רשות המסים שמרה לעצמה עודפי גבייה לא מוצדקים מהציבור במיליארדי שקלים

דו"ח מבקר המדינה על רשות המסים מצא ממצאים קשים על התנהלותה בכל הנוגע להחזרי מס ומיצוי הטבות המס. כתוצאה מאותם ליקויים הצטברו עודפי גבייה לא צודקים בהיקפים של מיליארדי שקלים לאורך השנים. המבקר מצא כי במקרים רבים רשות המסים לא צעדה קדימה לשנות ה-2000 בכל הנוגע למערכות מחשוב מה שמסרבל את עבודתה ומגדיל את החשש לקביעת תשלומי מס לא נכונים.

למרות שמינהל הכנסות המדינה מפרסם בכל שנה את אומדן הטבות המס לשנה הבאה, ברשות המסים ובמינהל אין מידע שניתן להסיק ממנו על האופן שבו מממש הציבור הציבור את הטבות המס. המבקר מצא גם כי לא רק שהרשות לא כללה בתוכניות העבודה שלה את בחינת שיעור המיצוי של הטבות המס, אלא שגם היא לא סקרה את החסמים העומדים בפני הציבור למיצוי זכויותיו, מה מקשה על מקבלי ההחלטות, שבימים אלה מתקוטטים על מתן הטבות מס שונות, לבדוק את יעילותן של ההטבות בהשגת מדיניות הממשלה.

מבקר המדינה מצא ממצאים מטרידים, לפיהם היקף גביית היתר של הרשות מוערך במיליארדי שקלים לאורך השנים, ואולי פתר ולו חלק מהשאלה כיצד יכול להיות שלמרות הצמיחה הנמוכה ישנה גביית מסים שמעבר לתחזיות המקוריות. משרד המבקר פירט את עודפי הגבייה והעריך כי גבייה עודפת משכירים שעבדו רק חלק מהשנה (שכן תשלום המס הוא חודש אך החישוב הוא בסופו של דבר שנתי) עמדה ב-2012 על 563 מיליון שקל, מכיוון שמדובר בכ-364 אלף שכירים, סכום ההחזר הממוצע לעובד מוערך בכ-1,550 שקל לשנה. 34.6 אלף שכירים שעבדו במספר מקומות ולא עשו תיאום מס שילמו 74 מיליון שקל יותר ממה שהיו צריכים, כ-2,150 שקל בממוצע לשכיר. המבקר מצא כי גם במקרים בהם לרשות המסים היה מידע על כך שאזרחים לא מיצו את זכויותיהם היא לא יזמה להחזיר להם את כספים ולא הודיעה להם על כך.

רשות המסים. לא טורחת לעדכן שכירים שמגיעים להם 74 מיליון שקל בחזרה | צילום: אלכס קומולויסקי

כספים נוספים ששומרת לעצמה הרשות הם יתרות זכות של הציבור שלא חוזרות אליו. נכון לאוקטובר 2014 היו כ-55 אלף איש שפרטי חשבון הבנק שלהם לא היו מעודכנים בתיקיהם. ל-44 אלף מהם הייתה יתרת זכות מעוכבת מעל 60 יום; סך יתרות הזכות של אותם 44 אלף עמד על כ-136 מיליון שקל. המבקר העיר על כך שהרשות לא עושה פעולות יזומות לאיתור זכאי החזר המס.

הרשות השיבה על הביקורת כי תוציא הנחיה למערכת המחשוב שלה לשלוח לנישומים תזכורות לעדכון חשבונות הבנק אחת לשנה.

ב-2011 בעקבות עתירה שהוגשה נגד האוצר נקבע כי סכום האש"ל שיכול עובד לנכות משכרו (כלומר ההוצאות שניתן להפחית מהשכר כדי להפחית את תשלום המס) יעודכן רטרואקטיבית מ-2009 (לאחר שלא עודכן הסכום מ-1985). לפי אומדני הרשות, אותה פסקה, עדכון הוצאות האש"ל, אפשר לציבור לנכות מההכנסות שלו מ-2009-2010 1.2 מיליארד שקל (555 מיליון ב-2009 ו667 מיליון ב2010), אלא שרשות המסים כלל לא פרסמה את ההטבה הזו, כך שכמעט ולא הוגשו דו"חות חוזרים.

מי כן הגיש? הביקורת מצאה כי הוגשו דו"חות ספורים עבור אותם שנים, שכללו ניכוי הוצאות אש"ל - רובם הוגשו על ידי עובדי רשות המסים ועובדי היחידה להוצאה לפועל שעובדים יחד עם רשות המסים. כלומר לא רק שהרשות לא עדכנה בעצמה את סכומי האש"ל אלא רק לאחר עתירה, היא גם לא טרחה לעדכן את הציבור על הפסיקה - מלבד כמובן את עובדיה.

