אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעודת עניות לדירקטוריון מגדל צילום אוראל כהן

תעודת עניות לדירקטוריון מגדל

רגע לפני שכל העודפים המאושרים לחלוקה נעלמים, מאשר הדירקטוריון דיווידנד של 200 מיליון שקל, וזאת כשכולם כבר יודעים מה גודל הבור, חוץ מהציבור

30.10.2015, 07:34 | אתי אפללו

דירקטוריון מגדל הפך את עצמו השבוע לבדיחה. את גלי הצחוק אולי לא שומעים בשל ההלם שאופף את הענף, אבל כל שארית של שמץ של מראית עין להתנהלות נורמלית בחברת הביטוח הגדולה בישראל, נגוז בהחלטת הדירקטוריון האומללה לאשר חלוקת דיווידנד של 200 מיליון שקל.

זה לא חדש שהממשל התאגידי של מגדל לקוי, בלשון המעטה. המנכ"לים המתחלפים בקצב מעידים על זו. אבל גם בעולם של ממשל תאגידי קלוקל, הדיווידנד שחולק במגדל הוא חריג לרעה.

הבעיה בחברות ביטוח, היא שאף אחד לא באמת מבין מה קורה שם. האקטואר אמר ככה, האקטואר אמר אחרת, והמספרים זזים מצד לצד. אז בשביל לפשט את הסיפור, לא נשתמש כאן במילים גסות כמו סולבנסי 2 ועתודות ביטוח, ונסביר בפשטות את המצב אליו נקלעה חברת הביטוח הגדולה בישראל.

השפעת ההתארכות בתוחלת החיים

למגדל יש תיק ביטוחי מנהלים ענק, רווחי ומצוין. אחד הטובים בענף, שמזרים לכיסה דמי ניהול נדיבים והפך אותה לחברה מאוד רווחית. מצד שני, מגדל חשופה לשני סוגי סיכונים מהתיק הזה.

הסיכון הראשון – ההתארכות בתוחלת החיים. אם המבוטחים מתים יותר לאט,החברה צריכה לשלם להם יותר. לפוליסות של מגדל, כמקובל בענף, יש הבטחת מקדם שפועלת לטובת המבוטח במקרה של התארכות בתוחלת החיים.

שלמה אליהו, בעלי מגדל ביטוח, צילום: עמית שעל שלמה אליהו, בעלי מגדל ביטוח | צילום: עמית שעל שלמה אליהו, בעלי מגדל ביטוח, צילום: עמית שעל

הסיכון השני, שבא כעת לידי ביטוי בעוצמה רבה, הוא הסיכון של סביבת הריבית הנמוכה. הפוליסות הוותיקות של מגדל מבטיחות תשואה לעמיתים. מה זה אומר? שלפי תנאי הפוליסה בכל שנה העמית מקבל תשואה מובטחת, לדוגמא צמוד +5%. בתקופה שבה הריביות אפסיות, התחייבות זו מקבלת משקל מאוד מאוד כבד, בעיקר ההתחייבות העתידית לשלם לעמית בעוד עשרות שנים, שמוצגת בערך שלה היום.

כאמור, שני הסיכונים האלו, צריכים לבוא בחשבון בהון העצמי של מגדל. ובגלל שהסיכונים הופכים להיות משמעותיים, ובגלל שינוי בכללי החשבונאות, היא צריכה להוסיף עוד כסף להון. כמה? עד כה מגדל היתה עמומה והעריכה שכמה מיליארדים. אבל בדו"חות שהיא תפרסם בקרוב, יופיע כבר מספר – והוא לא יהיה יפה.

מתי מאשרים דיווידנד?

עכשיו נסביר מה באמת מעצבן בדיווידנד: רגע לפני פרסום המספר, שהדירקטוריון, ובעל השליטה יודעים את כל המשמעויות שלו, רגע לפני שכל העודפים המאושרים לחלוקה נעלמים, מאשרים דיווידנד. כשכולם כבר יודעים שיש בור ענק מקדימה.

האמת, לא ברור אפילו אם כולם מבינים עד הסוף את גודל הבור. כי נוסף לסיפור היפה של השפעת הריבית הנמוכה, הפיקוח מנסה להקל על חברות הביטוח, ונותן להן אפשרויות לפריסת השלמות אחרות שהן נדרשות לעשות. למשל למגדל יש התחייבות של 2.6 מיליארד שקל בשל  מה שנקרא "פקטור K", שגם היא תוסיף ותשפיע על החברה.

מה מלמדת אותנו החלוקה? ראשית, שלבעל השליטה לא ממש אכפת מהחברה שהוא קנה. מדוע? בשביל להשלים את החוסר בהון העצמי, הוא יצטרך לגייס כסף. מגדל זוכה לדירוג גבוה מאוד ביחס לחברות הביטוח. אבל מדרוג הזהירה רק בינואר השנה, כי בתרחיש של דיווידנד, הדירוג עלול להיפגע. הדירוג יפגע, מחיר הגיוס יהיה גבוה יותר. איזו תמונה משדר
בעל השליטה לחברות הדירוג ולשוק ההון בחלוקת הדיווידנד העקומה הזו, שנראית כאילו מישהו ניסה מהר מהר בדקה התשעים לפני פרסום החדשות הרעות, לקחת כסף לכיס?

אבל מילא, לבעל החברה לא אכפת. איפה הדירקטוריון? איפה אייל בן שלוש, דירקטור חיצוני בחברה, שהיה בעבר המפקח על הביטוח ומבין את המשמעות של החלוקה? יגאל בר יוסף? יעקוב דנון – דירקטורים חיצוניים בחברה? איפה הדירקטורים הפנימיים?

אליהו קנה את מגדל לפי שווי של 7 מיליארד שקל. שווי השוק של מגדל באותה תקופה היה 5.7 מיליארד שקל. היום היא  שווה פחות מ- 4 מיליארד שקל, ובדרך הבטוחה והמתקצרת לאבד את ההובלה של ענף הביטוח למתחרה הראל. גם בתוך סבך החישובים האקטואריים, מחזיקי המניות מבינים היטב את הכיוון של מגדל. אחרי הדיווידנד של השבוע, יבינו את הכיוון גם מחזיקי האג"ח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
ל-6: הפיתרון אינו הלאמה. בניהול עסקים חיצוניים קל הרבה יותר להיות קשוחים
השוט לא צריך להיות הלאמה, צריך לתת לשוק להתנהל וגם לפקח עליו באמצעות רגולציה. שיטת המקל והגזר. תקחו שכר לא מפוקח אבל תעמדו בדרישות. קל הרבה יותר לנהל מבחוץ מאשר כאשר אתה כפוף לפוליטיקה ארגונית.
זום  |  01.11.15
6.
מעגל קסמים
הריטואל שחוזר על עצמו בגופים המוסדיים מתחיל להימאס. לכל אחד מהם יש דירקטוריון, מנכ"ל, נושאי משרה, מבקר פנים ורואה חשבון. אם כל אלה לא מסוגלים להתנהל כיאות (לטעמה של המפקחת על הביטוח) אז אולי הגיע הזמן שהיא תיקח להם את הרישיון / היתרי השליטה? אבל אז הסכנה שנגיע למצב של הלאמה - וכבר ראינו שהמדינה לא מנהלת את עסקיה כנדרש (חברת דואר ישראל, חברת חשמל....)
כלכלן  |  31.10.15
לכל התגובות