אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה נגועה בשחיתות - אז למה הציבור לא יוצא לרחובות? צילום: רונן טופלברג

המדינה נגועה בשחיתות - אז למה הציבור לא יוצא לרחובות?

ראשי ערים המואשמים בלקיחת שוחד והתנהלות לקויה בחברות ממשלתיות על חשבון הציבור. מבקר המדינה מוציא דו"ח אחרי דו"ח ולאף אחד לא אכפת. מדוע?

30.10.2015, 07:35 | פרופ' טל שביט

מדינת ישראל היא מדינה שנגועה בשחיתות בכל השכבות. פוליטיקאים שהולכים לכלא, ראשי ערים המואשמים בלקיחת שוחד והתנהלות לקויה בחברות ממשלתיות על חשבון הציבור. מבקר המדינה מוציא דו"ח לאחר דו"ח ואף אחד לא ממש מתייחס לדבריו ולא נעשה עם הדו"חות הללו דבר.

קראו עוד בכלכליסט

השחיתות וחוסר המוסר הבסיסי בניהול המדינה הופכים את הכלכלה הישראלית לכלכלה כושלת בטווח הארוך שלא תצליח לצמוח בעתיד. המחשבה הנאיבית לפיה ישראל מדינת הסטארט-אפ תוכל להחזיק מעמד ולהסתמך על ה"ראש היהודי" לנצח היא טעות מסוכנת. צריך לזכור כי תעשיית ההיי טק הישראלית היא רק שכבה אחת בכלכלה הישראלית ולא נוגעת לרוב הציבור הישראלי. מעבר לשחיתות, אנו עדים מדו"ח מבקר המדינה האחרון לתופעות כמו בזבוז כספים בחברת החשמל וניהול לא יעיל, בעיות של זיהום מים וחובות של רשויות המס לציבור שאינם מוחזרים.

מה שמעניין בכל הסיפור הזה היא האדישות של הציבור. כי הרי על מחיר הקוטג' יצא הציבור לרחובות, אבל על בזבוז כספי משלם המיסים אף אחד לא עושה דבר. הפוליטיקאים שחלקם צמחו על בסיס המחאה החברתית שותקים, הציבור ממשיך בחייו כרגיל ודבר לא קורה.

המחקרים העוסקים בתחום מחאות חברתיות ומהפכות טוענים כי אחת הבעיות אצל המוחים היא כי הם לא מעריכים את היכולת שלהם לשנות ולכן הופכים להיות אדישים. רק כאשר נראה כי יכול להיות שינוי - הם מוכנים לצאת למחאה. התיאוריה הזאת מייאשת מאד, כי למעשה המסקנה היא שהציבור הבין כי ביכולתו להשפיע על מחירים שהוא משלם במגזר הפרטי והעסקי, אך בכל מה שקשור למגזר הממשלתי נראה כי הציבור התייאש וחושב כי אין בכוחו לשנות.

מחאת הקוטג מחאת הקוטג' ב-2011. הציבור כבר לא יוצא לרחובות | צילום: אדם קפלן מחאת הקוטג

השאלה היא מדוע הציבור אדיש כל כך ולא יוצא לרחובות על מנת לשנות את המצב? אותו ציבור שסובל ללא חשמל, שעומד בתור אינסופי בסניפי הדואר, שבכל שנה סובל שוב מהצפות ברחובות, שמחכה לרכבת והיא לא מגיעה ושכספו מרשות המיסים לא מוחזר אך כשהוא חייב כסף ירדפו אותו. כשמחיר הקוטג' עולה, אותו הציבור יוצא לרחובות ובועט ביצרניות הקוטג' ברשתות החברתיות, למרות שעליית מחיר הקוטג' פוגעת בו הרבה פחות מכל מה שמספר דו"ח המבקר האחרון.

חלק מהתשובה לשאלה הזו נמצא אצל אותו גורם שמנהל באופן כושל את המדינה. הגורם שאחראי גם על החינוך של הציבור (או יותר נכון חוסר החינוך). אין באמת חינוך פיננסי וצרכני בישראל ואין רצון שהציבור יבין יותר מדי. ציבור שמבין הוא ציבור שמוחה ודורש את מה שמגיע לו. למשל אם הציבור היה מקבל הדרכה על הזכויות שלו במס הכנסה במידה שהוא עובד בשתי עבודות או עובד חלקית במהלך השנה, הוא היה יודע לבקש את ההחזרים שמגיעים לו. מדובר אגב בעניין פשוט מאד שניתן להסבירו לכל אחד בשעה של הדרכה. אם הציבור היה מקבל הדרכה על זכויותיו כצרכן וכלקוח גם במגזר הציבורי ייתכן שהיה עומד יותר על שלו ומקבל שירות טוב יותר. ואם הציבור היה מקבל יותר הדרכה על המשמעות של ריביות, קרן פנסיה וכו' מצבו הפיננסי היה טוב יותר. אך מדוע שהציבור יקבל הדרכה? הרי הרבה יותר נוח למדינה לא מנוהלת הנגועה בשחיתות להרדים את הציבור בעזרת חוסר ידע והבנה, כי כך החגיגה יכולה להמשיך.