הרשות השיבה למשרד מבקר המדינה כי היא "אמנם לא פרסמה הודעה לציבור בנושא, אולם פסק הדין שניתן בנושא פורסם, ומייצגים רבים פרסמו חומר מקצועי לכלל הציבור."

עוד הוסיפה הרשות כי לדעתה מרבית השכירים מודעים לזכאותם להחזרי מס במקרה שבו נוכה להם מס ביתר, אך יש ששכירים נמנעים מהגשת ד"וח להחזר מס מסיבות שונות" הרשות ציינה כי האפשרות לבצע בדיקה ממוחשבת של הכנסות הציבור נדחתה בעבר, היות שבדיקה זו לא תעלה את כל הכנסות הציבור החייבות במס, וכן כי יש חשש שבעקבות פנייה של הרשות אל הנישום יתברר כי אין הוא זכאי להחזר ואף ייתכן שיהיה חייב במס".

ימים ספורים לפני פרסום הדו"ח הודיעה רשות המסים כי היא שולחת מכתבים ל-1,700 איש שנמצא כי ככל הנראה הם זכאים להחזר מס משנת 2012. ברשות טוענים כי מדובר במהלך שלא התחיל כעת, אלא בתהליך ארוך יותר. עם זאת נראה כי לאור המספרים שחושף המבקר, מדובר רק בקצה הקרחון.

חוסר התיאום בין הגופים השונים של רשות המסים היה סוגיה מרכזית בדו"ח מבקר המדינה על רשות המסים בשנה שעברה. גם הפעם התייחס לכך המבקר שמצא כי לרוב, לעובדי מיסוי מקרקעין, שאמורים לקבוע את שומת מס השבח בהתבסס על נתוני הכנסות ועל בסיס נתונים אחרים שמצויים במערכת המחשוב של רשות המסים - שע"ם, כלל אין הרשאות גישה לנתונים הרלוונטיים, מה שמעלה חשש שהתשלומים שנדרשו ממשלמי מס שבח היו שגויים.

משה אשר, מנהל רשות המסים | צילום: אלכס קולמויסקי

אין שקיפות: רשות המסים לא מנמקת מדוע דחתה בקשות להטבת מס

מרבית השכירים לא נדרשים להגיש דו"חות לרשות המסים, אך כאלו שעושים תיאום מס, או מבקשים לנכות הוצאות מסוימות נדרשים לעשות זאת. מבקר המדינה מצא כי רוב משרדי השומה לא נוהגים בשקיפות עם אותם שכירים, לא מודיעים להם על שינויים שנעשים בשומות, כך שגם אם אדם מסוים לא קיבל את ההטבה שדרש, הוא אינו יודע מה הסיבה לכך, ולא יכול להוכיח את צדקתו. אותם פונים לרשות נשארים בערפל לאורך כל התהליך שכן הרשות אינה מעדכנת אותם בנוגע לקבלת הדוחות שהגישו או בנוגע למצב הטיפול. כאשר הפונה מקבל תשובה בסופו של דבר, היא מכילה רק את הדו"ח לאחר שינויים שעשתה הרשות בצורה שמקשה עליו לאתר את השינויים שעשתה. התוצאה של כל זה היא מקרים בהם קובעת הרשות שומות שגויות מבלי לברר את הפרטים, דוגמה אחת שהביא המבקר היא משרד שומה שהכפיל את ההכנסה של אדם מסוים מנכסי בית, ללא סיבה.

הרשות השיבה על כך, כי על מנת למנוע עיכוב בטיפול בבקשות להחזרי מס, נערך עם הנישומים בירור ועדכון טלפוני בחלק גדול מהבקשות להחזר מס, ובמהלכו עובדי הרשות מסבירים להם את התיקון שיש לערוך בשומה. עוד ציינה הרשות כי היא בוחנת פיתוח יישום להעברת מסרונים או עדכונים אינטרנטיים לנישומים במקרים של פתיחת התיק ובעת קבלת בקשה להחזר מס.

גם מערכות פשוטות יותר, כך עולה מהדו"ח, לא קיימות ברשות המסים. מערכת ניהול תורים, שאמורה לייעל את אופן הטיפול, רמת השירות ואת כל מנגנון שירות הלקוחות לא קיימת כלל ברשות המסים, זאת על אף שכבר ב-2006 הולט על רכישת מערכת כזאת. הרשות ציינה בתשובות למבקר כי היא נמצאת בעיצומו של פיילוט- 9 שנים לאחר ההחלטה המקורית.

