סתירות בהנחיות היועמ"ש וחשב הכללי על הסכמי פשרה בהליכים אזרחיים

מדינת ישראל תובעת ונתבעת בהליכים משפטיים אזרחיים. בין השנים 2014-2012 הסתיימו כ-450 הליכים משפטיים בפשרה בסכום כולל של מאות מיליוני שקלים. פשרה משמעותה ויתור על כספי ציבור, לכן בדק מבקר המדינה את דרכי הפיקוח על הפשרות.

שני הממצאים המרכזיים שלו הם: סתירות בהנחיות ובנהלי הפיקוח של שני שומרי הסף המרכזיים - היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין והחשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו. כמו כן ליקויים באופן שמרבית משרדי הממשלה מתייחסים להסכמים אלו.

כך למשל, מציין המבקר את הסתירה הבאה: לפי הוראת החשב הכללי הגורם המוסמך לאשר פשרה בסכום גבוה ממיליון שקל הוא סגן החשב הכללי הממונה על פשרות - לאחר קבלת עמדתם בכתב מספר גורמים מהפרקליטות, החשבות והמשרד הממשלתי המעורב. לעומת זאת, לפי הנחיית היועמ"ש אין די בקבלת עמדתם של גורמים אלה, אלא יש צורך בהסכמת כולם ובהיעדרה היועמ"ש הוא המוסמך להכריע.

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו | צילום: אלכס קולומויסקי

כותב המבקר: "נמצא כי הסכמי פשרה בסכומים גבוהים, גם של עשרות מיליוני שקלים לא הובאו לאישור היועמ"ש ולאישור פרקליט המדינה, על אף הנחיית היועמ"ש המחייבת להביא פשרה בסכום גבוה להחלטתם".

"קיומן של הנחיות סותרות בעניין זה, של היועמ"ש ושל החשבת הכללית", כותב המבקר, "מחדד את המתח הקיים בין שני הגורמים המשמשים שומרי הסף של הממשלה ושל רשויותיה. על גורמים אלו לנהוג בשיתוף פעולה ובתיאום באישור הסכמי פשרה".

ליקויים בעבודת הוועדה העליונה לפשרות

לגבי הוועדה העליונה לפשרות, מחיקות והסדרים (שהוקמה בהנחיית החשבת הכללית) נמצא כי כ-40% מהפשרות אושרו שלא בנוכחות רוב חבריה, בניגוד להוראות תקנות שירות המדינה וכי הוועדה אינה מקיימת מעקב אחר יישום הנחיותיה למשרדי הממשלה כיצד למנוע כשלים עתידיים.

הדו"ח סוקר את הליקויים בהסכמי הפשרה לפי המשרדים הממשלתיים. המוביל הוא משרד הבריאות ששיעור הסכמי הפשרה שבהם היה מעורב ונמצאו בהם ליקויים - 100% (נבדקו 10 מתוך 37 הסכמי פשרה ב-2014-2012). במקום השני: משרד ראש הממשלה – 80% (נבדקו 10 מתוך 10).

תשובת משרד הבריאות: החל משנת הכספים 2015 תוקן אחד הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורת הנוגע לאישור פשרות בדרישות.

תשובת משרד ראש הממשלה: כל דרישת חוב והליך משפטי המוגשים נגד משרד ראש הממשלה, לרבות אלו המסתיימים בהסכמי פשרה, מטופלים באופן מקצועי על ידי הנהלת המשרד ועל ידי יחידות המשרד הנוגעות בדבר, בשיתוף פעולה מלא עם פרקליטות המדינה ועם פרקליטויות המחוז.

ומסכם המבקר: "הליקויים שהתגלו בביקורת זו מצביעים על כך שמרבית משרדי הממשלה אינם מקדישים את תשומת הלב הראויה לקיום ההוראות בעניין אישור הסכמי פשרה, ובכלל זה לקבלת כל האישורים הנדרשים לפשרה, לשמירת האסמכתאות להם, להפקת לקחים ולמעקב אחר תיקון הכשלים המתגלים אגב תהליך אישור ההסכמים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שהתשלומים בהסכמי הפשרה שמשרדי הממשלה חותמים עליהם מסתכמים בעשרות עד מאות מיליוני שקל בשנה, ישנה חשיבות יתרה להקפדה על הנהלים לאישור ההסכמים, כדי לנהוג בכספי המדינה באחריות".