הפך כל כך שחוק, שרק הביטוי "רכבת קלה בתל אביב" מסוגל להתחרות בו, ואולי לנצח.

אז נכון, שני המשקים הם השלד של המדינה, כאשר אחד הוא אסטרטגי יותר (גז) והשני הוא טקטי יותר; כלומר, יום יומי, זה שהאזרח נפגש איתו כל בוקר מחדש כשהוא מדליק את האור או מפעיל את הקומקום במטבח.

חברת החשמל היא גוף עליו מופקדים רגולטורי רבים. כל אחד מהם מושך לכיוון שלו וכל אחד בטוח שהוא צודק.

אבל ממשלת ישראל והעומד בראשה כבר שש שנים ברציפות בנימין נתניהו משקיעים כל כך הרבה אנרגיה במשק הגז, בטח שבשנה האחרונה - מתווה, קבינט מדיני־ביטחוני, חוזי ייצוא מול ירדן ומצרים - ומשק החשמל? הוא לא מעניין אף אחד.

שר האנרגיה יובל שטייניץ אמנם הכריז אתמול על הקמת ועדת בדיקה לאירועי השבוע האחרון - בעיקר כדי להתחמק מוועדת ביקורת שלא תוקם על ידו, כזו שעשויה למתוח עליו ביקורת אישית - אבל אם בגלגולו הקודם כשר אוצר שטייניץ היה משקיע את כל מרצו ברפורמה בחברת החשמל כמו שהוא משקיע במשק הגז, אולי חלק מהנזק שנרשם פה מיום ראשון היה מצטמצם.

ולא שלא היו הזדמנויות - משבר הגז המצרי ועליית התעריף שכל האזרחים ספגו (33%) הייתה הזדמנות טובה, שכמובן מוסמסה. אחריה הגיעה הפשלה האיומה בה חברת החשמל פספסה בכ־2 מיליארד שקל את תחזית ההכנסות שלה. שתי ועדות חקירה הוכרזו - אחת מהן לא התכנסה כלל.

בכל מדינה מתוקנת היו עפים פה ראשים, כי בכל זאת מדובר בכסף ציבורי. ואיך זה נגמר? סמנכ"ל הכספים דאז התפוטר והחשב פרש. וזהו, לא מעבר.

התחנה הבאה הייתה לפני שנה, אז כבר גובשה רפורמה שאולי לא היה מושלמת אבל בטח היתה יותר טובה ממה שיש היום. ועד העובדים לחץ ידיים עם רשות החברות ועם ההסתדרות, והזמנה למסיבת עיתונאים שתכריז על היסטוריה כמעט יצאה לדרך.

ואז בא יאיר לפיד וחשב ש־0% מע"מ על דירות חדשות מקבלן זה יותר חשוב וקבר אותה.

היום אמור להתפרסם דו"ח מבקר המדינה על משק החשמל בישראל. גם למבקר נמאס לכתוב על החברה, כי כל פעם שהוא עשה זאת (לפחות חמש פעמים בעשור האחרון) אף אחד לא סופר אותו. עובדה. תשאלו את תושבי רעננה ונתניה.

השאלה היא האם המהלומה שחוו 280 אלף איש סוף סוף ישכנע מישהו שאולי הגיע הזמן לעשות מעשה ולגמור עם זה אחת ולתמיד.