מטרטרים את הנכים

חלק מכובד מהביקורת של מבקר המדינה הוקדש לטיפול בנכים מצד רשות המסים. גם כאן ישנו קושי טכנולוגי מצד רשות המסים. המבקר מצא כי כלל לא ניתן להגיש תביעה לקבלת פטור ממסה לנכה באתר האינטרנט של רשות המסים. זאת למרות החלטת הממשלה מ-2004 כי עד סוף 2006 יתאפשר להגיש באופן מקוון 80% מהטפסים הממשלתיים. הרשות ציינה בתשובתה כי אפשרות זו תפותח בעתיד במסגרת מהלך כולל של משרד ללא נייר, בהתאם לאבני הדרך של הפרויקט.

כך למשל, תהליך הגשת הבקשה לקביעת אחוזי נכות כרוך בהגעה פיזית של הנכה חמש פעמים למשרדי השומה. גם סוגיית האגרה נידונה בדו"ח, והמבקר מצא כי אדם שמעוניין לעבור ועדה רפואית על ידי הביטוח הלאומי, בכדי לקבל פטור ממס בגין נכותו, נדרש לשלם אגרה של 556 שקל (ועוד 868 שקל עבור ועדת ערר), המכשול כאן הוא לא רק בגלל גובה התשלום הגבוה (לעומת מבוטחי ביטוח לאומי שמעוניינים לעבור ועדה רפואית בתחומי נכות כללית או תאונת עבודה ולא נדרשים לשלם כלל אגרה) אלא שאת האגרה המדוברת ניתן לשלם רק בבנק הדואר. בנוגע לכך, נמסר מהביטוח הלאומי כי מבחינתו אין מניעה כי רשות המסים תפתח שירות לתשלום האגרה דרך אתר ממשל זמין והוא יקלוט את הנתונים. הרשות ציינה, כי היא מחלקת שוברי תשלום אלו כשירות לנכה המבקש לגשת לוועדה רפואית. המבקר מצא כי בפועל כל אדם המבקש לקבל אחוזי נכות נדרש להתייצב בפני למעלה שלוש ועדות רפואיות בממוצע לצורך האבחון, כאשר כל ועדה מצריכה הגעה מיוחדת לביטוח הלאומי, זאת במקום לאחד את כל הוועדות ליום אחד וליצור נקודת מפגש אחת. גם בכל הנוגע לפרוטוקולי הוועדות, נמצא כי הרשות עוד לא הגיע למאה ה-21. היום הרשות אינה שולחת את הפרוטוקול לנכה, והוא נדרש להגיע פיזית למשרד השומה כדי לצלם את הפרוטוקול בעצמו.

לאחר שביקר את העברת המידע בתוך רשות המסים, מצא המבקר כי גם העברת מידע בין רשות המסים לביטוח הלאומי בעייתית מאד. הגדרות והכרעות של הביטוח הלאומי יכולות להשפיע על הטבות מס להם זכאי אדם, כך שמדובר במידע חיוני לרשות. המבקר מצא כי עד היום לא הוסדרה העברת מידע רלוונטי הנוגע למיצוי זכויות של נכים, זאת למרות שבאוקטובר 2009 הצהיר מנהל רשות המסים דאז (יהודה נסרדישי) בדיון בכנסת, כי בכוונתו לפעול להסדיר את הסוגיה הזו. רשות המסים ציינה בתשובתה כי מתנהל קשר שוטף בין הרשות לביטוח הלאומי, ובתחילת כל שנה מקבלת הרשות מהביטוח הלאומי מידע בנושאים רבים.

רשות המסים מסרה בתגובה: הנתונים המוצגים בדו"ח המבקר לפיהם קיימים ברשות המסים החזרי מס שלא הועברו לציבור השכירים בגובה מאות מיליוני שקל לשנה, הינם שגויים, שכן הם הופקו על סמך נתונים חלקיים שנתבקשו מהרשות ואינם כוללים גם הכנסות נוספות ובהן בין היתר תשלומי פנסיה, אופציות לעובדים ותשלומי ביטוח לאומי. אף שהובהר לעובדי משרד המבקר כי הנתונים חלקיים וכי עליהם להשלים העבודה בטרם הסקת מסקנות, לצערנו הדבר לא נעשה.

יתרה מזאת, מניתוח מעמיק של אותם הנתונים לגבי עובדים שלא עבדו שנה מלאה, ואשר בוצע על ידי הרשות לצורך הפיילוט לשליחת מכתבים ללקוחות, עולה כי גודל האוכלוסייה שעשויה להיות זכאית להחזר, אשר בסבירות גבוהה לא יסתבר בדיעבד כחוב מס, עומד על אלפים בודדים בלבד בשנה.