אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לחלק את הים צילום: תומי הרפז

ראיון כלכליסט

לחלק את הים

פרופ' שמאי אסיף, מראשי תמ"א 35, מנסח מפה חדשה שתקבע איפה מותר ואיפה אסור לעסוק בפיתוח כלכלי בים התיכון וכמה יעלה השימוש במים של ישראל. אסיף משוכנע שחייבים להניח צנרת מורכבת מאסדות הגז ולא מודאג מיצירת שחיתויות חדשות עם החלת רגולציה על הים

29.10.2015, 22:18 | גיל קליאן

"ישראל צריכה תשתית הולכת גז ציבורית שמאפשרת גם טיפול, ובוודאי גם קליטה של הגז, ברור לחלוטין שיש צורך ביותר מצינור אחד. צריך מניפה שלמה של צנרת שתיכנס ליבשה ותוביל את האנרגיה לתוך מדינת ישראל. זה לא יכול להיות תלוי לא על צינור אחד ולא על שניים". כך אומר פרופ' שמאי אסיף שמקדם בימים אלו תוכנית מתאר חדשה שתסדיר לראשונה את השימושים והסמכויות בשטחים הימיים של ישראל ותשנה מהיסוד את ההסתכלות האזרחית על הים התיכון.

להרשמה לכנס לחצו כאן

קראו עוד בכלכליסט

התוכנית של אסיף וצוותו אפילו ממליצה היכן בדיוק רצוי למקם את המרכז העתידי לאספקת הגז, או בלשונו של פרופ' אסיף, "השיבר של הגז".

"התוכנית הימית לישראל" שמציע אסיף למדינה היא יוזמה של הטכניון שגובשה בהתייעצות אינטנסיבית עם חברות הגז והנפט, חברות הספנות, ענף הדיג ומשרדי הממשלה. התוכנית עתידה להכריע איפה אפשר להקים אסדת קידוח, איפה תהיה שמורה ימית שתגן על הטבע, איפה יהיה אפשר להקים שדה תעופה על אי מלאכותי והיכן יהיה מותר להקים חוות דגים או מתקן ימי לאחסון פסולת מסוכנת.

"תעריף פיצוי סביבתי"

מבחינת אסיף, מפת שטחה היבשתי של ישראל היא חלקית, חסרת חזון ומעוף ואף מוותרת מראש על 27 אלף ק"מ שנמצאים בשליטת המדינה בים התיכון - מרחבים שגדולים משטחה היבשתי ובהווה המדינה אינה דואגת לנהל אותם, לתכנן את השימוש בהם ויותר מזה, המרחבים האלה נעדרים לחלוטין מהעין הציבורית.

"הים הוא עתיר משאבים כלכליים, ואם לא ננהל אותו בצורה מתוכננת, מסודרת ומודעת, אנחנו עלולים להפסיד מהר מאוד את היכולת לנצל אותם נכון", מסביר אסיף את מטרת התוכנית. "אנחנו מקבלים מהים את מרבית האנרגיה שלנו, שזה לא רק כלכלי אלא גיאופוליטי. אנחנו שותים את המים שלנו מתוך הים באמצעות התפלה, יש שם אוצר של דגה שהולך ומידלדל בגלל דיג יתר, ויש משאבים חברתיים: פנאי, נופש, חופים, ספורט ימי ושיט. מדינת ישראל פרוסה לאורך החופים, אנחנו קוראים לזה הריאה הכחולה, וזאת הריאה הירוקה האולטימטיבית".

אסיף, לשעבר מהנדס העיר תל אביב, מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים וראש הצוות לתמ"א 35, מציע 12 יעדים ו־150 צעדי מדיניות שמטרתם ליצור מדיניות אחידה, ברורה ושקופה, בעלת מנגנוני אכיפה ומחקר. למשל, פרופ' אסיף וצוותו מציעים להרחיב את סמכויות הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כדי שתכלול גם את שטחי הים התיכון.

התוכנית מחלקת את הים לאזורים, חלקם יוגדרו מוגנים כשמורות טבע ימיות, וחלקם יוקצו לפיתוח כלכלי, באזורים שבורכו בערכי טבע גבוהים, אבל התוכנית נותנת להם פתח לשקילת תוכניות פיתוח.

