כמחצית מהרשויות ביקשו להעלות את הארנונה ב־2016

אם יאושרו כל 115 הבקשות להעלאות חריגות בארנונה של הרשויות המקומיות ל־2016, יגדלו תשלומי הציבור בכ־280 מיליון שקל בהשוואה ל־2015 - כך עולה מהבקשות שהגיעו כולן לידי "כלכליסט". בעקבות הבקשות הכנסתן של 76 רשויות צפויה לגדול, הכנסתן של 31 רשויות צפויה להצטמצם והכנסתן של 9 רשויות נוספות לא תשתנה ביחס ל־2015 למרות הבקשות.

בקרב הערים שהכנסותיהן יגדלו ב־2016 ניצבת חיפה במקום הראשון, אחריה במקום השני מועצה אזורית חוף אשקלון ואחריהן שדרות. בקרב הערים שהכנסותיהן יצטמצמו בשנה הבאה ביחס ל־2015 ניצבת ירושלים במקום הראשון ואחריה רמת גן והוד השרון.

הבקשות החריגות הוגשו למשרדי הפנים והאוצר לפני כחודש. בימים אלו בוחנים המשרדים את הבקשות בהתאם לקווים המנחים שנקבעו לאישורן, וזאת כדי להמליץ לשר הפנים סילבן שלום ושר האוצר משה כחלון אם לאשר או לדחות את ההעלאות. הקווים המנחים העיקריים הם לאשר העלאות חריגות רק לרשויות הנמצאות בתהליכי התייעלות והבראה, ולא לאשר העלאות חריגות של יותר מ־6.15%. אך מכיוון שהקווים המנחים הם בגדר המלצה בלבד לשרים, הרשויות מבקשות להעלות או להפחית את הארנונה בשיעורים המגיעים גם לעשרות אחוזים. במקרים רבים הבקשות מאושרות.

בקשותיהן של הרשויות חושפות את העיוותים שקיימים במנגנון הארנונה. ראשית, הארנונה עולה אוטומטית מדי שנה בשיעור המחושב כממוצע בין מדד המחירים לצרכן לבין עליית השכר במגזר הציבורי. אולם כפי שנחשף ב"כלכליסט", מנגנון זה, המכונה הטייס האוטומטי, מתבסס על הערכות בלבד ולא על נתונים מוצקים. לפיכך גם בקשותיהן של הרשויות, שצריכות להתחשב בהעלאה האוטומטית הזו, עלולות ללקות באי־דיוקים.

כמו כן, רשויות שנמצאות בתהליך הבראה נדרשות להעלות ארנונה וכתוצאה מכך הן גובות תעריפים גבוהים יותר מרשויות חזקות. הדוגמה הבולטת ביותר היא תעריפי הארנונה למגורים בירושלים שגבוהים משמעותית מאלו שבתל־אביב. יתרה מזאת, מימון הרשויות בידי המדינה ממילא נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות, אף שהכנסות המדינה ממסים גדלות, וכתוצאה מכך הארנונה עולה עוד יותר. רשויות חלשות שבהן אין עסקים רבים - שמכניסים לרשות יותר כסף בתשלומי הארנונה שלהם מאשר התושבים - מעלות את הארנונה, וההתייקרות הזו מגיעה על חשבונן של אוכלוסיות חלשות. על כך יש להוסיף שהפרוצדורה כולה אינה שקופה ועצם הגשת הבקשות אינו חריג - 115 רשויות ברחבי הן כ־45% ממספר הרשויות המקומיות בארץ (256).

שלום וכחלון יידרשו להחליט עד סוף השנה אם לאשר את הבקשות, וזאת כדי שהרשויות יוכלו להיערך מבחינה תקציבית ל־2016 בהתאם. ביחס לשנה הקודמת מדובר בשיפור בלוח הזמנים שכן ההחלטות ניתנו במהלכה, אך בכל זאת ראוי היה שבשלב הזה תהיה לרשויות ודאות תקציבית בנוגע לשנה הבאה.

קודם כל שקיפות

הצעד הראשון שנדרש כדי להתחיל ולתקן את העיוותים הרבים שישנם במנגנון הארנונה והבקשות להעלאות חריגות הקיים הוא שקיפות. כיום הבקשות האלו לא מפורסמות כלל, אף שהרשויות נדרשות לפרסם אותן באתר האינטרנט שלהן. עם זאת, הדבר לא נאכף כלל וברשויות רבות לא ניתן למצוא את הבקשות.

מי שאמור לפרסם את הבקשות במרוכז הוא הרגולטור של הרשויות המקומיות - משרד הפנים, שהוא גם הראשון שמקבל אותן. עד כה סירב המשרד לחשוף את הבקשות, למרות הפנייה שנעשתה אליו באמצעות חוק חופש המידע, אך ציין כי הוא ייעשה זאת בתוך 120 יום.

ובכלל, בכל הנוגע לעבודה מקוונת, שקיפות והעברת מידע לציבור, נראה כי במשרד הפנים לא הפנימו את רוח התקופה הנוכחית, שבה אין דבר בסיסי יותר מפרסום הבקשות לציבור. בשנים הקודמות, כאשר משרד הפנים ניאות להעביר את הבקשות, הן היו במצב דומה לבקשות שהגיעו השנה לידי "כלכליסט" - מצולמות בצורה רעועה וברמה נמוכה, ללא אחידות בסיסית בין הרשויות, ובשפה שלא מאפשרת לציבור הרחב להבין לאילו שינויים עליו לצפות בארנונה שלו בשנה הבאה.

