הקריפטונייט של חברת החשמל

אחת המסקנות הכי עצובות מהשבוע האחרון היא שמדינת ישראל כל כך חשופה לפגעי הטבע, שאם מישהו מאויבינו מצפון או מדרום ירצה לשתק מחוזות שלמים או להשאיר מאות אלפי אזרחים בעלטה, לא יהיה לו כל צורך במערך רקטות משוכלל. יידרשו לו רק כמה מכלים של יודיד הכסף, החומר שבעזרתו ניתן לעזור לגשם לרדת גם כשהעננים לא עושים את העבודה.

כי גשם, כך התברר בשבוע האחרון, הוא האיום האולטימטיבי על מדינת ישראל. בכוחו לשתק את רשת החשמל, להפוך את כפר סבא ורעננה על מערכות הניקוז שלהן לוונציות קטנות, ואחת לכמה שנים אפילו להציף את נתיבי איילון. החשש הגדול הוא מפני ההמשך. הרי החורף עוד לא ממש התחיל, ומזג האוויר עוד נוח. כשיבואו גשמי ינואר, בדיוק בתקופה שבה כל עם ישראל מדליק תנורים ודודי חשמל, זמן ההמתנה הממוצע לתיקון הרשת עלול להגיע לשבוע ויותר.

אזרחים מנסים לפתוח פתח ניקוז סתום ברעננה | צילום: צביקה טישלר

ההשקעה של חברת החשמל בתחזוקה היתה מתחת לכל ביקורת בשנים האחרונות, וגם בהנהלת החברה יודעים את זה. הם טוענים שחסרים להם כמיליארד שקל בכל שנה, אבל הבעיה היא שבכל פעם שהם קיבלו כסף בדיוק עבור זה - הוא הלך למימון של דברים אחרים.

מיליארד פה, מיליארד שם, מי סופר

חברת החשמל עוד לא התאוששה מהסופה שעדיין נמשכת, והנה נחת עליה דו"ח מבקר המדינה. מדובר באחד מהדו"חות החמורים שיצאו מהמוסד הזה. נכון שעל פי הקלישאה כל דו"ח של מבקר מדינה הוא קשה כי אחרת לא היה נכתב, אבל הפעם הצליח המבקר יוסף שפירא לרכז את כל תחלואי הרגולציה ומשרדי הממשלה עם מסקנות מאוד קשות על ניהול חיי האזרחים במדינת ישראל. בשורה התחתונה, אף אחד לא דואג לכם ואף אחד גם לא ידאג. מה שעובר כחוט השני לאורך כל הדו"ח הוא הזלזול בכספי משלם המסים.

והנה, שפירא נבר וחקר וגילה שחברת החשמל בזבזה בשש השנים האחרונות מיליארדי שקלים סתם.

"6–4 מיליארד שקל על 1,700–2,500 עובדים שחברת החשמל הכירה בהם כעודפים במסגרת תוכניות שונות לשינוי ארגוני, ועלות מצטברת בהיקף 6.4–4.3 מיליארד שקל, בשל תכנון פגום ואי־הפעלתה של חברת ניהול המערכת". סה"כ יותר מ־12 מיליארד שקל. לשם השוואה, מדובר בסכום גבוה פי 30 ויותר מתקציבו השנתי של המשרד שמפקח עליה, משרד האנרגיה.

עובדי חברת החשמל מתקנים רשת בהרצליה, אתמול | צילום: יאיר שגיא

תארו לעצמכם מה היה קורה אם חברה פרטית הייתה מפרסמת כזה נתון. כבר למחרת המנכ"ל שלה היה מסיים את תפקידו, וכלל הדירקטוריון היה נשלח למחוזות אחרים. אבל לא בחברת החשמל. היא חסינה מדו"חות, חסינה מחילופי שרים, חסינה אפילו מפתיחת השוק לתחרות. רק פגעי הטבע מצליחים לכופף אותה.

בלי דחיפה של שר האוצר לא תהיה רפורמה

אחת המסקנות הסופיות של מבקר המדינה היא סוג של המלצה עתידית. שפירא טוען ובצדק ש"במציאות המשפטית הקיימת, על שרי האוצר והאנרגיה לשקול ולבחון בהקדם חלופות להמשך פעילות משק החשמל וחברת החשמל, על השלכותיהן האפשריות, כדי להציגן להכרעת הממשלה. על דירקטוריון חברת החשמל והנהלתה, וכן על הגורמים הממשלתיים לרבות הממונה על השכר, לנקוט את כל הצעדים המתחייבים, תוך הגברת שיתוף הפעולה ביניהם ותוך המשך ניהול מו"מ עם ארגון העובדים בנושאים המתחייבים על פי דין, כדי להביא להתייעלות חברת החשמל ולהקטנת עלויותיה, ולתרום בכך לשיפור מצבה הכספי". שפירא מניח על השולחן המלצה חד משמעית לביצוע רפורמה במשק החשמל.

השאלה הגדולה היא אם מישהו יהיה מוכן להרים את הכפפה. רק אתמול תוכנן דיון על הרפורמה במשרד האוצר, אבל בשנייה האחרונה הוא שוב בוטל. מדובר בביטול השני ברציפות, ויש השואלים אם השר משה כחלון מתואם עם המנכ"ל שלו שי באב"ד בנושא. כי בלי הדחיפה של שר האוצר ובלי הפחד מהכותרות שיבואו בתקשורת, הרפורמה לא תגיע.

ומילה על חברת החשמל עצמה ועל ההתנהלות שלה: במקום להאשים אחד את השני ולספר כמה הוועד לא בסדר או כמה ההנהלה לא בסדר, אולי כדאי שפשוט תתקנו את מה שמקולקל. ואם מגיע אחת לתקופה דו"ח של מבקר המדינה, כדאי ללמוד את המסקנות וליישמן במהירות האפשרית. כי לשלוח מכתבים מהעו"ד של החברה עם הערות אזהרה על דו"ח המבקר זה בדיוק ההפך מרצון או ניסיון להבריא את החברה.