ועוד, מוגדרים אזורים של הים העמוק שבהם מעוניינת התוכנית לבצע מחקר נוסף. כל גורם שיפתח את הים יצטרך לתת לציבור פיצוי סביבתי כחלק מהשקעתו בתעריף המוגדר ביחס לטיב האזור.

הצד הנפיץ של התוכנית קשור לאינטרסים של קבוצת דלק בים התיכון ולסערה הציבורית סביב מתווה הגז. כשנשאל פרופ' אסיף אם השתתפה קבוצת דלק בדיונים הוא משיב: "לא דיברנו ישירות עם הגופים עצמם אלא עם האיגודים שלהם, במטרה לקבל תמונת מצב רחבה יותר".

מה הסיכוי שהתוכנית היתה יוצאת לדרך לולא היו מגלים גז בים התיכון?

"אני חושב שבכל מקרה היה מגיע זמנו של הים. התגליות האיצו במידה רבה את התהליך, אבל לאו דווקא הן היו הטריגר הראשי. יש פעילות ענפה של תכנון ומחקר שהואצו מאוד עם הגילוי של הגז. אבל כבר יש לנו מודעות גבוהה מאוד לשינויי אקלים שעלולים להשפיע על הים.

"יש המון שינויים במערכת הימית בגלל הבנייה והפיתוח בארץ: תוכניות אפשריות להקמת נמל שלישי, דיבור על פיתוח אורבני באיים מלאכותיים בים, ויכוח על שמירה על הים ואם אנחנו עומדים באמנות סביבתיות בינלאומיות, מינים פולשים שמגיעים דרך תעלת סואץ והורסים בתי גידול. כל הדברים האלה יוצרים סיבה מספיק טובה לקחת אזור שהוא לא מתוכנן וכמעט מחוץ לתודעה של רוב האוכלוסייה ומקבלי ההחלטות, ולהפוך אותו לחלק בתכנון הכולל של הפיתוח הכלכלי והחברתי של ישראל. זה החזון שלנו".

אסיף. "קו האופק ממשיך. לא נגמר ביבשה", צילום: תומי הרפז אסיף. "קו האופק ממשיך. לא נגמר ביבשה" | צילום: תומי הרפז אסיף. "קו האופק ממשיך. לא נגמר ביבשה", צילום: תומי הרפז

התוכנית שומרת גם על האזור שסמוך לחוף, שמוגדר על ידי התוכנית לראשונה ונקרא "האופק הימי". "באזור הזה אנחנו רוצים לטפל באופן מיוחד", אומר אסיף. "אם אתה עומד על החוף והבהונות שלך בתוך המים, קו האופק נמצא 6–6.5 ק"מ מהחוף. זה האופק של היבשה. יש בו הרבה דברים רגישים כמו ארכיאולוגיה, טבע, דגים, בתי גידול ואיים. חילקנו את האופק הימי ל־17 מקטעים, אנחנו רוצים להקים תוכניות תמ"א לפי חלוקה של רשויות אזוריות ועירוניות שהולכות עד קו האופק. אין בעיה חוקית לעשות את זה, כי האזור של קו האופק נמצא ממילא במים הטריטוריאליים של ישראל".

"דיבידנדים אדירים"

אסיף אינו מתרגש כשמעירים לו שהכנסת הים למועצה הארצית תביא לתופעת "מאכערים של הים". "כל רגולציה היא פתח לשחיתות. לא רק תכנון. יש רגולטורים שיושבים על ההגה, ואם אתה מצליח להגיע אליהם אתה יכול להשיג טובת הנאה. זה המצב. אתה יכול להגיד שאם אין רגולציה, כל אחד עושה ככל העולה על רוחו, ואז יש פחות מקום לשחיתות שלטונית. אבל אם אתה רוצה לשמור על איכות חיים ורמה סביבתית וגם לשמור על צמיחה ופיתוח כלכלי - אתה חייב רגולציה".

יש בארץ הרבה חוקים נהדרים שאיש אינו אוכף.

"יש בישראל מנטליות של אי־כיבוד חוק. גם כי החוק כאן צעיר, וגם כי העם היהודי חי תמיד בשולי החוק. החוק תמיד היה נגדנו ומצאנו דרכים להתמודד איתו. לזה קוראים יצירתיות".