הנטל רובץ על החלשים

כשצוללים לעומק הבקשות של הרשויות המקומיות, רואים כיצד מיני העיוותים הקיימים במנגנון הארנונה באים לידי ביטוי באופן שונה בכל אחת מהרשויות המקומיות בארץ. כך נחשפים הקשיים שמועמסים בשל כך על כתפי הציבור והרשויות המקומיות עצמן.

כך למשל, בבקשה להעלאה החריגה של שדרות מציינת העירייה כי "כחלק מתוכנית ההבראה העירייה מבקשת בזאת להעלות את תעריפי הארנונה בשיעור של 6% נוספים, מעבר לשיעור העדכון בחוק". כלומר, שדרות נמצאת במצב פיננסי בעייתי ועל כן העירייה נוקטת תוכנית הבראה. לפי הקווים המנחים, הרשות המקומית יכולה לבקש העלאה חריגה בארנונה, אך היא אינה מסתפקת בשיעור המקסימלי שנקבע באותם קווים מנחים - 6.15%.

הרשות נדחפת לכך על ידי משרדי הפנים והאוצר במטרה לכסות על הגירעונות שאליהם נקלעה. משום שבעיר מתגוררת אוכלוסייה חלשה, ומשום שיש בה שיעורים גבוהים יחסית של זכאים להנחות ופטורים מארנונה, נוצר מצב שבו אותה אוכלוסייה חלשה נאלצת לשלם תעריפי ארנונה גבוהים מאוד. כך, אם ב־2015 שילם תושב שדרות על דירת 100 מ"ר 3,797 שקל ארנונה בשנה, ב־2016 מבקשת הרשות לגבות ממנו 4,024 שקל.

שדרות. שיעורים גבוהים של זכאים להנחות ופטורים מארנונה | צילום: אוראל כהן

בקשתה של עיריית עפולה מציפה בעיה אחרת: "בשנים האחרונות ירדה התמיכה של משרד הפנים באמצעות מענק האיזון לעירייה בכ־784 אלף שקל. כתוצאה מכך שאנו נטולי מענק, אין ביכולתה של העירייה להשתתף בתקציב כיבוי אש (בו חלקה של העירייה גדל ל־765 אלף שקל לאחר שהיא נדרשה להוסיף 459 אלף שקל - ע"מ) ובתקציב המועצה הדתית (שבו חלקה של העירייה גדל ל־1.8 מיליון שקל לאחר שהיא נדרשה להוסיף 282 אלף שקל - ע"מ)".

כלומר, עם השנים התקציב שמועבר מכספי המסים של כולנו לרשויות המקומיות יורד, ועל כן הן נאלצות לגבות מתושביהן ארנונה גבוהה יותר. אך הדבר לא מתרחש משום שהכנסות המדינה יורדות בכל שנה או שהוצאות הממשלה קטנות, להפך - הכנסות המדינה ממסים גדלות, אך הן מוסטות לדברים אחרים כמו מימון ההסכמים הקואליציוניים, שעה שהחלק שמועבר לרשויות יורד באופן עקבי.

עפולה. אין ביכולתה של העירייה להשתתף בתקציב כיבוי אש | צילום: אלעד גרשגורן

בקשתה של המועצה המקומית שוהם חושפת עד כמה לקוי התכנון הארצי. כפי שנכתב בבקשה: "ב־2015 החלו אכלוסים של מבנים באזור התעשייה הצפוני החדש. תוספת ההכנסה בגין הארנונה באזור זה צפויה לעמוד על כ־4.5 מיליון שקל ב־2015 ועל כ־9.3 מיליון שקל ב־2016. תוספת הכנסה זו מאפשרת למועצה לספק שירותים לנכסים באזור התעשייה הצפוני, להגדיל את סל השירותים לתושבים וכן לבצע הפחתה מתונה בתעריף הארנונה למגורים, וזאת מבלי לפגוע באיזון התקציב".

לכאורה מועצת שוהם מתנהלת בסדר גמור - הוקם אזור תעשייה חדש שמאפשר לה להגדיל את רווחת התושבים. ראש מועצה שלא עושה זאת חוטא לתפקידו. אלא שהתוצאה היא שכיום כל הרשויות מבקשות להקים אזורי תעשייה שימשכו חברות אשר ישלמו סכומי ארנונה גבוהים, והציבור כולו הוא שמפסיד.

זאת משום שכל רשות מנסה להקים לעצמה אזור תעשייה במקום ליצור אזורי תעשייה גדולים ומשותפים, שיאפשרו שיתופי פעולה בין החברות

וצמיחה גבוהה יותר, ויפחיתו את העומסים על הכבישים. נכון, טובת הכלל אינה אמורה לעניין את הרשות המקומית - זה תפקידה של הממשלה. אחת הדרכים שנשקלות היום כדי לעודד את האפיק הזה היא הקמת קרן ארנונה לעסקים שתביא לחלוקה שווה יותר של ההכנסות מארנונה בין הרשויות - כך שלא כל רשות תצטרך להיאבק על הבאת עסקים מכניסים לתחומה על חשבון רעותה.

על כך אמר נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש: "נטל הארנונה נהפך לנטל בלתי סביר שעולה ללא כל הצדקה מדי שנה. אנו קוראים לממשלה לשים סוף להשתוללות תעריפי הארנונה ולהימנע ממתן אישורים להעלאות חריגות ב־2016".

משרד הפנים מסר בתגובה כי הגיעו אליו "מעל 150 בקשות של רשויות מקומיות לשינויי תעריפי ארנונה. מדובר בסוגייה הדורשת בחינה מעמיקה של כל בקשה. בקשתו של הכתב למידע התקבלה לאחרונה, ובכפוף למועדים הקבועים בדין, יועבר אליו. אנו רואים בשקיפות מידע ערך עליון. לאחר הגשת ההמלצות הסופיות יפורסם המידע לציבור במסודר".