מעבר לחוסר החינוך, גם הבירוקרטיה היא כלי נוסף בידי המדינה למנוע מהציבור את זכיותיו. ככל שמקשים יותר ויותר על קבלת הזכויות כך יותר ויותר אנשים מתייאשים ומוותרים.

הסכנה הקיומית של ישראל היא לא אירן, לא הטרור הפלסטינאי ואפילו לא הדיון האלים בתוך החברה הישראלית. הסכנה הקיומית האמיתית של ישראל היא האדישות של הציבור.

 

הכותב הוא פרופסור מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, סגן הדיקאן, בית הספר למנהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למנהל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

75 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

74.
אכן הציבור צריך להתעורר. בעיני חלק מהאדישות זה
אכן הציבור צריך להתעורר. בעיני חלק מהאדישות זה כמו שצויין בכתבה- התחושה החוזרת של "כבר היינו בסרט הזה", או במילים אחרות- הדברים מתנהלים כמו שהם התנהלו בעבר ואין לנו יכולת להשפיע.  זו הכניעה הכי גדולה לשחיתות- קבלתה כעובדה מוגמרת.
Tree  |  19.09.16
73.
מה שלא עושים פה - התוצאה תהיה אותו
מה שלא עושים פה - התוצאה תהיה אותו דבר. המדינה החלה את דרכה נכון, ואיפושהו בדרך, בעיקר כיוון שהעם הלך אחרי איש מכירות סוג ב' כמו עיוור, דבר שגם שינה את אופיו של העם מעם רגיש, אכפתי ופעיל - לעם חסר אכפתיות, מרושע ונגרר. מי שיכול מוציא מפה את ילדיו כדי שלדור הבא יהיה סיכוי לחיים טובים ואיכותיים. פה אין סיכוי. מדינת ישראל סיימה את דרכה. אין טעם לבזבז זמן יקר. יש מצב שבראייה ארוכת טווח - לא היה סיכוי למדינה הזו מלכתחילה, ועדיין טוב שנעשה הנסיון הזה. כעת כל אחד צריך לחשב מסלול מחדש.
Coffee  |  17.09.16
71.
חלק מהבעיה ולא הפתרון שלה. קודם כל, מדובר
חלק מהבעיה ולא הפתרון שלה. קודם כל, מדובר במוסד שלא לגמרי ברור למה הוא קיים. זה לא מוסד חוקר, זה מוסד שמחכה שתלונות יגיעו אליו. ואם לא די בכך, אז הוא מתנגד לכך שיהיו לו סמכויות אכיפה. מתנגד, לפחות המבקר הנוכחי מתנגד לכך ככל הידוע לי. כתיבת דוחו"ת בלי סמכויות אכיפה לא שווה דבר. עכשיו, הנה דוגמא של מקרה שאני מכיר. עירייה מאוד מושחתת שעלתה לכותרות לאחרונה. בעל נכס בבניין שלי הקים עסק לא חוקי שהפריע לי. פניתי לעירייה, לאגף הרלוונטי, הבטיחו לי שיבואו לבדוק. שוב הבטיחו ושוב הבטיחו. הפקח (לא פקח רגיל, פקח בתפקיד מיוחד במחלקה מאוד חזקה) שיקר ושיקר ושיקר. פניתי למבקר עם תיעוד של הפניות שלי. בעקבות כך, הפקח נאלץ לבוא לבדוק ופיברק דו"ח שקרי שהציג את המצב כחמור הרבה פחות מכפי שהוא. אבל אותו שכן נאלץ בכל אופן לסגור את העסק הלא חוקי שלו. המבקר מצא שיש פסול באופן שבו התנהלה העירייה (את דבר הדו"ח השקרי הוא לא בדק ואליו לא התייחס, רק לעובדה שהעירייה לא באה לבדוק) והעביר את המשך הבדיקה למבקר העירייה, שהוא מינוי אישי של ראש העיר.  ככה עובד המבקר, בצורה מאוד רפה. לצפות ממנו להילחם בשחיתות זה מיותר. גם בתי המשפט לא נלחמים בשחיתות כלל. רף הענישה הוא מהנמוכים בעולם והסיכוי להרשעה בעבירות שחיתות אף הוא נמוך במיוחד.
Flask  |  11.09.16
לכל התגובות