התוכנית כוללת השקעות במחקר של הים, בסירות אכיפה ובעוד כל מיני יוזמות שידרשו מימון. זה לא משהו שייצא מהתקציב בשנייה הראשונה שיחליטו על קיצוצים?

"אני לא אתן לך אומדנים כספיים, אבל אפשר למדוד את זה בעשרות פרומילים מההיקפים של ההשקעות או התקבולים שינבעו ממיצוי ומניצול משאבי הים. צריך תקציבים כדי לעשות מחקר, אכיפה ושמירה. שלא ידוגו באופן פרוע ושיסדרו עוד כמה שמורות טבע, ושיבנו תשתית ציבורית במרחב הימי כדי לקבל את הגז ולטפל בו. אבל הדיבידנדים של התקציבים האלה יהיו אדירים. יש בהם צורך כדי שלא נהיה תלויים בגופים הכלכליים שמפתחים ומפיקים את הגז וכיום הם בעלי שליטה מוחלטת בכל מערך ההפקה".

"שקיפות אינטנסיבית"

אחד ההישגים הראשונים והבולטים של הצוות הוא השקיפות המוחלטת של התהליך. לפרויקט אתר אינטרנט ייעודי ובו כל הפרסומים של הצוות, כל הפגישות שהתקיימו ועדכונים מפורטים על העבודה. העבודה של הצוות מתנהלת מול ועדה מקצועית ומול כמה וכמה ארגוני סביבה וארגונים מסחריים וציבוריים שיכולים להגיב על כל צעד שהצוות עושה.

"תהליך של שיתוף ציבור הוא היום בון טון בכל תכנון. השאלה מה העומק, מה הרוחב, מה הפתיחות ובאילו שלבים זה נעשה. אנחנו לקחנו על עצמנו שזה ייעשה בצורה אינטנסיבית מאוד. הקפדנו על פתיחות כהתחייבות מוסרית וגם כאמונה שכך עושים תוכנית יותר טובה. אם יש קונצנזוס סביב תוכנית כלשהי, הרבה יותר קל ליישם אותה, ואז גם הגופים שמושפעים ממנה מפנימים חלקים ממנה כבר בהתנהלות השוטפת".

למה צריך שהאקדמיה תיזום תוכנית כזאת?

"אנחנו רואים חשיבות רבה ליזום תוכנית כזאת בכובע האקדמי, כדי לייצר תוכנית מנותקת מלחצים שמאפשרת חשיבה רחבה ופנויה מהצורך לתת מענה לנושאים בטווח הקצר. כשיש נושאים בטווח הקצר שצריכים לקבל מענה בתוכנית ממשלתית, הם עלולים להיות מוטים. יש תקדימים לזה והייתי שם. גם תמ"א 31 התחילה ביוזמה של הטכניון שנקראה 'תוכנית אב לישראל 2020'. חלק מהדברים שם חלחלו לתכנון המוסדי".

אתם ממליצים על 150 פעולות. הביצוע ככל הנראה יהיה חלקי. האם תעמוד התוכנית גם בביצוע חלקי?

"לא צריך ליישם את כל ה־150 כדי שזה יעבוד. יישום של כל אחד מהן יהיה ברכה. כל דבר חשוב בפני עצמו. אם יעשו תקינה סביבתית למי ים - מה טוב. יקימו מרכז לטיפול וחלוקה של גז טבעי באזור הימי המשולב - מה טוב".

הפרויקט ממומן במלואו על ידי קרן פילנתרופית. הצוות הוא בראשות אסיף ופרופ' משנה ד"ר מישל פורטמן וכולל את ד"ר עידן פורת מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, את ד"ר אליק אדלר, את ד"ר יעל טף־סקר, את פרופ' יובל כהן ואת צוות אתוס אדריכלות תכנון וסביבה: אלון פרלמן, ברק כץ, תם דרור ואלעד שוחט, המנהלים את תהליך העבודה ומרכזים את הצוותים המקצועיים.

פרופ' שמאי אסיף (69)

מקום מגורים: תל אביב.

מצב משפחתי: נשוי + 4.

תפקיד: ראש המרכז לחקר העיר והאזור בטכניון.

תפקידים קודמים: ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, מהנדס העיר תל אביב, ראש צוות תמ"א 35.

תגיות